שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

ראיון כלכליסט

"לא מכירה את הנתון שהוצאת היתר בנייה לוקחת 3 שנים"

מצוידת בנתונים מחמיאים על זמני שיא בהחלטות להוצאת היתרים, סגנית מנהלת מינהל התכנון רותי שורץ טוענת כי תלונות יזמים ואדריכלים על הליך הרישוי מוגזמות: "המערכת לא מושלמת, אך אנו משתפרים"

נמרוד בוסו 08:2917.06.19

רותי שורץ מכהנת כבר שנה באחד התפקידים הרגישים ביותר בתחום הבנייה – סגנית מנהלת מינהל התכנון לרגולציה ברישוי בנייה. במילים פשוטות, היא האחראית על הוצאת היתרי בנייה - הליך שכבר שנים ארוכות נחשב לחוליה החלשה של מערכת התכנון הישראלית. "אני מבינה שיש מצוקה, אני לא אומרת שהתהליך מושלם, אבל אנחנו משפרים אותו", אומרת שורץ בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקיד.

 

מסיבות שלעתים גם אנשי המקצוע מתקשים להסביר, ההליך הטכני במהותו של הוצאת היתר הפך לגיהינום בירוקרטי רווי חסמים שעלול להביא לעיכוב של שנים בבנייה. רפורמת רישוי מ־2015 לא שיפרה את המצב משמעותית, ובעתירה שהוגשה לאחרונה אף נטען שהחמירה אותו. כך למשל במחקר שנערך לאחרונה על ידי אתר מדלן נמצא כי מאז אישור הרפורמה התארך משך הזמן הנדרש להוצאת היתר בנייה לפרויקט מגורים, וזה עומד היום על שנתיים ועשרה חודשים.

 

רות שורץ חנוך רות שורץ חנוך צילום: אוראל כהן

 

איך מלכתחילה הגענו למצב שלוקח כל כך הרבה זמן להוציא היתר? 

"הרפורמה הזו באה לעולם כי ראו שהדברים לא עובדים טוב, ראו שלוקח הרבה זמן ושיש הרבה בלבול בתהליך. היה צורך לסדר את התהליך ולקצוב את לוחות הזמנים, ובעיקר ליצור הרבה יותר ודאות עבור היזם שמגיש את הבקשה. בגלל זה היום רשות מקומית מחויבת להוציא בתוך 30 יום לכל יזם שפונה אליה תיק מידע שכולל את כל המידע הרלוונטי לגבי המצב התכנוני בשטח. מה הזכויות לפי התב"ע, מה ההגבלות והתנאים של הגופים השונים - חברת חשמל, רשות התעופה האזרחית וכן הלאה".

 

על פי הנתונים שבידי שורץ, ב־2018 עמדו הרשויות המקומיות במגבלת 30 הימים להפקת תיק המידע לפונים ב־96% מהמקרים. עם זאת, המערכת שממנה שואבת שורץ את הנתונים אינה כוללת נכון להיום את תל אביב וירושלים. בנוגע לתל אביב ישנן טענות קשות על התנהלות הליך הרישוי, ובהן נוהג של הנפקת "תיק מידע ריק", כלומר מסמך שאינו כולל כל מידע על המצב התכנוני בשטח. לדברי שורץ, "כל עוד קיבלת תיק מידע להיתר, אתה יכול לגשת לשלב הבא. האחריות של אדריכל זה להבין מהו המכלול של המידע".

 

אז אם אדריכל שקיבל תיק מנסה להשיג את המידע בעצמו אבל מפספס משהו, אז הוא והיזם שהוא מייצג נפגעים.

"המטרה היא שזה לא יקרה. כמי שרואה את הדברים מלמעלה ומחוברת לשטח, אני לא רואה שתיק ריק זה משהו שקורה בצורה משמעותית".

 

אם הכל טוב, איך קורה שההליך אורך שלוש שנים?

"אני חולקת על הנתון הזה. אלו אינם הנתונים שמצויים בידינו. על פי המערכות שלנו ב־96% מהמקרים ניתנו החלטות ועדה לגבי בקשות להיתר בפרק הזמן הנדרש של 45 יום ללא הליך של הקלה (בקשה לתוספת זכויות בנייה, נ"ב) ו־90 יום עם הליך כזה".

 

באגים בתוכנה

 

הנתונים שבידי שורץ משקפים תמונת מצב חיובית למדי, שבמסגרתן החלטות הוועדות ניתנות כמעט תמיד בזמן המיועד להן, וכך בנוגע למידע שעליהן לספק. אלא שהנתונים הללו עומדים בסתירה חריפה לנתוני מדלן ולתלונות העולות מהשטח. לפער הזה יש הסבר: שורץ מתייחסת רק למשך זמן החלטת הוועדה, אך בפועל הליך ההיתר מורכב משלבים רבים, ובהם עבודה מול מערכת ממוחשבת עמוסת כשלים והליך הקלות, שמגיע כמעט תמיד לוועדות ערר ולערכאות משפטיות. עוד יש לזכור כי גם כאשר מתקבלת החלטה על הוצאת היתר, מדובר בהיתר "בתנאים", כלומר היתר שמותנה בכך שהיזם יבצע שורה של מטלות נוספות. כך הופכת אותה תקופה קצרה של 45 עד 90 יום לשנתיים ושלוש שנים.

 

המערכת הממוחשבת "רישוי זמין", שדרכה נדרשים יזמים ואדריכלים להגיש תוכניות לאישור הוועדות, קשה לתפעול ועמוסת באגים, לעתים היא ממאנת לקלוט תוכניות מסיבות שונות ומגוונות, ולא פעם היא אף מחזירה לתחילת ההליך תוכניות בנייה, כולל כאלה שכבר עברו החלטת ועדה. בינואר 2019 עברה המערכת מיחידת "ממשל זמין" לאחריותה של שורץ ומינהל התכנון. "לקחנו את האחריות עליה, ואנחנו עושים עבודת נמלים, כדי לשפר אותה. בגרסה שתיכנס לתוקף באוגוסט כבר יתאפשר להכניס קבצים כבדים יותר מאשר היום", אומרת שורץ.

 

מתי תהיה מערכת מוצלחת?

"אנחנו משקיעים את כל המשאבים שלנו, ואני מאמינה שעד סוף 2020 תיראה קפיצת המדרגה הזאת. הדברים לוקחים זמן".

 

כאמור, גורם נוסף שמאריך מאוד את זמן הוצאת ההיתר הוא הליך ההקלה, שמאפשר לרשות המקומית להעניק זכויות בנייה נוספות, אלא שהוא תמיד גורר התנגדויות ומגיע לוועדות ערר והתנגדויות. על רקע זאת כבר הודיעה מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר לפני כמה חודשים על כוונתה לבטל את הליך ההקלות כולו. שורץ אומרת בעניין זה: "אנחנו עושים עבודה מאומצת כדי לבטל או לצמצם את ההקלות".

 

ומתי הביטול בפועל הולך להתרחש?

"בהקדם האפשרי. חייבים לחכות לממשלה. אנחנו מבחינתנו עובדים כדי להביא את העקרונות".

 

שים לב, אתה מאחר

 

עמותת "רישוי שפוי", הכוללת מאות אדריכלים, עתרה לאחרונה לבג"ץ נגד מינהל התכנון בטענה כי חלק מסעיפי רפורמת הרישוי רק מעכבים את הנפקת היתר הבנייה. בין היתר תואר מצב אבסורדי שבו בקשה להיתר שרשות נמנעת מלדון בה במסגרת טווח הזמן הנדרש של 45 יום נחשבת כמסורבת אוטומטית, דבר המחייב את עורכי הבקשה להגישה מחדש. לדברי שורץ, "הוחלט לאחרונה לפעול לגמישות רבה יותר של המערכת, שהבקשות האלה לא ייפלטו אחורה אוטומטית, אלא ייכנסו אליה מיידית שוב עם הודעה למהנדס הוועדה 'שים לב אתה מאחר'. זה עלה מהשטח, מארגוני האדריכלים".

 

האם לא הגיע הזמן לסנקציות על ועדות מקומיות שלא עושות את תפקידן?

"יש לנו אגף בקרה, ואנו משתמשים בו גם לבקרות עומק וגם לבקרות רוחב. כשאנו מזהים ליקויים, אנו מוציאים דו"ח לאותו מהנדס רשות או יו"ר ועדה, אנחנו מפרטים את הליקויים וחוזרים לבקרה המשכית, כדי לראות איך התהליכים השתפרו. יש לנו גם עוד אפשרות של מהנדס מלווה".

 

חלק ממהנדסי הערים מודים שהם לא מצליחים לעמוד בלוחות הזמנים, וטוענים שבלי כוח אדם נוסף זה לא ישתנה.

"יש מצוקת כוח אדם, אבל אנו עושים את המקסימום לתת פתרון לסוגיה הזו. יש קורסי הכשרה שאנחנו ממנים, יש עשרות צוערים שמצטרפים למערכת בשנה, ו־12 רפרנטים מטעמנו שמסתובבים בין הרשויות המקומיות".

 

בלא מעט מקרים העיריות משתמשות בהקפאת היתרים כדי ללחוץ על הממשלה להיענות לדרישותיהן. זה תקין בעינייך?

"הוועדות המקומיות הן שמוציאות את היתרי הבנייה. אם הרשות המקומית לא מוציאה את ההיתר, היזם יכול על פי חוק ללכת לוועדת הערר, והיא מוסמכת להחליט במקום הרשות".

 

היית עושה איזשהו שינוי ביחסי הכוחות בין השלטון לרשות המקומית בנושא הזה?

"בפרויקטים לאומיים יש כבר את המסלול של הוות"ל (ועדת תשתיות לאומיות). אני חושבת שהחלוקה הזאת כרגע היא מאוזנת, יש את הוועדות המקומיות מצד אחד ואת הוות"ל מצד שני".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x