שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

חניה ליאכטות או חופים לציבור? הקרב הגדול במוסדות התכנון על הקמת 6 מרינות חדשות

למרות הנזק הסביבתי העצום שנגרם מהקמת המרינות באשקלון ובהרצליה, מקודמת כיום תוכנית להקמת 6 מרינות חדשות בחופי ישראל בשם המכובס: "מעגנות". התוכנית שהוצגה היום במוסדות התכנון זכתה לתמיכה רחבה בקרב ראשי הערים, ולהתנגדות חריפה מצד המשרד להגנת הסביבה וארגונים סביבתיים: הירוקים: "דיון של שנות ה-90". מרים פיירברג: "קודם תנהלו קיוסק ואחר כך תתנו לי עצות"

שלומית צור 17:2129.09.20

מרינות לחניית יאכטות או חופים לציבור? הקרב הגדול הבא שיתנהל במוסדות התכנון ינסה למצוא את האיזון בין רצונם של ראשי ערים לפתח עוגנים כלכליים ותיירותיים בדרך של הקמת מרינה, אל מול הנזקים הסביבתיים הידועים, שנגרמו כתוצאה מהקמת המרינות בהרצליה ואשקלון.

 

 

 

בדיון שהתקיים הבוקר (ג') בוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בתוכנית מתאר ארצית למרינות, שהפעם נוסחו בשם המעודן "מעגנות", הוצגה התוכנית שערכה האדריכלית עדנה לרמן, להקמת 6 מעגנות חדשות בחופי ישראל. המעגנות החדשות על פי הצוות התכנוני מתוכנות לקום בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה, תל אביב ובת ים, לצד חיזוק והרחבת מעגנות קיימות ברחבי הארץ. המעגנות החדשות ואלה שיורחבו אמורות לשמש כמקומות עגינה לכלי שיט כגון יאכטות, סירות, וכן כפתרונות יעודיים לתחום הספורט ימי. בדיון נשמעו עמדותיהם של ראשי הרשויות שבתחום שיפוט עירם מתוכננות לקום המעגנות, אשר הביעו תמיכה רחבה בתוכנית, בעיקר מטעמי פוטנציאל כלכלי ותיירותי שטמון בהקמתן. מנגד, המשרד להגנת הסביבה ונציגי ארגונים סביבתיים הביעו התנגדות לתוכנית בטענה לפגיעה אקולוגית וצמצום בשטח החופים.

 

"לא סתם הפסיקו להקים מרינות בשנת 1999"

"בשנת 2048 צפויים להיות במדינת ישראל 15 מיליון בני אדם, כאשר חופי הים הם משאב הטבע הערכי הכי משמעותי שפתוח בחינם לציבור הרחב", אמרה בדיון גלית כהן סמנכ"לית בכירה לתכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. "את חופי הים לא ניתן להגדיל, בעוד שהאוכלוסיה כן תגדל. ההשפעה הפיזית של מעגנה היא עצומה, ולא מסתכמת ברצועת המעגנה. ישנה השפעה שלילית צפונית או דרומית מהמעגנה לאורך החוף, כתוצאה מאירוזיה ופגיעה בהסעת החול לחופים. לא סתם הפסיקו להקים מרינות בשנת 1999. הממשלה עדיין משלמת מחיר כבר על הקמת המרינה באשקלון בשנות ה-90, כאשר עלות ההגנות הימיות שביצעה הממשלה בשל הפגיעה של המרינה במצוקים הגיעה ל-70 מיליון שקל. כספים שהיו יכולים להיות מושקעים בחינוך או בריאות. ההשלכות הסביבתיות והכלכליות של הקמת מרינה הן עצומות. הציבור בעצם משלם פעמיים, פעם אחת כשלקחו לו חוף פתוח לטובת מרינה, ופעם השנייה כשתקציבים מוזרמים לטיפול בנזקי המרינה במקום ברווחת התושבים. כדי שהמרינה תחזיק כלכלית צריך להקים בה עוגנים מסחריים. שנים עמדה המרינה באשקלון שוממת בגלל חוסר כלכליות, ועכשיו כדי שתהייה היתכנות כלכלית, מקימים בה כל מיני שימושים שבינם לבין החוף אין כל קשר. אין הצדקה למקומות עגינה חדשים. המעגנה היא תשתית בלתי הפיכה, החופים ייגרעו לצמיתות ולא יוכלו לשמש בעתיד כחופי רחצה".

 

המרינה בהרצליה. רק חניון ליאכטות? המרינה בהרצליה. רק חניון ליאכטות? צילום: אריאל בשור

 

אל מול התכנון המוצע להקמת מרינות חדשות, הציגה החברה להגנת הטבע תוכנית חלופית, שתכפיל את מקומות העגינה הקיימים במעגנות הקיימות, מבלי שיוקמו מרינות חדשות. "המעגנות הורסות חופים שלמים" אמר בדיון ניר פפאי, סמנכ"ל שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע. "בסוף לאיזה קהל מיועדות המעגנות? למעלה מ-80% ממקומות העגינה מיועדים ליאכטות פרטיות. בשביל ספורט ימי לא נדרשת מרינה גדולה. לכן החברה להגנת הטבע מציעה להכפיל את מקומות העגינה הקיימים, מבלי להקים מרינות חדשות ולפגוע בחופים". פפי הוסיף כי "הוקמו שלוש מרינות רק בשנות ה-90 ואנחנו לומדים מהן שיש להן אפס תרומה לעירוניות שמדברים עליה בתוכנית. באשדוד היא מנותקת מהעיר, בהרצליה צמוד לה קניון שקורס כלכלית. יש הרבה דרכים לתרום לעיר ללא מרינה והרס החופים. רק בקיץ האחרון ראינו כמה חופי הים צפופים ביחס למדינות אחרות. אחרי שנים סוף סוף היתה התאוששות בהטלת צבי ים באזור נתניה וחדרה והקמת מרינה תחסל את הצבים".

 

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג, שתומכת בתוכנית להקמת מרינה בהיקף של 700 מקומות עגינה בתחומה זעמה על הטענות, וגם הודתה כי עד היום נתניה לא הצליחה למצב עצמה כעיר תיירות. לטענתה, אין ביקושים להקמת בתי מלון בעיר, והדבר ישתנה רק כשתוקם מרינה. "אף אחד מהירוקים לא יטיף לי על ירוק" אמרה פיירברג בדיון. "אני פיניתי את הר הזבל בנתניה ולא הירוקים. ים זה בחינם? לחופי נתניה מגיעים מכל הארץ, אבל לתושבי נתניה זה עולה 30 מיליון שקל בשנה. יש לנו 11 סוכות מציל שכל אחת עולה מיליון וחצי שקל בשנה. כשמחייבים אותי לבנות מעלית בחוף הים בעשרות מיליוני שקלים, למרות שהים הוא נכס של המדינה, זה כמו שיגידו לי לבנות מעלית בבניין של מס הכנסה בעיר, למרות שזה לא שלי. אבל אם מישהו טובע או נפצע זה כן אחריות שלי. המצוקים החלו להתפורר בנתניה בלי שום מרינה, ורק בגלל שהלכתי למבקר המדינה, התחילו לטפל בנושא. אז נכון שיש אצלנו צבים, וצפרדעים וגם נחשים. אבל יש גם קרקעות של המדינה שמיועדות להקמת 3,000 חדרי מלון לאורך חופי נתניה ואף אחד לא יבנה אותם אם לא נמצב את עצמנו כעיר תיירות. רק שתקום פה מעגנה המדינה תשווק אותם מהר והם ייבנו. מזרחית למעגנה מתוכננות 2000 יחידות דיור ושטחי מסחר, אז שכל המודאגים לא ידאגו מבנייה של מסחר בחוף כי לא צריך. חוף הים עולה לנו 30 מיליון שקל כל שנה ואין לנו הכנסה מהים כמו נמל או תחנת כח. אז שכל המתנגדים שלא ניהלו אף פעם קיוסק, אני אומרת קודם תנהלו קיוסק ואחר כך תתנו לי עצות. המרינה תיתן לי מינוף לבניית בתי מלון, והיא עוגן תיירותי שיכול לחזק את העיר נתניה בהרבה בחינות גם ברמה הסוציו אקומנומית. נכון, אפשר לא לעשות כלום עם החוף, אבל הענף הכלכלי שעליו נשענת המדינה זה ענף התיירות, ואם הוא לא ימשוך לכאן תיירים, אז נהייה בבעיה".

 

הגיאולוג הימי ד"ר יעקב ניר, מומחה לתחום, אמר בדיון כי המרינה באשקלון מוכיחה שהתיזה של פיירברג שגויה. "אשקלון חשבה שבזכות בניית המרינה היא תעלה ב- 10 רמות מבחינה תיירותית, אך בפועל - אפס ואפסים" אמר ניר. "אני שמח שהמשרד להגנת הסביבה הבין את העניין. אסור לבנות עוד פילים לבנים במרינות כמו שקרה באשקלון והרצליה".

 

מרים פיירברג מרים פיירברג צילום: אוראל כהן

 

ראשי הערים ניסו כל אחד להעביר את המסר כי הקמת מרינה היא הדבר המתבקש והקל ביותר בתחומם: "נמל חדרה נמצא בתוך מתחם אורות רבין והוא קטע חוף שלא משרת את הציבור כחוף רחצה ולעולם לא יהייה כזה", אמר בדיון ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן. "מרינה באזור הזה בהחלט תשתלב עם תוכנית להקמת 1,500 חדרי מלון שנמצאת כיום בהפקדה". גם ראש עיריית נהריה רונן מרלי דבק בעמדה: "בנהריה יש לא מעט חופים פתוחים לציבור, מתוך קטע של 6.7 ק"מ, אנחנו מבקשים 700 מטרים של חוף סלעי לטובת מרינה שהפגיעה בו תהייה קטנה. נהריה היתה תמיד עיר קיט ונופש והיא לא כזאת היום. מרינה תיתן לנו תעסוקה מסחר ותיירות". וגם בתל אביב, התוכנית כוללת הרחבה של שתי מעגנות קיימות ברידינג ובנמל תל אביב, אך נבחנת גם הקמה של מעגנה חדשה בשדה דב. סגן ראש עיריית תל אביב אסף הראל נימק את תמיכתו בתוכנית בכך שבשדב דב לא יכול להיות גם כך חוף רחצה, כי מדובר בחוף סלעי.

 

 

 

 

  

x