שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קירות מתקלפים

קירות מתקלפים

שוק תלפיות בחיפה: כך ננטש ונזנח סמל היזמות והחדשנות של העיר

שוק תלפיות שבשכונת הדר הכרמל החל את דרכו כשוק מקורה שהחליף את הירידה של יהודים לעיר התחתית בחיפה שלאחר מאורעות תרצ"ו. איך הצליחו מתכנניו להקים על הקרקע הכי בעייתית בשכונה את המבנה הכי מונומנטלי בחיפה, מדוע היום הוא נטוש ומוזנח, ומה צופן לו העתיד?

דור זומר 18:0625.01.20
"יזמות" - המילה הרעננה והנכונה של ימינו. באוניברסיטאות ברחבי הארץ פועלים מרכזי יזמות, יש היום תארים ביזמות, ובאופן סמלי משהו, בחרה עיריית תל אביב להקים מרכז יזמות במבנה ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה. אולם, מבט חטוף בהיסטוריה הלא כל כך רחוקה שלנו מגלה שיזמות וחדשנות הם חלק מהד.נ.א. של הארץ כבר לא מעט שנים. אחד הסיפורים המרשימים על יזמות, יצירה וחדשנות משתקף בסיפורה של שכונת הדר הכרמל בחיפה ובשוק תלפיות העומד חצי נטוש במרכזה. השכונה, שבמשך שנים סבלה מהזנחה והפכה בתהליך אטי לשכונת מהגרים ועוני, החלה את ימיה כסיפור מפעים על אומץ, נחישות, יצירה ואמונה גדולה. בקיצור - אומת הסטארט-אפ של לפני כ-120 שנים.
מבט על שכונת הדר וואדי סאליב מגג שוק תלפיות מבט על שכונת הדר וואדי סאליב מגג שוק תלפיות צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

בחיפה של תחילת המאה הקודמת חיו כ-15 אלף אנשים. מקום די קטן אבל עם פוטנציאל גדול. העוסמאנים שלטו בארץ באותם ימים ותכננו להפוך את העיר הקטנטנה הזו לצומת המרכזי של מערכת רכבות שתגיע מקהיר ועד ביירות. קרנה של העיר עלתה והפוטנציאל שבפיתוחה החל מתממש. זה לצד זה פעלו במקום השלטונות העוסמאנים, הפלסטינים תושבי המקום, גרמנים טמפלרים, קתולים כרמיליתים ומספר יהודים מצומצם.

 

 

 

 

בתוך גבולות העיר העתיקה, החלה הצפיפות דוחקת את תושבי חיפה להתרחב החוצה. בתוך כך, באותם ימים "חברת עזרה ליהודי גרמניה" שהיא למעשה המקבילה הגרמנית של "כל ישראל חברים" הצרפתית ורשת בתי הספר שלהם "אליאנס", החלה פועלת בחיפה, כחלק מהאג'נדה שלה כמפיצת התרבות הגרמנית ומתוך רצון לסייע ליהודים ברחבי העולם. חברת "עזרה", כפי שכונתה בקיצור, החלה לחפש בארץ מקום להקמת בית ספר טכני שיכשיר יהודים למקצועות שלא יכלו לעסוק בהם באירופה ושהיו כל כך רלוונטיים לתקופה של תהליך תיעוש מואץ.  מייסדה, ד"ר פאול נתן, הגה רעיון להקים בית ספר עליון למקצועות הטכניים. "הטכניקום", הראשון מסוגו בארץ ובאזור בכלל שלימים יהיה "הטכניון" - אחד מחממות המדע, ההנדסה והיזמות הבולטים בישראל. התקווה של ד"ר נתן היתה לשפר את מצבם הכלכלי של יהודי הארץ וכן למשוך יהודים נוספים שיוכלו לרכוש כאן השכלה והכשרה מקצועית.

 

רצינו יזמות וקיבלנו. בשנת 1908 נרכשה על ידי "עזרה" קרקע על אזור צלע הר הכרמל ומעל העיר התחתית. אזור עזוב ורחוק מאוד מחיפה של אותם ימים. בנייתו של המוסד יצאה לדרך. האדריכל היהודי-גרמני אלכסנדר ברוולד הוזמן ארצה בכדי לתכנן את הטכניקום. ובשנת 1913, אחרי קשיים, עיכובים וסערות ציבוריות, נפתח המוסד לראשונה.

 

צילום אוויר של חיפה 1918 צילום אוויר של חיפה 1918 צילום: תיק תיעוד שוק תלפיות בהדר הכרמל בהכנת אמיר פרוידנדליך וסיוון יוסף

המוסד לא הכיל את כלל השטח שנרכש על ידי הקהילה היהודית. מה היה על יתרת הקרקע? בשנת 1919 התנאים הפוליטיים בארץ השתנו ואת העוסמאנים החליפו הבריטים. אלו מצדם הגיעו עם מסורת תכנון ערים ותיקה וסדורה והחלו לתכנן את חיפה כמרכז הלוגיסטי של האימפריה שבה השמש לא שוקעת לעולם. במקביל, בשנת 1919 הגיע לחיפה פטרי גדס, מתכנן הערים המפורסם שהוזמן על ידי חיים ויצמן לתכנן את האוניברסיטה העברית וכן זה שתכנן את לב תל אביב, חסיד של האופנה החמה דאז - עיר גנים. סגנון תכנוני שמבקש לבנות שכונות שבהן ניתן לחיות בעיר ולהרגיש בכפר. גדס הגיע לחיפה לביקור חטוף והתבקש לתכנן על הקרקע הבתולית שכונה יהודית חדשה. השכונה היהודית הראשונה בחיפה.

 

 

שכונת הדר 1948 שכונת הדר 1948 צילום: ארכיון ההיסטורי של הטכניון

 

 

המתכנן הסקוטי הכתיב במלל מסמך עקרונות לאותה שכונה, לפי מיטב העקרונות המודרניים דאז וכן לפי אסכולת עיר גנים הקרובה לליבו - מעברים מוגנים, חצרות מרובות, מרווחים גדולים בין מבנה למבנה וכן שטחי ציבור רבים.

 

בשיחה עם וליד כרכבי, ראש מחלקת השימור בעיריית חיפה, הוא סיפר על השכונה שנבנתה הרחק מחיפה והפכה לתקופה מסוימת למרכז של העיר, לפחות מבחינה תרבותית וחברתית: "גדס התווה במסמך שהכתיב את רחובות השכונה עם המדרגות, אלו הניצבים לטופוגרפיה, וכן את המיסעות - הרחובות שהולכים ביחד עם הטופוגרפיה. את ההורדה לביצוע תכנן כבר האדריכל המפורסם ריכרד קאופמן בשנת 1921". מוקדם יותר באותה שנה הוקם ועד שכונת הדר הכרמל, שהחל ליזום את מהלך הקמת השכונה היהודית הראשונה בחיפה. קאופמן היטיב לעקוב אחר עקרונותיו של גדס וכך שכונת הדר הכרמל הוקמה תוך שנים ספורות.

 

 

עד היום ניתן לראות את התכנון הנכון של גדס וקאופמן  ביחס לטופוגרפיה עד היום ניתן לראות את התכנון הנכון של גדס וקאופמן ביחס לטופוגרפיה

 

 

במקור, שכונות שמתכננות כעיר גנים לא אמורים להיות שטחי מסחר, קניות לחוד ומגורים לחוד. עידן ועידנים לפני "עירוב השימושים" של ימינו. אבל המציאות הפוליטית המשתנה פה בארץ ביקשה אחרת - בשנת 1929 פרצו מאורעות תרפ"ט ושינו את היחסים בין הקהילות השונות בעיר. הירידה משכונת הדר אל העיר התחתית של חיפה, היכן שנמצא המרכז הכלכלי והמסחרי של העיר, הלכה ונעשתה מתוחה ומסוכנת. אט-אט החלו להתפתח שטחי מסחר באזור רחוב סירקין והרצל, מעין שווקים ארעיים וחנויות שנתנו מענה לקהילה היהודית של הדר הכרמל. ואכן היו אלו שנים של פריחה ושגשוג, חרף לא מעט קשיים עבור הקהילה היהודית.

 

אבל פריצתה הגדולה של השכונה הייתה עוד לפניה. בשנות ה-30 של המאה הקודמת ,כאשר עלו הנאצים לשלטון, גלי עלייה החלו למלא את הארץ. אל שכונת הדר הכרמל הגיעו כמה מהאדריכלים המובילים של הסגנון המודרני - סגנון הבאוהאוס. בתוך שנים בודדות שכונת הדר הכפילה ושילשה את גודלה.

 

"החיים המשותפים בחיפה היו לחלוטין משותפים ושזורים קהילה אחת באחרת. ראש העיר דאז חסן שוקרי התווה את המדיניות הזו ודגל בחיים המשותפים ותרם לאווירה ההיסטורית המאוד טובה שקיימת בחיפה עד היום הזה ממש. וזה לא מובן מאליו נוכח ההתפתחויות של העת שלנו בכל הקשור לחיים משותפים בישראל בכלל. חלק מחברי האליטה הערבית בנו את בתיהם בשכונת הדר ושילמו את המסים לוועד שכונת הדר. לא הייתה שום בעיה", אומר כרכבי.

 

 

משה גרשטל מייצג דור אדריכלים שכבר קשה למצוא בימינו משה גרשטל מייצג דור אדריכלים שכבר קשה למצוא בימינו צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

אך בסוף שנות ה-30, כששכונת הדר כבר מנתה עשרות אלפי אנשים, והיחסים הפכו מאוד מתוחים. ועד הדר הכרמל הבין שמוכרח להיבנות שוק שיגן על תושבי השכונה היהודים. שוק שיכניס את הדוכנים הארעיים תחת גג אחד מפוקח ומבוקר ושתנאי סניטציה ואחסון נאותים ישמשו את הסוחרים והקונים.

 

 

סקיצה של אריך מנדלסון לבניין כלבו בפולין.בשנות ה-30 הגיעו ארצה בכירי האדריכלים המודרניסטים סקיצה של אריך מנדלסון לבניין כלבו בפולין.בשנות ה-30 הגיעו ארצה בכירי האדריכלים המודרניסטים צילום: אתר mindeguia

 

 

לטובת המשימה החלו לחפש חלקת אדמה, אך משום תנופת הבנייה וגלי העלייה העצומים הפכה המשימה למסובכת. לבסוף נמצא שטח תלול, בצורת משולש ממש על קו התפר עם וואדי-סאליב. קונפיגורציה מאתגרת במיוחד. הם הבינו את האתגר והזמינו את טובי האדריכלים להיענות לו בתחרות אדריכלים.

 

 

ההזמנה לתחרות האדריכלים והזמנה לפתיחת השוק ההזמנה לתחרות האדריכלים והזמנה לפתיחת השוק צילום: ארכיון עיריית חיפה

 

 

הזוכה בתחרות היה משה גרשטל, שהגיע מרומניה בשנת 1933. מודרניסט בנשמתו, שהגיע למרחב שכבר היה רווי סגנונות – הסגנון הערבי המסורתי, הסגנון האקלקטי הארץ-ישראלי שהחל עם הקמת הטכניון על ידי מוביל הסגנון אלכסנדר ברוולד, וכן הסגנון המודרני של הבאוהאוס שהגיע בגל העלייה של תחילת שנות ה-30. בתחילת דרכו כאן החל גרשטל להתחבר דווקא עם האליטה הערבית, שחבריה מצדם אהבו את הבשורה האדריכלית של הבאוהאוס אך ביקשו לשמור על החומר המסורתי שלהם – האבן הערבית האיקונית. וכך גרשטל החל לבנות מספר מרשים של פרויקטי באוהאוס בחיפוי אבן. סגנון חיפאי ייחודי.

 

 

סגנון מודרני בחיפוי אבן. "בהאוהאוס ערבי" סגנון מודרני בחיפוי אבן. "בהאוהאוס ערבי" צילום: דור זומר

 

 

אל השטח המורכב החל גרשטל לתכנן את השוק המקורה לתושבי שכונת הדר. אדריכל השימור אמיר פרוינדליך הכין בשיתוף עם אדריכלית סיוון יוסף את תיק התיעוד והשימור למבנה, בשיחה עמו הוא מספר על הייחודיות של השוק: "אני חיפאי ואין חיפאי שלא מבין שזה המונומנט האדריכלי הגדול ביותר של העיר. אולי אוניברסיטת חיפה והטכניון הישן שקולים בחשיבותם ההיסטורית, אבל כיצירה אדריכלית מוגמרת הוא במקום הראשון".

 

 

הקרקע שנרכשה הייתה מאתגרת על סף הבלתי אפשרית הקרקע שנרכשה הייתה מאתגרת על סף הבלתי אפשרית צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

שלבי הבנייה האחרונים שלבי הבנייה האחרונים צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

גרשטל אכן תכנן את שוק תלפיות לעילא. הוא לקח את כל האתגרים שהקרקע הזו זימנה לו והפך אותם לנכסים של ממש. כך ראה בקרבה לשכונה הערבית וואדי-סאליב כהזדמנות למרחב משותף של אמון ועם זאת ראה במבנה השוק המאסיבי כחוצץ ענק שיגן על השכונה במידת הצורך. בתלילות של הקרקע השתמש כדי לייצר כניסה ראשית אחת מרחוב סירקין. ובשטח המשולש המאתגר השתמש בכדי ליצור אטריום מרכזי עצום בגודלו שאכלס את רוב הפעילות המרכזית של השוק.

 

 

"לגרשטל היו ידי זהב", מספר אדריכל השימור אמיר פרוידליך. בתמונה - שרטוט איזומטריה מוקדם של המבנה "לגרשטל היו ידי זהב", מספר אדריכל השימור אמיר פרוידליך. בתמונה - שרטוט איזומטריה מוקדם של המבנה צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

"ההיבט המעניין הוא האיכות האדריכלית של המבנה הזה, ומהצד השני והבלתי נפרד זה הקשר שלו לעיר - יש לו חשיבות עירונית והיסטורית. אנחנו מתייחסים אליו כמבנה מודרניסטי נקי. אבל אם נחזור להיסטוריה נבין שהוא הוקם כמבנה ביטחון. ניתן לעשות אנלוגיה לבתי ילדים של הקיבוצים. הם בנו מבנים בטוחים לילדים ביישובי הגבול אבל לא ויתרו על הערך האדריכלי. כך גם גרשטל וועד הדר הכרמל - הם בנו מבצר כדי להגן על הקונים היהודים של שכונת הדר", מתאר פרוינדליך.

 

 

מבצר מודרניסטי משגע להגנת יהודי הדר הכרמל מבצר מודרניסטי משגע להגנת יהודי הדר הכרמל צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

בתוכנית המקורית, מבנה השוק כלל בחזיתו לרחוב סירקין כניסה גדולה שממנה מגיעים אל חלל מרכזי שבו תוכננו דוכני הסוחרים עד הדקויות הקטנות ביותר. בשתי הקומות שמעל קומת הכניסה תוכננו חנויות עם קירות רחיצים, כיורי ענק ותעלות משוכללות שהביאו תנאי סניטציה מהמתקדמים בעולם. בקומה העליונה ביותר תכנן גרשטל גג עם קרניז בטון שתוכנן לשמש כבית קפה או מסעדה.

 

 

תוכנן עד לרזולוציות הקטנות ביותר תוכנן עד לרזולוציות הקטנות ביותר צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

 

הקומות התחתונות יועדו לשימושים לוגיסטיים. בקומת המרתף הנמוכה ביותר תוכננו מחסנים עבור סיטונאים ובקומה מעליה, קומת הגראז'ים שניצלה את ההבדל המפלסי שבזכות הטופוגרפיה, תכנן גרשטל קומת גראז'ים לפריקת סחורה.

 

הבניין בשלמותו. גרשטל הזמין צלם אדריכלות מקצועי בכדי לתעד את היצירה הבניין בשלמותו. גרשטל הזמין צלם אדריכלות מקצועי בכדי לתעד את היצירה צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

 

למעשה, הגאונות של גרשטל היתה בכך שהצליח לקחת מבצר ביטחון ולהסוות אותו בצורה פנטסטית ויפה כל כך. הוא בנה את כיכר העיר המרכזית תחת גג ועטף הכול בקווים נקיים ובחדשנות תכנונית מתקדמת. השכונה ההיסטורית של חיפה זכתה שכיכר השוק שלה תהיה אחד מהמבנים האדריכליים המרשימים ביותר בארץ. בערך.

 

 

 

כיכר העיר המרכזית של הדר היא למעשה מבצר ביטחוני יפהפה כיכר העיר המרכזית של הדר היא למעשה מבצר ביטחוני יפהפה צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

בשנת 1940, בחגיגיות גדולה, נפתח שוק תלפיות לקהל הרחב. טקס הפתיחה נחגג ב-9 באפריל בנוכחות מושל המחוז הבריטי ג.ה. פולוק, ראש עיריית חיפה שבתאי לוי וראש ועד הדר הכרמל ד"ר מ. סולובייצ'ק שאמר בנאומו: "היהודים הצטרכו למצוא מימד נוסף בקרקע פרט לרוחב, לאורך ולעומק והמימד הנוסף הזה הו היוזמה". ראש העיר בירך ושיבח את גרשטל על "דמיונו וגאוניותו היצירתית העניקו לעיר העתיד חיפה מבנה שתוכל להתגאות בו".

 

 

מעמד ההשקה של השוק החדשני של שכונת הדר מעמד ההשקה של השוק החדשני של שכונת הדר צילום: ארכיון עיריית חיפה

 

 

אבל מרגע שנפתח השוק, התוכניות של גרשטל הפסיקו להיות המנדט היחיד על המבנה הזה והמציאות כפתה מהלכים משלה. סוחרים מהשוק הישן והארעי שעל רחוב סירקין סירבו להיכנס לשוק שנבנה עבורם בטענה כי גובה השכירות יקר מדי. העירייה נכנעה והסוחרים נשארו בחוץ. כך, במקום להכניס את הפעילות המסחרית תחת גג אחד ולאפשר מגורים ברמה נאותה, הפכו רחובות שלמים בשכונת הדר למקומות שלא ניתן כמעט ולהתגורר בהם. ומאידך החנויות והדוכנים בתוך השוק נותרו שוממים.

 

 

הסוחרים סירבו להיכנס  לתוך השוק ורחוב סירקין הפך לאזור מסחרי. הרחק מחזונם של גדס וקאופמן הסוחרים סירבו להיכנס לתוך השוק ורחוב סירקין הפך לאזור מסחרי. הרחק מחזונם של גדס וקאופמן צילום: דור זומר

 

 

בנו של משה גרשטל, ליאופולד גרשטל, אדריכל וכן מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים שבטכניון, הרבה לכתוב ולעסוק ביצירותיו של אביו וכן בשוק תלפיות בפרט כפי שחושף פרוינדליך בשיחה עמו. "כתביו של גרשטל הבן נתנו נופח מעניין לתהליך המחקר והתיעוד של המבנה, הוא גרס כי המבנה הזה ורסטילי דיו בכדי להתאים עצמו לשימושים משתנים. אם החנויות בקומות העליונות אינן מושכרות הן ישמשו כמשרדים או מחסנים".

 

 

תוכננו חללים ורסטילים שיוכלו להחליף את יעודם בעתיד תוכננו חללים ורסטילים שיוכלו להחליף את יעודם בעתיד צילום: דור זומר

 

 

וכך היה, שוק תלפיות מעולם לא הצליח להיות מאוכלס כולו ולנצל את השימושים המקוריים שעבורם נבנה. מאוד מהר הבעיות שצפו שינו את גורלו. השוק נהנה מפריחה גדולה בתחילת שנותיו ועד הקמת המדינה ומלחמת השחרור, אך לאחריה הוא החל בתהליך קמילה איטי ביחד עם שכונת הדר. תהליך היסטורי מעניין כשלעצמו.

 

 

ניתן עדיין לראות במרחב הזה את ההזדמנות שיביא איתו פרויקט השימור ניתן עדיין לראות במרחב הזה את ההזדמנות שיביא איתו פרויקט השימור צילום: דור זומר

 

 

בשוק תלפיות עצמו, מי שהכתיבו את השימושים היו הסוחרים. בכניסת הספקים נוצר שוק ירקות ופירות שכן הם העדיפו למכור את מרכולתם היכן שמשאית פורקת את הסחורה ולא לשנע אותה מעלה, זאת למרות המעליות שתכנן גרשטל. "המשאית הכתיבה את שימושי המבנה", כפי שטוען פרוינדליך. הקומות העליונות ננטשו, ובתהליך איטי שוק תלפיות הפך שומם לחלוטין.

 

 

השוק היום פועל במרתף - הקומה שיועדה להיות חניון פריקת סחורה השוק היום פועל במרתף - הקומה שיועדה להיות חניון פריקת סחורה צילום: דור זומר
חנויות שתוכננו לשמש כאיטליז עם קירות רחיצים ותעלות ניקוז חדשניות לתקופה חנויות שתוכננו לשמש כאיטליז עם קירות רחיצים ותעלות ניקוז חדשניות לתקופה צילום: דור זומר

 

 

"בפועל רק בשנות ה-40 השוק פעל כראוי ובצורה כמעט מלאה, וגם אז הושכרו חנויות בקומות העליונות כמשרדים לוועד הר הכרמל, לתנובה ולמרכז האספקה", מסביר פרוינדליך. מאז עומד השוק כמעט נטוש. "הפער קשה כי המבנה תוכנן בקפדנות מדהימה, הניקוז, הסירקולציה, התאורה הטבעית, ויש לזכור שנבנה בתוך שנה אחת בלבד והוא בנוי מצוין. עשינו סקר פיזי, חיפשנו את הבעיות, וישנן בעיות כתוצאה של הזנחה ושימוש לא נכון. אבל הקונסטרוקציה והשלד בנויים לעילא ולעילא . מבנה משנות ה-40!".

 

 

שוק תלפיות נטוש ועדיין יפה להפליא שוק תלפיות נטוש ועדיין יפה להפליא צילום: דור זומר

 

 

אחרי קום המדינה, המצב בחיפה כולה ובהדר הכרמל השתנה. הבריטים עזבו את הארץ ואיתם ירדה גם גדולתה של חיפה. הבריטים, שראו בחיפה מרכז מסחרי-כלכלי ובעיקר צומת תחבורה ראשי עבור האימפריה שלהם, נטעו בה לא מעט ירושות חשובות שרוממו את יכולותיה הכלכליות של חיפה ולצידן גם כמה ירושות קשות שמשפיעות על העיר דרמטית כמו התעשיות המזהמות הפטרוכימיות, פסי הרכבת שקורעים את העיר מהים, וכן הנמל שנמצא מטעמי חיסכון במרכז העיר. כך חיפה נהנתה מתנופה גדולה, אך מרכז העיר הפך תעשייתי מדי. הקולוניאליסטים הבריטים השתמשו וזרקו. בשכונת הדר הכרמל לאחר קום המדינה חדל להתקיים ועד אוטונומי. כך הגוף המרכזי שדאג לפיתוח השכונה ולקבלת החלטות תכנוניות מיטיבות כבר לא שקד על פיתוחה.

 

 

השוק בפועלו השוק בפועלו צילון ארכיון עיריית חיפה

 

 

וליד כרכבי מוסיף: "את כל הנכסים שהיו לוועד הדר הכרמל הם מעבירים לבעלות עיריית חיפה. העירייה מחכירה את השוק לידיים פרטיות, אך הם אחד אחרי השני לא הצליחו לרומם את השוק ולהחזירו לגדולתו. בסופו של דבר אף גורם פרטי לא ידע להסתדר שם. העירייה נכנסה לסחרור משפטי ארוך שנים. ורק לפני חמש שנים המבנה יצא מכונס הנכסים ועבר חזרה לידי עיריית חיפה. אחרי שנים של הזנחה, בימים אלו יש לבניין הזה הזדמנות לצדק היסטורי שיציג את גדולתו".

 

 

תקרת אריחי זכוכית שמאפשרת תאורת טבעית ביחד עם הגנה מקסימלית תקרת אריחי זכוכית שמאפשרת תאורת טבעית ביחד עם הגנה מקסימלית צילום: דור זומר
כיכר העיר כיום - נטושה ומוזנחת כיכר העיר כיום - נטושה ומוזנחת צילום: דור זומר

 

 

כשכרכבי אומר הזדמנות שנייה הוא יודע למה הוא מתכוון. בימים אלו הודיעה עיריית חיפה כי מבנה השוק ההיסטורי אשר בבעלותה יעבור בשנים הקרובות שימור מחמיר. בצעד מתבקש כל-כך תתקצב העירייה את פרויקט הענק הזה שיצעיד מבנה איקוני וחשוב משנות הארבעים אל עבר העתיד. במקום להפקיע מהציבור את הקרקע והמבנה כפי שלצערנו קורה לא מעט בפרויקטים אחרים ובערים אחרות, החליטה עיריית חיפה בראשות עינת קליש־רותם לקחת את הפרויקט על עצמה ובאופן מלא.

 

 

גרמי מדרגות כאלה כבר לא רואים כיום. מאחזי יד מפוסלים לכל אורכם גרמי מדרגות כאלה כבר לא רואים כיום. מאחזי יד מפוסלים לכל אורכם צילום: דור זומר

 

 

בימים האחרונים אושרה מול ועדת השימור התוכנית שתכנן האדריכל גיא ארבל: "אנחנו אישרנו את הפרויקט בוועדת השימור לאחר עבודה ומחקר מעמיקים של צוות השימור והתיעוד האדריכל אמיר פרוינדליך וסיוון יוסף. עבדנו יחד ובמקביל. יש כאן אוצר ברמה ההנדסית. בניין שנבנה לפני 80 שנה עומד במצב טוב מאוד אחרי שנים של הזנחה ובלאי מואץ. בדקנו את כל האספקטים השימוריים, איזה אלמנטים יש בבניין ואיזה כבר אינם ונדרש לשחזר".

 

בתור התחלה, העירייה תשפץ את קומת הגראז'ים ותסדיר שם את השוק שפועל. לאחר מכן יטפסו במעלה הקומות שלב אחר שלב עם פתרונות נגישות, חנייה, בטיחות והקלות לוגיסטיות - כל הנדרש כדי להצעידו אל מאה השנים הבאות כפי שתיאר זאת ארבל. "מלבד תכנון השוק בקומה התחתונה, את שאר המבנה אנחנו מתכננים לשימושים גמישים שיאפשרו לעירייה ורסטיליות. המטרה היא שהציבור החיפאי ישתמש בבניין לאורך שנים. אנחנו מחזירים עטרה ליושנה".

 

 

שכונת הדר זכתה במבנה המונומנטלי של השוק וכעת תוכל לזכות בו מחדש שכונת הדר זכתה במבנה המונומנטלי של השוק וכעת תוכל לזכות בו מחדש צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל

 

 

ואולם כמו בכל פרויקט שימור, למרות הרצון הטוב, את השנים לא ניתן להחזיר לאחור. כל התערבות גם מייצרת שינוי במבנה. אבל כאן, כפי שטען בנו של גרשטל ליאופולד, במבנה של שוק תלפיות ישנה צוואה של המתכנן. "הציטטות של גרשטל הבן קבעו כי החלל המרכזי חייב לשמש כחלל ציבורי של חיפה וככה צריך לשמור אותו - שוק או כל שימוש אחר זו שאלה משנית, החשוב הוא שה-ד.נ.א של המבנה הוא ציבורי. אפשר בקלות להפוך אותו למלון אבל זה חוטא למהותו. חוטא לצוואה של היוצר וברורה הכוונה שלו. זה עבר למתכננים והם אימצו את זה" הסביר אמיר פרוינדליך.

 

 

השימור יחזיר עטרה ליושנה - ללא תוספות בנייה ושימוש בחומרים זהים השימור יחזיר עטרה ליושנה - ללא תוספות בנייה ושימוש בחומרים זהים צילום: דור זומר

 

 

שכונת הדר הכרמל ראשיתה ביזמות של קבוצת יהודים שהחליטו להקים בית ספר ראשון מסוגו ולאחר מכן שכונה ראשונה מסוגה על בסיס העקרונות והטכנולוגיות החדשניות ביותר. העובדה שדווקא הקמת המדינה הביאה על האזור הזה גורל של הזנחה ועוני שזורה בכל מיני תנאים היסטוריים כמו צנע ומצב כלכלי קשה, תנאים פוליטיים משתנים, וגם תנאים אובייקטיבים כמו תנאי אקלים שהיו נוחים יותר על פסגת הכרמל מאשר על צלעו. ועדיין, יש בעובדה זו בכדי לעורר את התהייה על המשקל המכריע של ציבור מעורב במקום מגוריו. כל עוד פעל בשכונה ועד תושבים חזק ומאורגן שדאג לסביבתו וקיבל החלטות מיטיבות עם השכונה - הייתה היא סמל למופת וחדשנות עירונית. ויש בכך בכדי לתהות על המקום של הנהגות מקומיות בתוך ערים גדולות, הנהגות נחוצות שיכולות גם לפעול שלא לשם מאבק ספציפי אלא לשם המעורבות עצמה, לשם הקהילה ולשם לקיחת האחריות המשותפת על השכונה. תחושה שאבדה עם הממלכתיות של קום המדינה שהלכה והרחיקה את השלטון מהאדם ואת האדם מתחושת השפעה שיש לו על גורלו.

 

 

הכניסה לשוק כיום הכניסה לשוק כיום צילום: דור זומר

 

 

בימים אלו כששכונת הדר מושכת אליה שוב תושבים חדשים בקצב הולך וגדל, גם כאלו שנדחקו מתל אביב שהופכת יקרה ובלתי מושגת, יש לה את הפוטנציאל ליהנות מהקסם של התחדשות אורבנית, כזו שמביאה עימה בשורה של צעירים ואנרגיה יצירתית חדשה. שיכולה להחזיר לשכונה הזו את בתי הקפה, את המסעדות ואת התרבות שנחוצה כל כך ברחובותיה. ממש כפי ששכונות דרום תל אביב הצליחו לחדש את פניהן ולהפוך מאזורי תעשייה של ממש לשכונות טרנדיות ושוקקות, ככל הנראה תלך גם שכונת הדר על המבנים המשגעים שלה והתכנון העירוני המוקפד שלה לשכונה היפה והנכונה לגור בה בעתיד הקרוב. התכנון של קאופמן על בסיס העקרונות של גדס, שגם מאה שנים משנהגה, מצליח להיות רלוונטי מתמיד - מנכיח את החשיבות שבתכנון מרחב עירוני שמסתכל על האדם, ומנסה להעמיד אותו ואת צרכיו במרכז. ובקרוב תזכה השכונה הזו גם במבנה ציבורי מרכזי מחודש שיוכל להזכיר לכל תושב כי יזמות היא לא רק אפליקציה או תואר במדעי המחשב. יזמות היא תפיסת עולם של יצירה ואחריות מלאה של האדם על גורלו על זולתו ועל סביבתו.

 

סייעו בהכנת הכתבה: האדריכל אמיר פרוינליך, האדריכל גיא ארבל ומשרדו אורן מ.א.ז אדריכלים בע"מ וכן וליד כרכבי ממחלקת השימור של עיריית חיפה.

 

 

מדוברות עיריית חיפה נמסר:

 

ועדת השימור העירונית בראשותו של סגן ומ"מ ראש העיר מיכאל אלפר, אישרה  פה אחד את פרויקט השימור של מבנה השוק ההיסטורי שנבנה ביוזמת וועד הדר הכרמל, בתכנונו של האדר' משה גרשטל ונחנך ברחוב סירקין בשנת 1940. רה"ע ד"ר עינת קליש רותם: "שלב חשוב בדרך לשיקומו של הבניין ההיסטורי והחזרתו למעמדו הראוי כאחד ממבני הבאוהאוס היפים בעולם, פנינה ארכיטקטונית והיסטורית המהווה עוגן חשוב בתהליך התחדשותה של שכונת הדר הכרמל".

 

המבנה שמהווה אבן דרך בתולדות אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, ננטש ברובו בתחילת שנות ה-50 בהם עברה מרבית פעילות השוק, למעט קומת המרתף, לרחוב סירקין ומאז הלך מצבו והדרדר. ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם, עמדה על חשיבות שימורו האותנטי של המבנה מבחינה ארכיטקטונית והוסיפה כי התוכנית להחייאתו ובחירת השימושים שיהיו בו יותאמו לאופיו המקורי של הבניין ולסביבתו הפיזית והחברתית – שוק אוכל מקומי ואותנטי: "זה הוא חלק מה-DNA של המקום שאותו אסור, ואף אי אפשר, לשנות. כל פרויקטי ההתחדשות החשובים שנעשו בעולם השכילו לשמור על האיכויות והתכונות המקומיות, ולא ללכת נגדן". תכנית החייאת המבנה מבוססת על שני עקרונות מרכזיים: צניעות ופשטות בשיפוץ האדריכלי על מנת שהבניין יישאר נאמן למקור, ככל האפשר, וכן, גמישות בשימושים העירוניים שיהיו בתוכו תוך הכללת תכנים קהילתיים וחברתיים המיועדים לתושבי המקום.

 

שיקום המבנה הכולל 6 קומות, יתבצע בצורה הדרגתית. בשלבים הראשונים ישוקמו 2 הקומות התחתונות: קומת המחסנים ההיסטורית (קומה 2-) וקומת הכניסה הראשית (קומה 0). לאחר מכן תשופץ קומת החנייה (קומה 1-) המשמשת כיום כשוק הפעיל, והיא שתמשיך לשמש גם בעתיד לאחר שיקומה והסדרת המסחר בה לרווחת הסוחרים ובאי השוק.

יתר הקומות יושמשו בעתיד בד בבד עם התקדמות הפרויקט. מבנה השוק יפותח כמוקד שכונתי חברתי שיהווה "בית" לתושבי השכונה ולקהילות הרב גוניות הפעילות בה. יוקם בו גם מרכז באוהאוס שירכז את פעילויות השימור האדריכלי לחיפה כולה.

 

שיקום ושימור המבנה על איכויותיו האדריכליות וההיסטוריות ישאף להישאר נאמן למקור תוך עמידה בסטנדרטים הנדרשים היום במבני ציבור בכל הקשור לנגישות, תשתיות ובטיחות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x