שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

קירות מתקלפים

קולנוע עדן בת"א – מפנינה תרבותית לחורבה מוזנחת

ליד המבנה הישן של קולנוע עדן בתל אביב מצטופפים מידי קיץ עדרי תיירים העומדים מול חומה גבוהה ומתקלפת ובוהים באחד המבנים הוותיקים של העיר. התיירים צריכים להשתמש בהרבה דמיון כדי לנסות ולגעת בהיסטוריה הגלומה בחומות המוזנחות

דור זומר 16:1707.09.19
מידי קיץ מצטופפים ליד המבנה של קולנוע עדן עדרי תיירים העומדים מול חומה גבוהה ומתקלפת ובוהים באחד המבנים הוותיקים ביותר של העיר העברית הראשונה. התיירים נאלצים להשתמש בהרבה דמיון ובכריזמה של מדריכי הסיורים כדי לנסות ולגעת בהיסטוריה הגלומה בחומות המוזנחות. היסטוריה של העיר הראשונה במדינה שעוד לא קמה. סיפורו של המבנה ההיסטורי הוא סיפור על יזמות ותרבות שכמו אוצר בתוכו את הדי.אנ.איי התל אביבי כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
המבנה נטוש משנות ה-80. דרוש לתיירים היום הרבה דמיון המבנה נטוש משנות ה-80. דרוש לתיירים היום הרבה דמיון

 

 

קולנוע עדן, או ליתר דיוק ראינוע עדן, היה למוסד התרבות המודרני הראשון שהקרין סרטים בא"י. לפניו עשו זאת במקומות ארעיים ובבתי הקפה של יפו. הוא הוקם ונחנך בשנת 1914 בפאתי שכונת "אחוזת בית", השכונה הראשונה מחוץ לחומות יפו שנוסדה מתוך כוונה להקים עיר עברית ראשונה שאינה תלויה ביפו. "אחוזת בית" הוקמה ב-1909 והיא למעשה השכונה הראשונה של תל אביב. המגרש ברחוב לילינבלום מספר 2-4, היה שייך לוועד המייסד של השכונה ובפועל נמצא מחוץ לתחומיה הרשמיים. הוא הוחכר ליזמים בכפוף להסכם זיכיון מפורט להקמת ראינוע ואולם נשפים שישמש את הציבור, ובתוך זמן קצר – כך היה.

 

 

נבנה בסמוך לשכונה הראשונה של תל אביב נבנה בסמוך לשכונה הראשונה של תל אביב

 

יזמות תרבותית

 

ראינוע עדן הוא מיזם משותף של איש החזון משה אברבנאל ושל שותפו העסקי מרדכי ויסר אשר חברו לוועד המייסד של תל אביב כדי לספק תרבות לציבור העיר הצעירה ולהקים עסק ריווחי.

 

משה אברבנאל, יליד רוסיה, התעסק עוד בגולה בהפקת קונצרטים והקמת להקת תיאטרון יהודי. לאחר שהוגבלה אפשרותם של יהודים ללמוד בבתי הספר תחת שלטון הצאר, שלח את ילדיו ללמוד בגימנסיה הרצליה הצעירה. כשאשתו ביקרה אותם לראשונה – ההחלטה לעלות לישראל התקבלה. משה הצטרף אל המשפחה כעבור שנה, בשנת 1913, ובדרכו ארצה עבר באלכסנדריה שבמצרים שם נחשף להמצאת מקרן הסרטים. כשהגיע לתל אביב ניסה להקים רכבת חשמלית ליישוב וסורב ע"י הועד בטענת חוסר היתכנות כלכלית. בעיות ברכבת הקלה? כבר למעלה ממאה שנה.

 

 

קולנוע החורף - המקורי והראשון שהוקם במתחם קולנוע החורף - המקורי והראשון שהוקם במתחם

 

 

מרדכי ויסר היה ותיק יותר בארץ ישראל- עלה ב-1905 והתגורר ביפו. כעבור שנה הצטרף לאגודת "אחוזת בית" ומשפחתו נמנתה על 66 המשפחות המייסדות של תל אביב. המשפחה התגוררה ברחוב לילינבלום מספר 13, לא רחוק מהמקום בו יקים את המיזם הגדול של חייו הקצרים. ויסר כחבר מייסד בחברת הקרקעות "חברה חדשה" עם בצלאל יפה ואריה ויס, התעסק ברכישת קרקעות והקמת מבנים לצרכי היישוב. השלושה הזו אמונה על הכנסת הטכנולוגיה החדשנית של בנייה בבטון מזוין בישראל. וכך גם קולנוע עדן היה למבנה הבטון הראשון בעיר. ויסר נפטר בשנת 1917 כשנדבק במגיפה בעודו בטבריה בעיצומו של משא ומתן לרכישת המרחצאות של העיר. חנה ויסר אשתו ניהלה את העסק יחד עם אברבנאל במקום בעלה עד שבנה סיים את לימודיו ולקח את המושכות.

 

עקיבא אריה ויס היה קבלן בניה ביישוב, ובעל ניסיון בהקמת מבנים מלבני בטון כבושות. בנוסף היה ויס גם ממציא וחלוץ בתעשיית הסרטים המקומית, וזמן קצר לאחר פתיחת הקולנוע ייסד את חברת 'אורה חדשה' שעסקה בהפקת סרטים ציוניים דוברי עברית. ויס היה קבלן הבנייה של קולנוע עדן ובזיכרונותיו כתב על בניין קולנוע עדן: "בנין שעוד לא ראו כמותו בזמן ההוא בארץ ישראל, הן מן הצד הקונסטרוקטיבי והן מהצד האקונומי".

 

 

מבנה הבטון הראשון בתל אביב מבנה הבטון הראשון בתל אביב

 

מהשרטוטים המוקדמים לקולנוע הקיץ מהשרטוטים המוקדמים לקולנוע הקיץ

 

בינואר 1914 חתם אברבנאל על חוזה זיכיון עם וועד תל-אביב להקמת הקולנוע על המגרש בקצה רחוב לילינבלום אותו יקצה הוועד. בהמלצת דיזנגוף הוזמן המהנדס-אדריכל ריכרד מייכל לתכנן את המבנה. כבר בפברואר הגיע מייכל לתל אביב ולאחר כחודש הוגשו התוכניות לאישור הועד. בחודש אפריל כבר עמדו קירות המבנה והחלו בהקמת הגג. ב-22 באוגוסט 1914, שבעה חודשים בלבד מחתימת הזיכיון נחנך האולם עם הסרט "ימי פומפיי האחרונים". בחירה סימבולית משהו ביחס לעובדה שבאותם ימים ממש פרצה מלחמת העולם הראשונה.

 

 

נשף פורים בקולנוע עדן נשף פורים בקולנוע עדן

 

 

במהלך המלחמה נקטעה אספקת הסרטים מאלכסנדריה וב-1915 חסן בק המושל העוסמאני בישראל הורה להחרים את מכונת ההקרנה ועל סגירת שערי המבנה. כעבור שנה הוחזר הציוד אך חודשים ספורים לאחר מכן גורשו תושבי תל אביב מבתיהם והמבנה נותר תחת שמירה של קומץ מבני היישוב. עד תם המלחמה השתמשו בו כוחות הצבא הבריטים ללא הסכמה לצרכיהם עד לשנת 1919 כשהוחזרו המפתחות למשה אברבנאל. עם כינונו של המנדט הפך קולנוע עדן למרכז התרבות המרכזי של הקהילה הוצגו בו הצגות תיאטרון, אופרות, אירועי מחאה וזיכרון.

 

הועידה השנייה של הסתדרות העובדים בא"י 1923 בקולנוע עדן הועידה השנייה של הסתדרות העובדים בא"י 1923 בקולנוע עדן
חיילים הודים בשירות הצבא הבריטי במלחמת העולם ה-1 חיילים הודים בשירות הצבא הבריטי במלחמת העולם ה-1

 

 

המבנה כפי שניתן לראותו כיום מורכב משני מבנים שונים: קולנוע החורף המקורה והראשון להיבנות וקולנוע קיץ פתוח. בשנות ה-20, עם הגידול הדמוגרפי הדרסטי של היישוב עם העליות השנייה והשלישית נוצר צורך להרחבת הקולנוע. ב-1921 הוקף המגרש הסמוך לקולנוע המקורי בחומות עץ ויריעות בד ונרכשו מכונות הקרנה נוספות שיאפשרו הקרנת שני סרטים במקביל. החום התל-אביבי, שלא היה קל גם לפני משבר האקלים,  הפך את חווית הצפייה באולם הקולנוע הסגור לקשה עבור המהגרים האירופאים הבורגנים והחולט על הקמת קולנוע הקיץ כמבנה קבע. ב-1927 נחנך המבנה שתוכנן ע"י האדריכל דב הרשקוביץ עת זה היה מהנדס העיר של תל אביב. החומות הגדולות שאנו מכירים היום הם למעשה אותו קולנוע קיץ שקם מאוחר יותר. סגנון הבניה יפהפה ומרשים ומכיל נגיעות רומנטיות של בניה "ארץ-ישראלית". סגנון בניה המשלב את האר-נובו האירופאי, כותרות ים-תיכוניות מקומיות, ועיטורים ואיורים מן התרבות המקראית והיהודית.

 

 

פינת הרחובות פינס ולילינבלום - קולנוע הקיץ פינת הרחובות פינס ולילינבלום - קולנוע הקיץ

 

 

ב-1927 עם סיום בנייתו של קולנוע הקיץ, גם פקע תוקפו של הסכם הבלעדיות להפעלת קולנוע בעיר ובתי קולנוע רבים החלו לצוץ ובראשם קולנוע מוגרבי הגדול. התהליך הואץ אף יותר כאשר החידוש הטכנולוגי - קולנוע מדבר ומזמר הגיע ארצה. קולנוע עדן נכנס שוב לקשיים כלכליים. אם לא די בכך – נגני התזמורת שליוו את הסרטים האילמים, סירבו להתפטר וכך נאלצו ויסר את אברבנאל לשלם להם משכורות גם כשעבודתם לא היתה נחוצה. מזכיר למישהו משהו על ועדים חזקים מידי?

 

קולנוע הקיץ לאחר שנבנה ב-1927 קולנוע הקיץ לאחר שנבנה ב-1927

 

על אף הקשיים המשיך הקולנוע להתחרות על לב הקהל עד שבשנות ה-40 כל האזור ההיסטורי הזה החל להפוך מוזנח, ובתי המגורים הוסבו לבתי מלאכה. הקהל ברחובות הלך והתמעט, והקולנוע נתפס עממי ומיושן. כרטיסי הקולנוע בעדן היו לזולים ביותר בעיר והמקום נסגר לפרקים משום שלא הצליחו לשלם משכורות לעובדים. חנה ויסר אף עבדה במקום כקופאית על מנת להוזיל את עלויות התפעול של המקום. כן, אז לא היו "תספורות" לאנשי עסקים. לאחר הקמת המדינה עם העליות הגדולות של עדות המזרח החלו להקרין בקולנוע סרטים טורקיים, הודיים וערביים אשר פנו לקהל המהגרים החדש וזה החל לפקוד את הקולנוע גם אם התגוררו במרחקים גדולים מתל-אביב.

 

ניסה להתחרות על לב הקהל ניסה להתחרות על לב הקהל

 

בתחילת שנות ה-70 כאשר החלו שידורי הטלוויזיה בישראל, והכנסות כלל בתי קולנוע צנחו, הציע בנק לאומי לרכוש את הקולנוע אך נתקל בסירוב אנשי ההנהלה. לאחר מלחמת יום כיפור כשכבר לא יכלו לשאת את ההפסדים נמכר המקום לבנק במחיר הפסדי וכואב. בנק לאומי בשנת 1974 סגר את הקולנוע ורהיטיו פונו. במסמכים מתוך תיק הבניין ניתן לראות בקשות שונות של הבנק להסב את קולנוע הקיץ למגרש חניה, לבצע שינויים כמו הוספת תקרה נמוכה בחלל קולנוע החורף ואף הוספת מבנים יבילים להרחבת המשרדים.

 

כניסת שידורי הטלוויזיה לישראל הייתה תחרות קשה מנשוא כניסת שידורי הטלוויזיה לישראל הייתה תחרות קשה מנשוא
המבנה הוסב למגרש חניה עבור בנק לאומי המבנה הוסב למגרש חניה עבור בנק לאומי

 

ב-2007 המבנה נמכר ליזם פרטי ומאז הוא עומד נטוש. כשנה לאחר מכן הוכנס לרשימת המבנים המיועדים לשימור. על פי המקורות באתר העירייה במקום, איך לא, עתיד להיפתח מלון בוטיק שישמר את חומת המבנה אך גם יוסיף מספר קומות לחדרי האירוח. בשיחה עם האדריכל פרופ' אמנון בר-אור אשר אמון על תיק תיעוד למבנה, התברר כי גם היזמים הפרטיים החליפו ידיים מאז 2007.

 

נסגר ופונה ע"י בנק לאומי נסגר ופונה ע"י בנק לאומי

 

 

אולי היינו רוצים לראות במקום מוזיאון לקולנוע העברי, או איזה מוסד תרבות ציבורי ונגיש, בעיר שהופכת עמוסה בחדרים מפוארים מידי ויקרים מידי. הרי החוף לבדו לא יביא הנה את התיירים. מבנה כל כך יפה אשר נטוע בלב ליבו של המרכז ההיסטורי של העיר, עם פוטנציאל להיות מתחם חדש-ישן של תרבות ואמנות, של מוזיקה או קולנוע במרחב ציבורי שהופך עמוס מגדלים יכול היה להיות תוספת מרעננת לרחובות המטפטפים מצינורות מזגנים של דרום תל אביב. בסופו של דבר אלו התושבים שעושים את הערים וגם להם, כפי שהבינו זאת בראשית הקמתה של תל- אביב, נחוצה תרבות. ובכל זאת, כנראה שנאלץ להסתפק במלון שישמר את הערכים האדריכליים של המבנה המרשים והיפה הזה ונקווה שישארו עוד מדריכי סיורים כריזמטיים מספיק שיספרו את הסיפור של הראינוע העברי הראשון שהא עוד נדבך בהיסטוריה המרתקת של הקמת המדינה.

 

התצלומים באדיבות עיריית תל אביב מתוך תיק התיעוד של המבנה  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x