שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

למרות ההפסד: נשר חותכת את מחיר המלט ב־8%

נשר תבצע את הצעד כדי להחזיר לעצמה נתח שוק שאיבדה לטובת היבואנים, ואחרי שהפסידה 15 מיליון שקל ברבעון. בענף מעריכים שהמהלך לא יתגלגל להורדת מחירי הדיור אלא לכיסי חברות הבנייה

אמיתי גזית 06:4918.06.19

מעמיק המשבר בתעשיית המלט המקומית: נשר מפעלי מלט תפחית ב־8%-7% את מחיר המלט שהיא מוכרת, כך נודע ל"כלכליסט". החברה תודיע על כך ללקוחותיה בימים הקרובים, ולפי הערכות בענף, המהלך הדרמטי ייכנס לתוקף החל מחודש יולי.

 

הצעד של נשר הוא חלק מקרב הישרדות במאבק מול היבוא במחירי היצף, וככל הנראה זהו שלב אחרון לפני צמצום כוח האדם שלה, וצמצום בפעילות המפעל בעיר נשר. ברבעון הראשון של השנה רשמה נשר הפסד של כ־15 מיליון שקל, זאת אף שעל פי חוות דעת אובייקטיביות, בין היתר של ועדת הרשקוביץ שבחנה את שוק המלט, המפעל יעיל. הורדת המחירים רק תעמיק את ההפסדים של נשר.

 

מנכ"ל נשר משה קפלינסקי ושר הכלכלה אלי כהן מנכ"ל נשר משה קפלינסקי ושר הכלכלה אלי כהן צילומים: אוראל כהן, דוברות המפלגה כולנו

 

הפחתה שנייה בתוך שנה

 

החברה משווקת סוגים שונים של מלט שמתומחרים באופן שונה בהתאם להרכבם ומידת החוזק שלהם. כיום מחיר ממוצע של טונה מלט עומד על כ־270 שקל, ובעקבות ההפחתה המחיר הממוצע יירד בכ־20 שקל. כיום נשר מוכרת כ־4.5 מיליון טונות מלט בשנה, כך שהורדת המחירים תוסיף להפסדים שלה כ־90-80 מיליון שקל בשנה. המטרה של נשר היא לחזור ולייצר כ־6 מיליון טונות בשנה (מתוך 9.2 מיליון טונות של השוק האזורי – ישראל והרשות הפלסטינית), כמות שתאפשר לה להשיג רווחים מספקים ואת התשואה המצופה על ההון.

 

הירידה בנתח השוק של נשר החלה עם כניסת היבואנים ב־2016, ובהם סימנט של מספנות ישראל. לפני כשנה גם הנסון קיבלה רישיון לייבא מלט דרך נמל אשדוד, ולצדן פועלות רביע נוף ואל באזר. צריכת המלט בארץ, לא כולל הרשות הפלסטינית, נאמדת בכ־7 מיליון טונות בשנה. ב־2016, ערב כניסת היבוא, נתח השוק של נשר עמד על כ־79%, הנתח של מפעל הר טוב היה כ־9%. כיום יבואני המלט חולשים על כ־40% משוק המלט המקומי, נשר הצטמקה לפחות מ־55%, והר טוב לכ־5%.

 

הירידה בנתח השוק של נשר הובילה לשחיקה ברווחים עד כדי הפסד שרשמה ברבעון הראשון השנה. ברבעון הראשון של 2017 רשמה רווח של 40 מיליון שקל, שנה אחר כך, ברבעון הראשון של 2018, רשמה רווח של 20 מיליון שקל, וברבעון הראשון השנה הפסידה 15 מיליון שקל. במונחים של תשואה על ההון, ב־2017 הרווחים ברבעון הראשון הניבו תשואה של 10%, התוצאות העסקיות ברבעון הראשון של 2018 הניבו תשואה של כ־2% בלבד, וכיום התשואה היא שלילית. מכיוון שנשר מוגדרת מונופול, היא כפופה לרגולציה של רשות התחרות. הרשות מאפשרת לה למכור במחירים שיאפשרו לה תשואה של עד 11%. אם התשואה גבוהה יותר, נשר מחויבת להוריד מחירים. כלומר כבר היום ועוד לפני הורדת המחירים היא מוכרת במחיר נמוך בהרבה מזה שרשות התחרות מאפשרת לה. זו הורדת מחירים שנייה של נשר בתוך קצת יותר משנה. ההורדה האחרונה היתה באפריל 2018, בשיעור של 7%. לפני כן בוצעה הורדה של 2% ב־2015, במסגרת הסכם עם הממשלה שבו אולצה למכור את מפעל הר טוב.

 

בכיר בתעשיית המלט אמר ל"כלכליסט" כי "אם היום התשואה להון היא כ־2%, הורדת המחירים של נשר היא מהלך לא הגיוני מבחינה כלכלית. זו מלחמת הישרדות, הם עושים את המהלך בתקווה להחזיר נתחי שוק שיאפשרו בסופו של דבר הפעלה מלאה של המפעל. זה מצב שלא יכול להימשך לאורך זמן". גורם אחר בענף חושש מהצעד של נשר מכיוון שלטענתו, "השוק הולך מדחי אל דחי, זה גרוע כי זה הולך להכניס את השוק לתחרות מחיר יותר עמוקה. זה יכניס את כל השוק לסחרור. אך מי שייהנו מזה הן חברות הבנייה שיעשירו את הקופה, אבל זה לא יתגלגל הלאה לציבור. לאזרח הקטן זה לא יגיע. הרי מחירי הדירות המשיכו להאמיר גם כאשר מחיר המלט ירד".

 

 

אחרי מהלך פיטורים

 

תעשיית המלט בעולם היא עתירת הון, ויש לה עלויות קבועות גבוהות. המלט מיוצר על ידי חימום של חומרי הגלם שנחצבים באדמה בכבשן שעלות הקמתו היא כ־300 מיליון דולר. במפעל של נשר ברמלה פועלים שני כבשנים כאלה. התוצר של החימום נקרא קלינקר, והוא נטחן במטחנה שעלות הקמתה כ־50 מיליון דולר. מעבר לכך, מפעלי המלט כמו זה של נשר חולשים על שטח של עשרות דונמים, ועלות ההחזקה החודשית היא עשרות מיליוני שקלים. לכן מפעל מלט יעדיף להמשיך ולמכור תוצרת גם במחיר הפסד, כי החלופה האחרת – צמצום פעילות – יקרה יותר. אך שחיקה נוספת בנתח השוק של נשר תוביל לצמצום פעילות, ומכך היא מנסה להימנע.

 

לנשר מפעל לטחינת קלינקר מדרום־מזרח לעיר נשר עם יכולת טחינה של 1.3 מיליון טונות מלט שהצטמקה בשנה האחרונה לכ־730 אלף טונות בלבד. בעקבות זאת החברה הורידה משמרת, ופיטרה 18 עובדים. במקביל פוטרו באותו מהלך 22 עובדים מהמטה של החברה ברמלה. בחברה עדיין שוקלים סגירה של המפעל בנשר, אם כי עוד לא התקבלה החלטה סופית בעניין. תוכנית בנייה למגורים שמקדמת החברה־האם כלל תעשיות, בשיתוף שיכון ובינוי ואפריקה מגורים, תקבל תוקף סופי בקרוב. התוכנית תבוצע בשני שלבים. בשלב הראשון כ־2,000 יח"ד בשטח סמוך למפעל, והשלב השני יקודם בעוד כמה שנים ובו אפשרות לבניית עוד 3,000 יח"ד. עם זאת, התוכנית מאפשרת להמשיך את פעילות המפעל.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בשנים האחרונות, במקביל לפעולות לקידום תוכנית הבנייה, כלל תעשיות מחפשת אתר חלופי להפעלת המפעל, אלא שנוכח השחיקה ברווחיות בעקבות מלחמת המחירים קשה להאמין שהצעד ייצא לפועל ועתידו של המפעל הצפוני לוט בערפל.

 

נשר נאבקת ביבואני המלט שהצליחו בתוך כשלוש שנים לחלוש על נתח שוק של כ־40%. אלא שהם עשו זאת באמצעות יבוא במחירי היצף, כלומר רבים מהיבואנים מוכרים את המלט המיובא במחיר נמוך מהמחיר שבו הוא נמכר בשוק המקור – על פי רוב יוון וטורקיה.

 

היטל מינימלי

 

המחיר בהיצף מתאפשר משום שטורקיה ויוון סובלות מהאטה וירידה בביקוש המקומי למלט. המפעלים, שחייבים להמשיך לייצר, מוכרים את העודפים ליבואנים ישראלים, גם אם במחיר הפסד. פירוש הדבר הוא כי נשר ומפעל המלט הקטן הר טוב נאלצים להתחרות במלט שנמכר במחירי הפסד. לאחר חקירה שארכה כשנה וחצי, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה דני טל, אישר את הטענה כי המלט נמכר בהיצף ואף המליץ להשית היטל בשיעור של 7%–23% על יבואני המלט. היטל זה נועד לאלץ את היבואנים להעלות את המחיר, ולהשוות את תנאי התחרות. טל חשש שהמשך היבוא בהיצף יגרום לקריסת התעשייה המקומית, כשאיש לא מבטיח שהיבואנים לא יעלו בעתיד את מחיר המלט.

 

בדצמבר 2018 שר הכלכלה אלי כהן דחה את המלצתו של טל ואישר היטל מינימלי של 0.25%. היטל זה אינו משפיע על המחירים, ונועד להשאיר את תיק חקירת ההיטל פתוח. כהן קבע כי טל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק המלט וכשנתח השוק של היצרנים המקומיים יירד מתחת ל־50%, יושת על היבוא היטל מלא כפי שהמליץ טל במקור. כיום נתח השוק של נשר ומלט הר טוב הוא כ־60%, עוד רחוק מהסף שקבע כהן.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x