שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קירות מתקלפים

קירות מתקלפים

איך נראה שוק העלייה לפני שנכבש על ידי דרי רחוב ונרקומנים

מתחם שוק העלייה הוא נקודת משיכה לדרי רחוב ונרקומנים. בעתיד אמור להיבנות שם מתחם מגורים מאסיבי, אך בעבר היה הפתרון המיוחל לישוב היהודי במאבק הכלכלי מול יפו, ופאר היצירה התכנונית של שוק מקורה חדשני ועדכני. מסע בין דוכנים

דור זומר 15:3430.11.19
שוק העלייה הוא אחד המבנים מעוררי הסלידה שיש לדרום תל אביב להציע. מלבד היותו נטוש ומוזנח, צידיו הפכו לסמטאות אפלוליות מעוטרות בערימות אשפה ופחים ששוכבים לצדן כנהוג בחלק זה של העיר. נרקומנים שרועים על המדרכה או על מדרגות הכניסה עושים את שעושים לעיני כל. המראות עלולים להיות קשים ועדיין, מיקומו בלב רחוב העלייה הופך את המיצג הזה לפומבי - מעין מחולל אדישות חברתית מואצת.

 

 

שנים עמד נטוש ומוזנח, אזור פריקת הסחורות הפך לחניון שנים עמד נטוש ומוזנח, אזור פריקת הסחורות הפך לחניון צילום: תומי הרפז
הפך למפגע תברואתי וחברתי הפך למפגע תברואתי וחברתי צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

אולם מצב זה רחוק שנות אור מחזון מתכנניו. כל אותם היזמים, הסוחרים ונבחרי הציבור אשר הקימו את המתחם המודרני הראשון בארץ שנבנה כשוק מקורה ומפוקח לתוצרת יהודית, עם תנאי סניטציה מתקדמים, מנגנון קביעת מחירים הוגן, ובעיצוב מודרניסטי משגע לפי הסגנון הבינלאומי. קשה לראות זאת כיום, אבל השוק הזה ידע ימים שוקקים עמוסי סחורה ואנשים. בנוסף, הוא כלל עוד חלק שלם שהוא השוק הסיטונאי שנהרס לחלוטין ועליו נבנה בימים אלו פרויקט שוק העלייה המדובר. המבנה שנותר - השוק הקמעונאי, מיועד לשימור בשל ערכיו האדריכליים וההיסטוריים.

 

ראה ימים יפים יותר ראה ימים יפים יותר צילום: עמית שעל

 

 

את שוק העלייה ניתן למעשה לראות כנקודת קצה של תהליך ההתנגשות בין התנועה הלאומית הערבית לבין הציונות בהיבטיו הכלכליים. הפערים בעשורים הראשונים של הישוב היו לטובת בני המקום הערבים. הייתה להם יותר תוצרת, יותר שטחים חקלאיים ומנגנון שינוע ושיווק סחורה חקלאית משומן ומיומן. בתוך כך, בתחילת שנות ה-20, בעוד שאת תל אביב הרכיבו רק כמה שכונות בודדות, בניית שטחי מסחר בתחומן נאסרה לחלוטין על ידי מקימיה. באותם ימים מודל "עיר גנים" נחשב לחידוש של ממש בתכנון העירוני וכך המטרה הייתה להשאיר את העיר כאזור ירוק וכפרי. כך נאמר בהחלטת הוועד: "למשכנות מרגוע נוצרה ולא לפרקמטיא (מסחר)". נוהג זה התברר במהרה כשגוי.

 

 

בסימון שכונת צ'לנוב ורחוב העלייה בסימון שכונת צ'לנוב ורחוב העלייה צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

בשנת 1921 פרצו מאורעות תרפ"א. 192 יהודים נרצחו, רבים מהם בשווקים ובמרכזים מסחריים של מנשייה ויפו. התלות הכלכלית של תושבי תל אביב ביפו הפכה לאיום מרכזי והצורך במרכז מסחרי עברי הורגש במהרה. על פי עקרון הפרדת השימושים שהיה נפוץ בתרבות התכנונית של התקופה, האזור המסחרי תוכנן מעבר למסילת הרכבת ומחוץ לעיר - על שטח מאדמות שייח' עלי שנרכש על ידי אגודת מרכולת. לטובת הקמת המרכז המסחרי הוקמה אגודה נוספת - "אגודת מרכז מסחרי". וכך, ברחוב הקישון וברחוב כפר גלעדי הוקם לראשונה מרכז מסחרי שזו מטרת בנייתו המקורית.

 

 

מפה גרמנית מ-1918. השטח שמצפון ליפו מפה גרמנית מ-1918. השטח שמצפון ליפו צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

מדובר בתוכנית של מתחם המורכב ממספר רחובות המסודרים שתי וערב, ובהם בניינים דו-קומתיים כשקומת הקרקע מיועדת למסחר והעליונה למגורי הסוחרים. המתחם משתרע בין הרחובות דרך יפו מצפון, וולפסון מדרום, העלייה ממזרח ורחוב מרכולת ממערב. רחובו הראשי של המתחם הוא רחוב לוינסקי. האגודות סידרו את קבוצות הרכישה על פי סוג המלאכה או הסחורה וכך ברחוב נחלת בנימין נמכרו בדים, ברחוב דרך יפו אופנה, ברחוב כפר גלעדי קוסמטיקה וברחוב לוינסקי מסעדות ומעדניות של יהודי סלוניקי שהגיעו אחרי מלחמת העולם הראשונה. למרות החדשנות של המתחם שווקי מזון, סיטונאים וקמעונאים, התארחו בשטחים פתוחים ותנאים ארעיים בגבולות המתחם. הצורך בשוק מזון מסודר, היגייני ומפוקח הלך והתברר כהכרחי בשנת 36'.

 

 

מפת המרכז המסחרי מפת המרכז המסחרי צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

בשנה זו פרץ המרד הערבי הגדול ושוב התדרדרו היחסים בין תל-אביב לשכנה יפו ועל כן ניצת בשנית המאבק למכירת תוצרת עברית. בשנה זו התמנה ישראל רוקח לראשות העיר, כך הוא צוטט בעיתון ידיעות עיריית תל-אביב: "זה כבר היה מורגש מאוד הצורך להקמת שווקים עירוניים, בנויים בשיטות החדישות הנהוגות בעולם. צפיפות יתרה שוררת בשווקים: במרכז מסחרי וברחוב בית לחם. בשוק הכרמל מפאת קרבתו ליפו, גם פרצה להחדרת תוצרת חקלאית לא יהודית. בגלל שיטת השיווק הנוכחית אין אפשרות כלל לפיקוח על מקור התוצרת". בתקופתו, תל אביב שילשה את עצמה ואת הציבור ההולך וגדל צריך היה להאכיל בתוצרת עברית.

 

 

הודעת ראש העיר על בניית השוק הודעת ראש העיר על בניית השוק צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

עד 1936 עסקו במסחר פירות וירקות בעיקר רוכלים ערבים. הרוכלים התחרו בחנויות היהודיות והביאו סחורה משווקים רחוקים. הצורך בהסדרת המכר הקמעונאי נתפס כצורך ממשי להצלת המשק העברי. מצב המכר הסיטונאי היה גרוע אף יותר. הוא מפוזר ברחבי העיר ונערך במקומות אקראיים ובשטחים פתוחים. יתרונם של הערבים כבעלי משק חקלאי מפותח ותעשיית שינוע וייבוא ענפה הודגש. רוקח חיפש פתרון לבעיה - ומצא.

 

 

תלות כלכלית של תל אביב ביפו תלות כלכלית של תל אביב ביפו צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

 

בצידו הדרומי של רחוב העלייה, זה השייך לשכונת צ'לנוב א', פעל משק פועלות עבריות של הסתדרות הפועלות - לימים ויצ"ו. משק פועלות הוא מודל של הכשרה לחיים קומונליים ברוח התקופה. החזון - לימודים והכשרה בתחומי משק הבית כמו בישול, כביסה וניקיון ולצד זה הכשרה לעבודות החקלאות והבנייה. זה נשמע כמו הסללה הגובלת באפליה, אולם ביחס לתקופה בית הספר החקלאי לפועלות היווה מקפצה שנתנה לנשים כישורים חקלאיים חשובים והעניקה להן יתרון מול גברים בשוק העבודה. ועדיין, ככל שתל אביב התפתחה כך מיקומה של חווה חקלאית גדולה במרכז העיר הפך לבעייתי. ויצ"ו הקימה בית ספר נוסף בנחלת יצחק, אז שכונה עצמאית הסמוכה לתל אביב, ומכרה את זה ברחוב העלייה לעיריית תל אביב. כך הוחלט על הקמת שוק קמעונאי לצדו של שוק סיטונאי ואלו יחד יקראו "השוק המרכזי". המתחם נבנה בין הרחובות צ'לנוב, וולפסון, העלייה ורחוב מרכז מסחרי - מטלון של היום. שמות פונקציונלים לבנייה פונקציונלית.

 

 

גלויה ובה בית הספר לפועלות גלויה ובה בית הספר לפועלות

 

בשנות ה-20 המוקדמות נבנו חוות חקלאיות בשולי הערים בשנות ה-20 המוקדמות נבנו חוות חקלאיות בשולי הערים צילום: אוסף אלכסנדרוביץ

 

 

מהנדס העיר דאז וראש המחלקה הטכנית יעקב שיפמן (בן סירה) קיבל את הפרויקט והמשימה יצאה לדרך. ברוח היזמות התל אביבית האופיינית, תוכנית המבנה יועדה להקים את השוק החדשני ביותר, היעיל ביותר וההיגייני ביותר. המבנה של השוק הקמעונאי וזה שישומר בקרוב, נבנה על פי הסגנון הבינלאומי ובימים הזוהרים היה ללא ספק יפהפה.

 

פינתו הצפון מערבית נסוגה מהרחוב כך שנוצרה רחבת כניסה גדולה. בחזית המבנה תוכננו שש חנויות לממכר דברי מתיקה, אלכוהול, פרחים, וקיוסק עגלגל שלו גגון זיזים דקיק ועדין אשר עובר לאורך צידו הצפוני של השוק. שימוש נבון בחללים מרובעים עם תקרה בגבהים משתנים ומערכת פתחים משוכללת ייצר תאורה וזרימת אוויר טבעית. בפנים תוכננה מערכת ניקוז חדשנית שאפשרה ניקיון מיטבי, נבנו בריכות למכירת דגים, תוכננו דוכנים ייעודיים לגבינות עם תקרות זכוכית נגד זבובים, וכאלה עם מתקנים יעודיים להצגת מאפים או לחיתוך בשר ועוף. בניין חכם בגרסת שנות ה-30.

 

 

מתקן יעודי לממכר גבינות מתקן יעודי לממכר גבינות צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

שוק מקורה וחדשני שוק מקורה וחדשני צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

 

השוק הקמנעונאי הוא רק חלק מהסיפור, מדובר במתחם שלם. מאחורי המבנה המלבני של השוק הקמעונאי ניצב לו השוק הסיטונאי שתוכנן באופן מדויק עבור השילוב המוצלח ביותר עם זה הקמעונאי. הוא נבנה בצורת האות ח', הכניסה הראשית הייתה מרחוב צ'לנוב, כשלכל סוחר היה מחסן עם מרתף וגלריה. ברחבה יכלו לפרוק ולהעמיס את העגלות או המשאיות, ולצדה נבנה אולם מכירות פומביות, עם אמפי ובו 200 מקומות ישיבה, במה ושעון גדול הסוגר את המכירה. הקשר בין החלקים השונים של אספקת התוצרת נעשה טבעי ויצר אטמוספרה של הוגנות ואמפתיה השמורים לאלו הבאים במפגש אנושי. היד עוד נעלמה, אבל טיפה פחות. אולם נוסף היה אולם חלפנות וספרנות לצורך קבלות ורישומים. וכך, ביעילות מפעימה תוכנן לו השוק המרכזי שבמתחם המסחרי של תל אביב.

 

 

 

 

הצעת חלוקה לסוגי מסחר בתוך השוק הצעת חלוקה לסוגי מסחר בתוך השוק צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

 

השוק הקמעונאי לא השתנה כמעט בכלל. אבל השוק הסיטונאי עבר הרבה. כבר עם פתיחתו הובהר כי מספר המחסנים קטן מדי. מחסנים וכלובים לעופות לא הוקצו ואלה נאספו בחוץ מדי בוקר. ביחד עם ריבוי הולך וגדל של עסקים וספקים, העומס הפך בלתי נסבל והוגשה בקשה לתוספת שתי קומות מעל למבנה. העירייה יצאה בחוק עזר תמוה במיוחד: החוק קובע כי על השוק הסיטונאי וסביבתו חלות תקנות הסיטונאות של העירייה וכך נוצר המצב שהשטחים המסחריים שבחזיתות בנייני הרחובות הסמוכים הפכו לנקודות מסחר סיטונאי. דבר שבטוח לא היטיב עם הבניינים הסמוכים ועם שכונת צ'לנוב בכלל.

 

 

השוק וסביבתו בשכונת צ'לנוב השוק וסביבתו בשכונת צ'לנוב צילום: תב"ע עיריית ת"א

 

 

שכונת המגורים הזו שנבנתה על השטח שבין נווה שאנן לשכונת מרכז מסחרי, יועדה להיות שכונת מגורים עם מבנים חד ודו-קומתיים אחידים עם חצרות רחבות ואווירה כפרית ושקטה. האזור הפך הומה וסואן, ומשהחנויות ברחוב הפכו לסיטונאיות ולא היו מיועדות להצגת סחורה ללקוחות פרטיים, הפכה השכונה למסורבלת ביום ונטושה ומלוכלכת בלילה. בשנת 47' נואשה העירייה ונבנתה קומה נוספת מעל לשלושת חזיתות השוק הסיטונאי. לסביבת המבנה זה כבר לא שינה, את מקבץ מחסני הירקות והירקנים הממוקד בסביבות השוק ניתן לראות עד היום.

 

 

השוק הסיטונאי השוק הסיטונאי צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

 

ימים עמוסים בסחורות ואנשים ימים עמוסים בסחורות ואנשים צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

 

החלטה בעייתית נוספת התקבלה בשנת 1954: חרף עצומת תושבים שהוגשה לוועדת התכנון התקבלה ההחלטה לאשר הקמת משחטות לעופות במרתף השוק הסיטונאי. המשחטות הללו היוו מפגע תברואתי נורא. אם שואלים איך התהווה אזור דרום תל אביב דווקא כפי שהתהווה - התשובות נעוצות בהחלטות תכנוניות של יושבי ועדות התכנון והבניה.

 

ככל שגדלה העיר והפכה למטרופולין, הצורך במרכזים סיטונאיים בקרבה ישירה כל כך לסוחרים הפכה לא נחוצה. החקלאות כולה ושיווקה התייעלו ובשנת 83' הוחלט סופית לסגור את השוק הסיטונאי. לאחר תנופת הבנייה צפונה בשנות ה-60 וה-70, בשנות ה-80 כבר לא היה צורך בשוק הקמעונאי גם כן. את השווקים החלו להחליף יותר ויותר סופרמרקטים בסגנון תרבות השפע האמריקאית, בינהם סניף שופרסל הראשון שהוקם ברחוב בן יהודה.

 

משחטת העופות הפכה למפגע תבוראתי נורא משחטת העופות הפכה למפגע תבוראתי נורא צילום: אוסף זולטן קלוגר

 

 

השוק הסיטונאי הפך שורץ חולדות במרתפיו, עבש ורעוע ומצבו נעשה בכי רע. הוחלט להרסו והוא אכן נהרס בשנת 2012. במקומו עתידים להיבנות שלושה מבנים, כאשר 70 דירות בהם יוקצו לדיור בר השגה שיוקדש לנשות ואנשי חינוך. בין הבניינים עתיד להיות שטח ציבורי פתוח של שלושה דונמים, קומות מסחר ומתחם השוק הקמעונאי שיעבור שימור. במתחם המחודש ייבנה קאנטרי עירוני. על גבי המבנה אושרה תוספת בנייה של ארבע קומות וכן חניון ציבורי עם 260 מקומות חנייה. מאבק תושבי האזור הצליח ומנע הקמת מגדל על השוק הקמעונאי, וטוב שכך. מרכז ספורט בדרום תל אביב הוא נחוץ, ובוודאי שגינה ציבורית רחבה כל כך, באזור צפוף ומפויח.

 

הריסות השוק הסיטונאי הריסות השוק הסיטונאי צילום: סהר דורון

 

מתחם מגדלים חדש מתחם מגדלים חדש

 

 

מתחם מרכז מסחרי, בשמו הלא רשמי הנוכחי מתחם שוק לוינסקי, חוזר לימיו הזוהרים והופך שוקק והומה משנה לשנה ועם היצע קולינרי מרשים. על עקרון הפרדת השימושים שהפך את דרום תל אביב לאזור חייץ מסחרי ומפויח, הצליחה העיר להתגבר בכוחות עצמה ולהפוך את המתחם לאזור בילויים עדכני ומקום מגורים מבוקש. שכונת צ'לנוב שסבלה רבות משוק העלייה מצאה עצמה במרכזה של תנועת מלחציים בין נזקי השוק הסיטונאי והרעות החולות של שכונת נווה שאנן והתחנות המרכזיות שלה. השכונה מתחילה להתאושש רק בימים אלו אך בצעדים איטיים מדי וקטני מדי.

 

 

הזמנה לפתיחת השוק. כשהמקום היה חדש ונקי הזמנה לפתיחת השוק. כשהמקום היה חדש ונקי צילום: באדיבות ארכיון עיריית תל אביב

 

הפך למפגע תברואתי בלב השכונה הפך למפגע תברואתי בלב השכונה צילום: עמית שעל

 

 

מכת הנרקומנים מורגשת בשכונה הזו בצורה החריפה ביותר. משביל עכו בצפון השכונה ועד מתחם שוק העלייה וסביבתו. השכונה הזו היא מצג עצוב של חוסר מענה של שירותי רווחה לנושא. הצפת השוק בסמי פיצוציות מסוכנים מתמיד הופכים את המחזות לקשים, אלימים ומכוערים מכדי לשאת אותם בשלוות נפש. העירייה מעמידה עמודים עם אורות משטרה מהבהבים כאילו מתוך ציפייה שאנשי השכונה לא צלולים מספיק גם כך כדי להיווכח שזו אינה ניידת. מלבד זאת, לא נעשה יותר מדי. באזור מתנהל משחק חתול ועכבר בין דרי הרחוב הנרקומנים, משטרת ישראל וסיירת סל"ע לביטחון עירוני. בית תמחוי נוצרי שמקבץ אותם אליו נפתח מדי ערב וכך הררים של כלי פלסטיק משומשים ושאריות מזון הפכו לגרסה התל אביבית של אדריכלות נוף. על פי הפרסומים, פרויקט שוק עלייה אמור להביא איתו כמה מהשמות המוכרים בתעשיית הבידור הישראלית, כמו עברי לידר ומירי מסיקה. אולי אם אנשים כאלה יסתובבו ברחובות צ'לנוב, העירייה תספק מענה אמיתי לבעיה. הסטודנטים שמתגוררים בחלק מהדירות הם לא סיבה מספקת עבור העירייה לטיפול בנושא ובטוח שלא מבקשי המקלט.

 

 

המתחם החדש ייתן למקום תנופה, אך הוא מאסיבי ומגושם ביחס לבנייני האזור המתחם החדש ייתן למקום תנופה, אך הוא מאסיבי ומגושם ביחס לבנייני האזור הדמיה: ישר אדריכלים

x