$
חדשות נדל

בלעדי לכלכליסט

האוצר מנפץ את התוכנית להקמת מפרץ החדשנות בחיפה ולפינוי המפעלים המזהמים

במכתב חריף מרסק אגף תקציבים את הבייבי של יועצו הכלכלי של נתניהו: "תחשיבי הכנסות המדינה מנופחים כלפי מעלה; תיפגע נכונות משקיעים זרים לפעול בארץ". לפי התוכנית, שהובילו אבי שמחון ורמ"י, מפעלי בתי הזיקוק אמורים היו להיסגר כבר ב־2025

דרור מרמור 07:0112.01.21

אגף תקציבים במשרד האוצר מרסק את הבייבי של אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוביל יחד עם רשות מקרקעי ישראל את התוכנית להקמת מפרץ החדשנות בחיפה ולפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ – בראש ובראשונה בזן.

 

 

 

ל"כלכליסט" נודע כי במכתב ששלח בימים האחרונים יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים באוצר, לוועדת המנכ"לים לפיתוח מפרץ חיפה, הוא מבקר בחריפות את התוכנית. לפי גרדוס, "התחשיבים על הכנסות המדינה משיווק הקרקעות שיתפנו – מנופחים כלפי מעלה; ישנו חשש שהמשק יישאר ללא אספקה סדירה של דלק; המצע העובדתי שעליו נשענת התוכנית פגום, ועל כן אין תשתית מקצועית מספקת שעל בסיסה ניתן לקבל החלטה; ולמהלך של סגירה כפויה יש השפעה על נכונות משקיעים זרים לפעול בישראל".

מימין: יוגב גרדוס ואבי שמחון. "מצע עובדתי פגום" מימין: יוגב גרדוס ואבי שמחון. "מצע עובדתי פגום" צילום: אוראל כהן

 

בעקבות זאת גרדוס דורש מחברי הוועדה להציג למדינה חלופות נוספות למפרץ חיפה. הוא מדגיש כי טרם הוצגו תוכניות נוספות מלבד מפרץ החדשנות, "על אף בקשתנו, כראוי לוועדה הבוחנת סוגיה כבדת משקל זו".

 

הביקורת של האוצר נוגעת בעיקר להבטחה למימון פינוי המפעלים באמצעות שיווק הקרקעות שיעמדו לבנייה (ראו מסגרת). השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כבר הצהירה על פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ, אולם ההתנגדות העזה של משרד האוצר עלולה לגנוז, לפי שעה, את הצהרות השרה ואת חלומותיהם של רבים מתושבי חיפה והמפרץ.

 

"גירעון שלא תוכל לסגור"

 

ועדת המנכ"לים לבחינת פיתוח מפרץ חיפה הוקמה על ידי הממשלה ב־25 באוקטובר ונדרשה להניח המלצות בתוך 90 יום, המסתיימים בעוד פחות משבועיים. עם זאת, גרדוס מציין במכתב כי "לאור הפערים שמצאנו בלוחות הזמנים ובמקורות והשימושים המופיעים בתחשיב התוכנית, נבקש לקיים דיון במסגרת הוועדה המתמקד בתחשיב ובהנחות היסוד העומדות בבסיסו". בנוסף, הוא דורש לקיים דיון "בדרגים מקצועיים" שיתמקד במודל התוכנית עצמה.

 

גרדוס מפרט כי על פי ניתוח ראשוני שנערך באגף תקציבים, שמתנגד כבר תקופה ארוכה להוצאת המפעלים מהמפרץ, ישנו "ספק רב" בנוגע להיתכנות הכלכלית של הפרויקט, "אשר עמדה בבסיס ההצדקה לקדמו".

 

על פי הנתונים שהציג גרדוס, במועצה הלאומית לכלכלה וברמ"י הניחו הכנסות של 300 אלף שקל מכל קרקע ליחידת דיור שתשווק במפרץ. זאת, בעוד שרק בימים האחרונים נסגר מכרז של רמ"י להקמת 1,214 יח"ד בקרית ביאליק הסמוכה, שבו קיבלה המדינה כ־50 אלף שקל בלבד עבור כל יח"ד. גם לפי התוכנית עצמה, הוא מציין, ניתן לחלץ כ־130 אלף שקל בלבד לכל יח"ד – פחות מ־50% מההערכות שעליהן התבססה התוכנית.

 

מעבר לכך, התוכנית לא מניחה כלל שיווקי קרקע מדינה בסובסידיה כלשהי, כמו שקורה למשל בחמש השנים האחרונות במסגרת מכרזי מחיר למשתכן או דיור במחיר מופחת. באגף תקציבים גם טוענים שהתחשיבים המוטעים לא הפחיתו את היטלי ההשבחה (חלף היטל השבחה, בשיעור של 12% מהתקבולים) שיעברו לרשויות המקומיות, "כפי שבוצע בכל עבודה מקבילה קודמת". גם הוצאות הפיתוח במודל התוכנית אינן תואמות, לדבריו, פרויקט בסדר גודל כזה, "אלא מתאימות לפרויקט נקודתי, אף שפרויקט עצום כל כך יחייב תשתיות־על ניכרות וכו'".

 

רשות מקרקעי ישראל פועלת כרשות עצמאית, שכל מקורותיה מגיעים מתוך הכנסות הרשות עצמה והיא אינה נשענת כלל על תקציב המדינה. באגף תקציבים מזהירים, כי יישום תוכנית "מפרץ החדשנות" צפוי להעמיד את רמ"י בפני גירעון שהיא לא תוכל לסגור לבדה, והיא תיאלץ ליטול כספים מקופת המדינה. באגף מביאים כדוגמה פרויקטים גדולים אחרים, כמו פינוי פי גלילות או פינוי מחנות צה"ל, שמהם עלה במובהק כי ישנה דחייה בקבלת ההכנסות ביחס לביצוע ההוצאות. לדברי גרדוס, "פער זה אף מתעצם בפרויקט מפרץ החדשנות, אשר נתח משמעותי מההוצאה הינו מול מגזר פרטי במסגרת חוזית, ולא במסגרת של פעולות פנים־ממשלתיות".

 

 

מפרץ האשליות? מפרץ האשליות?

 

אי לכך, הוא מציין, "עולה חשש לחוסר היתכנות של מתווה המימון המוצע, הן תזרימית והן מאזנית. סעיפי שווי הקרקע, פיתוח, חלף היטל השבחה ודיור בר־השגה לבדם מפחיתים למעלה מ־50% מהתחזית, ונראה כי הם הופכים את הפרויקט לגירעוני וחסר כדאיות כלכלית".

 

"מחייב הליכים ארוכים"

 

לצד בעיית המימון, גורדוס מזהיר גם ממשבר בשוק האנרגיה בעקבות פינוי בזן. בעוד ראש המועצה הלאומית לכלכלה שמחון המליץ בדיון בכנסת "לסגור את בזן עד 2025", כאשר גם התוכנית עצמה קבעה יעד לפינוי מפעל בזן בתוך חמש שנים בלבד, מתריע גרדוס כי איתור קרקעות ותכנון והקמה של תשתיות אחסון דלקים ומוצרים נלווים וכו' מחייבים הליכים ארוכים וסבוכים, "הכוללים התמודדות עם התנגדויות ציבוריות רבות, וצפויים לארוך למעלה מעשור". במידה שהפינוי יתממש, המשק עלול להישאר, לדבריו, ללא אספקה סדירה של דלקים – "צורך בסיסי במצבי שגרה חריגים, לא כל שכן במצבי חירום".

 

מעבר לכך, גרדוס מתריע גם מסכנות רוחב בעקבות החלטה של המדינה לסגור מפעל פרטי. "סגירת עסק רווחי, המקיים את דרישות החוק, הינה מעשה לא טריוויאלי. תפיסת משרד האוצר לאורך שנים, וככל הידוע לי תפיסת המועצה הלאומית לכלכלה בשנים קודמות, היא שתפקיד המדינה לאפשר פעילות עסקית ולייצר את כללי המשחק באופן מיטבי, ולא לפעול באופן יזום לסגירת או פתיחת עסק כזה או אחר".

 

גרדוס מזהיר כי למהלך מסוג זה "יש השפעה לא מבוטלת לגבי תפיסתן של חברות זרות ומשקיעים זרים לגבי הנכונות להשקיע בפעילות עסקית במשק הישראלי. ככל שהמדינה שוקלת מהלך מסוג זה, עליה להראות כי הוא כדאי ונכון למשק הישראלי באופן חד־משמעי, על אף חסרונותיו הברורים, וזאת לאחר ניתוח כלל ההשלכות ושקילת חלופות אחרות בכובד ראש".

 

החלום ושברו? 

 

בינואר 2020 הציגו רשות מקרקעי ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה בפני הוועדה המחוזית חיפה את התוכנית הגרנדיוזית לפיתוח מפרץ חיפה, שקיבלה את התואר "מפרץ החדשנות" וכללה פינוי מלא של מפעל בזן ויתר המפעלים המזהמים היושבים שם כיום.

 

במסגרת דיון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת ביוני האחרון הדגישו נציגי רמ"י כי עלות התוכנית המפורטת עומדת על 13.5 מיליארד שקל, אולם ציינו כי "ישנם מקורות מימון לתוכנית, מבלי להישען על תקציב המדינה". הנתונים נתמכו, בין היתר, גם על ידי דו"ח שכתבה חברת מקינזי.

 

לפי התוכנית, על השטח – המשתרע על פני 36,500 דונם – יוקמו כ־100 אלף דירות (כדי לסבר את האוזן: בכל חיפה ישנן כיום כ־120 אלף דירות) וכ־2 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, לצד פארק מטרופוליני בשטח של 7,000 דונם. לפי התוכנית שהציגה רמ"י, כבר בשנת 2025 יתחיל ניקוי הקרקע ומי התהום במקום, והחל משנת 2030 יחל שיווק של כ־2,000 יח"ד בשנה.

 

ראש העיר חיפה עינת קליש־רותם ראש העיר חיפה עינת קליש־רותם צילום: זהר שחר

 

מלבד הרחקת הגורמים המזהמים מהמפרץ, התוכנית הבטיחה לייצר במטרופולין הצפוני של ישראל ריביירה חדשה של מגורים ותעסוקה מתקדמת, שתנצל את החיבור אל הים למינוף תיירותי וכלכלי של כל האזור. בנוסף, התוכנית גם מבטיחה רציפות אורבנית בין חיפה לבין הקריות, אזור שסובל בעשורים האחרונים בעיקר מנטישה של צעירים לכיוון מרכז הארץ.

 

ב־25 באוקטובר 2020 החליטה הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה הרלבנטיים לבחינת פיתוח מפרץ חיפה. לוועדה הוקצבו 90 יום להגשת מסקנות, אם כי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הספיקה כבר בתום הדיון לחגוג ("זהו יום היסטורי") ולהצהיר כי הממשלה החליטה שהתעשיות המזוהמות ייצאו מהמפרץ. גם רפי אלמליח, ראש אגף תכנון ברמ"י, אמר כי "זהו יום חג לשוחרי איכות הסביבה ובה בעת לדורשי טובתה ופיתוחה של העיר חיפה". בכל מקרה, מה שלא תחליט הוועדה ועל רקע ההשלכות הכלכליות, הסביבתיות והנדל"ניות העצומות של התוכנית, קרוב לוודאי שבימים הקרובים לא תיאמר המילה האחרונה בנושא.

 

בשולי הדברים, לגרדוס יש "בטן מלאה" על התנהלות עיריית חיפה, מהדוחפות המרכזיות של התוכנית לפינוי המפעלים. במהלך השנים, הוא מציין, נחתמו מול העירייה הסכמים שונים מול המדינה, ובכלל זה בנוגע לפינוי בסיס הטכני של חיל האוויר ופינוי חוות מיכלי הדלק בקרית חיים, "אולם הסכמים אלו אינם מקודמים, בין היתר בשל חוסר שיתוף פעולה מצד העירייה". גרדוס כותב לוועדה כי בטרם יקודמו הסכמים חדשים מול עיריית חיפה, "ראוי היה לפעול לניהול ולמימוש ההסכמים הקיימים".

 

 

אלעד הוכמן, מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, מסר בתגובה: "מ"מ הממונה על התקציבים ומנכ"ל רמ"י החליטו לזרוק מיליוני שקלים מכספי הציבור שהושקעו בשנתיים האחרונות. התחושות שלנו קשות, עבדו על כולנו - נגמרה הבושה. תסתכלו בעיניים של חולי הסרטן במפרץ חיפה, ותגידו שלא מעורבים כאן שיקולים זרים ואינטרסים כלכליים אדירים של בעלי המפעלים, שמנצחים את בריאות התושבים".

 

הוכמן ציין כי הניתוח של גרדוס אינו מביא בחשבון כי שווי הקרקע מושפע מזיהום הקרקע והאוויר הכבד ומצב התחלואה החריג כתוצאה מהמפעלים הפטרוכימיים. לדבריו, "בניגוד לפרקטיקות מקובלות, גרדוס אינו מעריך את עליית הערך בהתאם למשאבים שיושקעו, ולעלייה בביקוש בעקבות סגירת המפעלים הפטרוכימיים. עוד מעז גרדוס להטיל ספק בחברת מקינזי אשר ערכה את החישובים הכלכליים תחת השגחת שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה".

 

 

 

x