שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

האתגר של המושבים: לאייש 2,500 נחלות בתוך שנה וחצי או להחזירן למדינה

חלון הזמנים שניתן למושבים לאייש נחלות פנויות בפטור במכרז הולך ומצטמצם. בסוף 2020 תוכל רשות מקרקעי ישראל לקבלן חזרה ולשווק אותן באופן שתמצא לנכון, ייתכן במודל של הרחבות

דותן לוי 08:1525.07.19

המושבים נערכים בימים אלה לסיום פרק הזמן שהוקצב להם על ידי מועצת מקרקעי ישראל לאייש את הנחלות הלא מאוישות בתחומם. ההערכות הן כי קיימות 2,500 נחלות פנויות, מהן 300 במרכז הארץ והיתר בנגב ובגליל. אם המושבים יפספסו את חלון ההזדמנויות, צפויה הקרקע לשוב לידיה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והיא לא תהיה נתונה יותר לשליטת המושבים.

 

באוקטובר 2015 קיבלה המועצה את החלטת 1445, שלפיה איוש נחלות במושבים וכפרים שיתופיים יתאפשר לתקופה קצובה של חמש שנים החל ב־1 בינואר 2016. נחלות לא מאוישות הן כאלה שננטשו בעבר, שמעולם לא אוישו וכאלה שנמצאות במושבי קו העימות שלהם ניתנה ב־2001 אפשרות להכפיל את מספר הנחלות. על פי אותה החלטה, לכל נחלה מייסדת ביישוב יש אפשרות לקנות נחלה נוספת בפטור ממכרז.

 

 

מושב שתולה מושב שתולה צילום: גיל נחושתן

 

בשלב זה המושבים מנסים לאייש את הנחלות הפנויות, ובמקביל לדחות את תאריך היעד של החזרתן למדינה. אפשרות נוספת שעומדת בפני המושבים היא להכין תוכנית מתאר שתהפוך את הנחלות הלא מאוישות למגרשי מגורים בהרחבה. גם במקרה זה ישווקו המגרשים לבני המושב.

 

קושי לקבל החלטות

 

לדברי עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, תאריך היעד שהציבה המדינה הוא בעל השלכות דרמטיות בהיבט החקלאי: "היישובים מתקשים לעמוד בלוח הזמנים בשל הקושי לקבל החלטות על המסלול שמתאים לכל מושב. יש מקומות שבהם כבר הוחלט על המרת חלק מהנחלות בהרחבה, אך מדובר בתוכניות מורכבות שלוקח הרבה זמן לאשר".

 

לדבריו, תנועת המושבים החלה לפעול מול מקבלי ההחלטות בתחום, כדי להשיג הארכה נוספת בת חמש שנים לאיוש הנחלות. "ישנה סבירות גבוהה מאוד שמושבים שכבר החלו את התהליכים הפנימיים יקבלו הארכה של פרק הזמן, ולגבי היתר כנראה שיהיה יותר קשה", הוא מעריך.

 

לדבריו, רמ"י לא יכולה על דעת עצמה להתחיל לשווק את חלקות המגורים בתוך המושבים, ולצורך כך תידרש החלטה נוספת של מועצת מקרקעי ישראל, אך עם זאת הוא מוטרד מאוד לגבי החלקות החקלאיות: "ההחלטה קובעת שהקרקעות החקלאיות בנחלות הלא מאוישות יהפכו לזמניות, 30% מהם ישובו לידי המושב, אך היתר יוגדרו כקרקע זמנית שעבורה יהיה צורך לחדש חוזה חכירה בכל שלוש שנים. המשמעות היא פחות גידולים ארוכי טווח כמו מטעים או חממות, שעלות הקמתן גבוהה, ובעיקר גידולים עונתיים.

 

מגורים מחוץ למושב

 

המגזר הכפרי עובר בעשור האחרון שינויים מרחיקי לכת שנובעים באופן ישיר מהמחסור בקרקעות לבנייה, מעליית מחירי הדירות ומירידה מתמדת במספר החקלאים והמשקים הפעילים. ביישובי קו העימות הוחלט לתמוך בהגדלת מספר הנחלות, וב־2001 נקבע נוהל מיוחד של ועדת הפרוגרמות, המאפשר הכפלת נחלות במטרה לחזק את היישובים הללו.

 

חלק מאנשי המקצוע העוסקים בנושא סבורים כי מדובר במהלך שנועד לייצר לרמ"י דריסת רגל שבעתיד תאפשר לה לשווק קרקעות בתוך המושבים.

 

עו"ד יוסי אורי הכהן ממחלקת נדל"ן ומושבים במשרד א. שילה ושות': "בשנים האחרונות רמ"י שמה יד על השבות קרקעות בקיבוצים ומושבים. מאחר שאין כיום מספיק קרקעות לבנייה למגורים, וקיים חשש שהנחלות ייצאו ממשבצת המושב, ישונה ייעודן למגורים והן ישווקו כמגרשים למגורים".

 

עוד אומר הכהן כי רמ"י יכולה להקצות את הקרקע לאגודה בכל מיני דרכים, אך גם יכולה להחליט שהיא משווקת אותה במכרז פומבי ובשיתוף פעולה של האגודה. כמו כן לדבריו קיים חשש כי הקרקעות יצאו ממשבצת המושב: "יש מושבים שהמיקום שלהם מאוד קרוב לאזורים אורבניים, למשל עין יעקב שמרוחק עשר דקות מנהריה, ויהיה חמש דקות מכביש 6 בעתיד - ואלה להערכתי מושבים שיושפעו בצורה חזקה יותר.

 

"מאוד יכול להיות שרמ"י תראה באותם מושבים שלא איישו את הנחלות פתרון להקמת שכונת מגורים שלא תהיה חלק מהמושב".

 

מרמ"י נמסר בתגובה: "החלטות המועצה התקפות ביחס לנחלות לא מאוישות בנגב ובגליל מאפשרות הן הקצאתן בפטור ממכרז והן המרתן למגרשי מגורים. באשר לאפשרות איוש הנחלות קובעת ההחלטה כי אפשרות זו תיבחן על ידי מועצת מקרקעי ישראל לאחר 1 בינואר 2021. לפיכך דיון כזה טרם הובא בפני מועצת מקרקעי ישראל".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x