שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

"הגברים אורחים כאן. אנו מזמינות אותם, לא ההפך"

גלית בן שמחון פתחה לאחרונה את פנתרה, חלל עבודה משותף שמיועד לעסקים שבראשם עומדות נשים, ומשמש גם כמועדון שמספק שירותי קהילה והעצמה. מבחינה תכנונית, 70% ממנו הוא חלל פתוח ש"מעודד אינטראקציה", ומטרתו הבסיסית: "לתמוך במודלים ארגוניים שמתאימים גם לנשים"

רעות ברנע 07:4312.03.19

"נשים צריכות לנהל דיאלוג, גברים יכולים להסתפק לפעמים גם במונולוג", מצהירה היזמית גלית בן שמחון, שהשיקה לאחרונה את Panthera (פנתרה), חלל עבודה משותף בתל אביב שבהגדרתו מיועד לחברות שבראשן עומדות נשים, ובהתאם לתכונה שבן שמחון מייחסת לנשים - הוא מעוצב ברובו המכריע כחלל פתוח שמעודד אינטראקציה בין העובדים. "זה לא חלל עבודה שיתופי רגיל כמו המודל שאנחנו מכירים מ־WeWork. זה יותר מאיץ לפיתוח עסקי בו קיים כל מה שאישה צריכה תחת קורת גג אחת. 70% מהחלל פתוח ורק 30% סגור למשרדים, כי נשים צריכות אינטראקציה".

 

את פנתרה הקימה בן שמחון יחד עם שתי שותפות, לימור דהאן ושני בורשטין. בן שמחון כיהנה בעבר כסמנכ"לית בחברות הפניקס, yes ו־AIG, ואף שימשה כיועצת אסטרטגית לחברות שונות, מסטארט־אפים עד חברות לואו־טק. היום היא מגדירה את עצמה כ"יזמת חברתית". "פנתרה נולדה לצורך נטוורקינג עסקי, יצירה של מודלים להשראה ופיתוח של מיומנויות עסקיות", היא מסבירה. "במהלך השנים הבנתי שיש שתי בעיות מרכזיות בעולם העסקי. הראשונה היא חוסר במיומנויות עסקיות. כדי לנהל עסק לא מספיק שתהיה מקצוען בתחום שלך, צריך שיהיו לך גם מיומנויות ניהול, שיווק, אסטרטגיה וניהול כוח אדם; הבעיה השנייה היא מחסור בנטוורקינג, בקשרים עסקיים, בעיקר עבור עסקים קטנים.

 

"המצב חמור הרבה יותר אצל נשים: מההתחלה אנחנו מגיעות לעולם עסקי גברי, עם דרכי התנהלות וערכים גבריים. המהפכה הפמיניסטית אמנם קרתה, אבל מה שהיא עשתה היה בעיקר להוסיף לנו עוד ג'וב, לא להוריד מאיתנו כלום. בעולם עסקי גברי, שלא מתחשב באמהות או בהורות, אנחנו צריכות לקום בבוקר לילדים, לרוץ לעבודה, לרוץ חזרה בזמן, וגם אם אנחנו לא בבית אנחנו צריכות לדאוג שיהיו מטפלות לילדים. יש בזה גם נטל רגשי וגם נטל לוגיסטי. בגלל זה הרבה נשים מוצאות את עצמן מוותרות. כאן נכנסת פנתרה לתמונה".

 

האם אין מדובר כאן במעין "גטו עסקי" לנשים, שדווקא יעשה פעולה הפוכה ויקשה עליהן ועל העסקים שלהן לכבוש חלקים בעולם העסקים הכללי?

"לא. פנתרה אמנם מיועדת לעסקים שבבעלות נשים, אך זה זה יכול להיות עסק של אישה שיש לה שותף גבר או מייסד משותף גבר. כמו כן העסקים יכולים להיות בבעלות גברים, אבל בתנאי שהמנכ"לית אישה. הייחוד של המקום הזה הוא שהגברים נכנסים לכאן כאורחים של הפנתרות, חברות המועדון. חשוב לנו שתהיה פה סביבה נשית – שאנחנו מזמינות אותם ולא הם אותנו".

 

מה מאפיין את החברות שישכרו אצלכם חללים?

"המטרה שלנו היא לתמוך במודלים ארגוניים שמתאימים גם לנשים. לבנות תהליכים ערכיים שונים, לאפשר שעות גמישות, עבודה מהבית בחלק מהזמן למי שמתאים לה, לא לקיים ישיבות מאוחרות, לגרום לגברים בארגון לשאת בחלוקה, ולתת לנשים יכולות כדי שהן יבינו שהן מוערכות לא פחות".

 

איך עלה הרעיון להקים את פנתרה?

"הצורך בחללי עבודה שיתופיים הולך וגדל, ולכך צירפתי את הצרכים הייחודיים של נשים בעולם העסקי. אין חלל בארץ בפורמט כזה שמיועד לנשים, ועד כמה שידוע לי גם בעולם אין. הערך המוסף אצלנו הוא שלא מדובר רק בחלל נדל"ני שעיוור לחברות ולעסקים שיושבים בו, אלא הוא משמש גם כמועדון חברות. אנו לא רק משכירות נדל"ן, אנחנו מספקות גם שירותי קהילה".

 

החלל של פנתרה משתרע על כ־1,000 מ"ר בקומה 3 של מגדל התיכון ברחוב הארבעה בתל אביב. מבחינה עיצובית שולטים בו צבעים נקיים, חומרים טבעיים ויצירות אמנות עכשוויות, ציורי קיר ופסלים, גם בדמות פנתרות.

 

גלית בן שמחון גלית בן שמחון צילום: אוראל כהן

 

איך מגייסים כסף למיזם כזה?

"מאוד קשה. בטח כשאת אישה ובטח כשמדובר במיזם של נשים. הסתובבנו במשך שנה וחצי וגייסנו כמעט 6 מיליון שקל ממספר משקיעים ומשקיעות – גיגי לוי, פיונה דרמון, השחקנית אסי לוי, רון מוסקוביץ, קבוצה של נדל"ניסטיות ישראליות מברלין, שכוללת את ורדה בורשטיין ושושי פיינגולד. יש גם גברים, אבל גם במקרה הזה רוב המשקיעות הן נשים. החזון הוא לפתוח עוד סניפים בארץ ובאירופה. אם יש לך רשת של סניפים, יש אקו־סיסטם של נשים בכל העולם, ובכל מקום שתגיעי אליו הן יוכלו לחבר אותך למשקיעים או לקרנות רלוונטיות. מטרת־העל של החזון היא הקמת קרן הון סיכון שתשקיע רק במיזמים בבעלות או בשותפות נשים, וזה גם משהו שאנחנו מתחילות לעבוד עליו בקרוב".

 

את לא חוששת מהצפה של חללי עבודה?

" אנחנו לא עסק נדל"ני. החלל שלנו הוא אקסלרטור וקמפוס לניהול מעשי ונטוורקינג נשי. אנחנו מועדון לקידום נשים מקצועניות. מלבד זאת, יש בעולם 30 אלף חללי עבודה, וצופים שעד 2022 זה יגדל ב־30%, בעוד הביקוש אליהם יגדל ב־50%. מעבר ליתרון הכלכלי יש בהם את האפשרות להתייעץ, לשבת, להחליף דעה. זו סביבה דינמית והיא נכונה יותר ברמת הפיתוח העסקי".

 

מהם מסלולי השכירות בפנתרה?

"את יכולה לבוא בכל שלב של פיתוח העסק שלך, בין אם את מתחילה או בין אם את בכירה, עצמאית או שכירה שחושבת על המשך דרכה כעצמאית. אנחנו מקיימות שיחת אבחון כדי להבין מה בדיוק את צריכה, ואז מתאימות לך מסלול מאחד המסלולים הקיימים. הראשון הוא מסלול למי שיש לה עסק ומשרד ומשכירה משרד, שהוא כבר מלא כיוון שאין לנו הרבה משרדים פרטיים בחלל. לעבודה בחלל המשותף יש שלושה מסלולים שונים: הראשון הוא בלתי מוגבל במחיר של 1,200 שקל בחודש; השני הוא מסלול של עד 40 שעות בחודש במחיר של 970 שקל לחודש; והשלישי הוא ל־40 שעות בחודש, החל מהשעה 15:00 בצהריים במחיר של 490 שקל בחודש. חשוב להבין, גם מי שלא לוקחת את המסלול המלא נהנית מכל שירותי המועדון: היא יכולה להזמין חדרי ישיבות, להשתתף בחינם בהרצאות, בקורסים ובמפגשים שונים של נטווורקינג".

 

אילו קורסים ומפגשים אתן מקיימות בפנתרה?

"יש לנו קורסים שונים, ארוכים וקצרים. למשל נפתח כבר קורס של 13 שבועות בנושא אינטליגנציה מלאכותית, והקורס הבא יהיה בנושא השקעות בבורסה לנשים. בהמשך יהיו כאלה בנושאי פתיחה וניהול של עסק וכל דבר שנראה שהקהילה צריכה, החל מנושאים של תודעה מגדרית ועד נושאי שיווק ומדיה דיגיטלית. בנוסף לכך מתקיימים במקום אירועי תרבות, מופעים של קומיקאיות ויוצרות שונות, מופעי בלוז וג'אז וקיום של תרבות מקומית".

 

ואדם מן השורה שלא חבר במועדון לא יכול להגיע אל אותם אירועים?

"הם מיועדים לחברות מועדון שיכולות להביא את האורחים שלהן".

 

50% תפוסה

 

נכון להיום, כשלושה שבועות אחרי הפתיחה של פנתרה, החלל שלה מצוי כבר ב־50% תפוסה. "אני מאמינה שנגיע לתפוסה מלאה, שזה אומר 600-500 נשים בעוד שלושה־ארבעה חודשים", אומרת בן שמחון, שלא נחה על זרי הדפנה וכבר עובדת במרץ על הפיכת המיזם לרשת: "הכוונה היא לפתוח בשלב הראשון עוד שני סניפים ברחוב הארבעה, אחד מהם יהיה עם גן ילדים עד גיל שלוש. אבל אנחנו נפגשות בעיקר עם משקיעים מחו"ל, ואני חושבת שמהר מאוד נראה סניפים גם בברלין, בלונדון, בפריז, אולי אפילו ברוסיה. אפילו מהודו וסינגפור הגיעו לפגוש אותנו. זה קורה בקצב מסחרר, וכישלון הוא לא אופציה. אני מאמינה בזה מאוד. אנחנו צריכים עולם שיהיו בו גם כרישים וגם פנתרות. אנחנו לא מוותרות על הכרישים, אבל צריך שהפנתרות ייקחו את אותו חלק בניהול של העולם. לפנתרה יש יכולות שלכריש אין, והגיע הזמן שהן יתחילו לבוא לידי ביטוי". 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x