שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

"ייתכן שמבנים שחוזקו בתמ"א 38 לא ישרדו רעידת אדמה"

15 שנה לאחר שאושרה תוכנית המתאר הארצית לחיזוק בניינים (תמ"א 38), חושף דיון פנימי במינהל התכנון כי בכירי משרד השיכון ומומחים נוספים אינם משוכנעים שעבודות החיזוק שנעשו במסגרתה אכן יגנו בעת רעידת אדמה. יו"ר איגוד המהנדסים: "אנו חוששים"

אמיתי גזית 10:3802.10.19

מה הסיכוי של בניינים שעברו תהליך חיזוק במסגרת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה (תמ"א 38) אכן להחזיק מעמד במקרה של רעידת אדמה? מדברים שאמרה לאחרונה האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ורד סולומון ממן במהלך "שולחן עגול" שערך מינהל התכנון בנושא תמ"א 38, הסיכוי אינו גבוה. זו גם עמדתם של מומחים נוספים שהשתתפו בישיבה, שפרטיה הגיעו לידי "כלכליסט".

 

 

 

"הידע הקיים בישראל בכל הנוגע לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה לא מספיק מפותח, הממשלה הבאה צריכה לקחת את זה בחשבון", אמרה סולומון ממן. לדבריה, הסיבות הן ששיטות החיזוק שבהן נעשה שימוש בפרויקטים לא נבדקו, ואנשי מקצוע העוסקים במלאכה אינם מיומנים מספיק.

 

 

יו"ר הרשות להתחדשות עירונית חיים אביטן. מחדל יו"ר הרשות להתחדשות עירונית חיים אביטן. מחדל צילום: אוראל כהן, אלעד גרשגורן

 

"כדי לפתח שיטות לחיזוק מבנים, ולוודא כי השיטות שבהן משתמשות כיום חברות הבנייה מעניקות הגנה, יש לבצע ניסויים ולהקים מעבדות משוכללות, כפי שנעשה ביפן", אמרה סולומון ממן והוסיפה: "סטודנטים שלומדים הנדסה אזרחית, שבבוא היום יהיו המהנדסים שחותמים על תוכניות החיזוק, לא לומדים כיצד לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. הם מקבלים ידע הנוגע למבנים חדשים, אבל לא בטיפול במבנים קיימים. הידע מתורגם מתקנים אחרים".

 

סולומון ממן אמרה את הדברים בדיון שולחן עגול בנושא עתידה של תמ"א 38, שערך מינהל התכנון ב־11 בספטמבר, ושפרטיו נחשפים כאן לראשונה. הדיון התקיים על רקע העמדה שהציג לאחרונה מינהל התכנון, לפיה אין להאריך את תוקף התוכנית שצפוי לפוג במאי 2020, מתוך כוונה לגבש מדיניות חדשה שתתפוס את מקומה. בדיון השתתפו נציגים בכירים מהגופים העוסקים בתמ"א 38, בהם מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר, נציגי משרד הבינוי והשיכון, איגוד המהנדסים, ארגוני האדריכלים, מהנדסי ערים, ראשי רשויות והתאחדות בוני הארץ.

 

לדבריה של סולומון ממן בדיון הצטרפו מומחים נוספים. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, אמר בדיון "להערכתנו שני־שליש מהדירות שחוזקו עד היום לא נמצאות בסיטואציה מיטבית כפתרון לבעיה של רעידות אדמה. לאחר התייעצויות עם מגוון מומחים, התחושה שלנו אינה טובה. היינו רוצים להציע לצמצם את תמ"א 38/1 (מסלול של עיבוי וחיזוק - א"ג), אבל תמיד יהיו בניינים בודדים שאותם צריך לחזק".

 

המדינה התעלמה מאיכות העבודה

 

תמ"א 38 נולדה כדי לספק תמריץ כלכלי לשוק הפרטי לחיזוק בניינים וחידושם. במקרה של עיבוי וחיזוק בניין קיים התוכנית מאפשרת להוסיף על גג הבניין עוד 2.5 קומות, אותן יכול הקבלן למכור בשוק הפרטי. התוספת מותנית כמובן בחיזוק הבניין, הוספת ממ"דים ושדרוג התשתיות של הבניין. ב־15 השנים שחלפו מאז אושרה התוכנית, היא תוקנה כמה פעמים ומתיקון לתיקון נוספו זכויות בנייה ותמריצים ליזמים - אך כעת מתברר כי המדינה לא נתנה דעתה לאיכות ויעילות החיזוקים.

מינהל התכנון נוטה לצמצם את השימוש בשיטה של עיבוי וחיזוק, ולהעדיף שיטה של הריסה ובנייה מחדש, שבה מרכיב הסיכון ואי הוודאות נמוך בהרבה, אבל לעוסקים בתחום ברור כי לא ניתן לוותר לגמרי על שיטת החיזוק. הדברים נכונים במיוחד לפריפריה שבה מחיר הדירות נמוך, הביקוש דל, ולכן להריסה ובניית בניין חדש אין תמריץ כלכלי. במקרים אלה האפשרות היחידה שעומדת בפני הדיירים היא חיזוק הבניין הקיים.

 

לפי נתוני הרשות להתחדשות עירונית הפועלת תחת משרד הבינוי והשיכון, עד 2018 רוב הבניינים שעברו הליך של תמ"א 38 עשו זאת בשיטת חיזוק ועיבוי. מהנתונים עולה כי בין 2005 ל־2018 הונפקו היתרי בנייה לחיזוק ועיבוי 1,725 מבנים שבהם 34,834 דירות, לעומת זאת במסלולי ההריסה ובנייה מחדש הונפקו היתרים ל־1,042 בניינים שבהם 18,853 דירות.

 

בשיחה עם "כלכליסט" מסכים גוברין עם דבריה של סולומון ממן: "המדינה יצרה את הכלי של תמ"א 38, בעטה את זה לסקטור הפרטי ובזה היא גמרה את העניין. אין הרבה מתכננים שיודעים לתכנן את העבודה הזו - אין לי מושג מי המתכננים שעשו זאת עד כה ואנחנו לא יודעים אם הפתרונות שהם נתנו עונים לבעיה של חיזוק מבנה קיים נגד רעידות אדמה".

 

גוברין מסביר כי האתגר בחיזוק מבנה קיים הוא "העירוב של בניין ישן וחדש: אין אינפורמציה טובה באשר לרמת הביסוס של המבנה הישן, זה מידע שאולי קיים בהיתרי בנייה ישנים, וספק אם מצליחים למצוא אותו" אתגר נוסף לדבריו נובע מגילו של הבניין: "יש אלמנט של בטון שנמצא באדמה 50 שנה ולברזל יש קורוזיה".

 

בעיה נוספת היא הטענה שאף גוף במדינה לא מקבל אחריות ואינו מפקח על חישוב חוזק הבניין בהתבסס על היסודות, עמודים, עובי הבטון וכדומה. מדובר בחישוב קריטי שטעות בו יכולה לגרום לקריסת מבנה, והוא חשוב במיוחד בפרויקטים מורכבים שבהם מוסיפים קומות ועומס לבניין הישן. זהו חישוב שמבוצע על ידי מהנדס מורשה שנשכר על ידי חברת הבנייה, אך אף גורם ממשלתי לא בודק את החישובים.

 

גוברין מסביר כי "אף אחד לא בודק זאת משום שאין דרישה כזו בחוק. מסתפקים בכך שיש לקבלן מהנדס עם רישיון. ולרשויות המקומיות אין כוח אדם מיומן לבדוק את זה. כדי לבדוק צריך להוציא את החישוב למהנדס חיצוני, זה עולה כסף והם לא עושים את זה גם כדי לא לקבל אחריות".

 

בשנים האחרונות מקים מינהל התכנון מכוני בדיקה שבהם ישבו אנשי מקצוע שיבדקו את החישובים, אך בדיון הובהר כי מהלך זה לא יפתור את הבעיה, משום שגם כאשר מכוני הבדיקה ייפתחו הם לא יבדקו פרויקטים של חיזוק מבנה ישן, אלא יטפלו רק בבניינים חדשים.

 

"חסרה בקרה קפדנית על שיטות החיזוק בתמ"א 38"

 

מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר: "מבדיקות שערכה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מולמהנדסי בנייה עלה כי במקרה של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, הבניינים המחוזקים יצילו חיי אדם, אך ייתכן שלא יוכלו להמשיך ולשמש למגורים. נראה שגורמים מסוימים שכחו שזוהי תכליתה של תמ"א 38. עם זאת, אנו סבורים שיש לעדכן את תקן 413 (תקן לעמידות מבנים מרעידות אדמה - א"ג), ולהקפיד על בקרה קפדנית באשר לשיטות החיזוק בתמ"א 38/1. אין בכך צורך להביא לסיום התוכנית. על איגוד המהנדסים לפעול להעמקת הידע ההנדסי בתחום, להשתמש בשיטות חדשניות המוכרות ממדינות אחרות בעולם, ולערוך הכשרות כדי שמהנדסים רבים יותר יתמכו בתכנון המבנים ובהתאמתם לתקנים הדרושים".

 

ממשרד הבינוי והשיכון וממינהל התכנון לא נמסרה תגובה.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x