שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

תשובה נגד עיריית ת"א: דורש להסיר הווטו על היתר הבנייה למגדל 2 בגבעת עמל

בעתירה שהוגשה לבית המשפט נטען על ידי חברת אלעד ישראל מגורים, כי העירייה דורשת ממנה להשלים כמעט את כל הפינויים מהקרקע בגבעת עמל כתנאי לקבלת היתר הבנייה למגדל השני. לטענתם, התנאי משמש כנגדם בהליכי הפינוי וגורם לכך שהתושבים סוחטים את החברה

דותן לוי 13:1715.01.19

המאבק על הבנייה בגבעת עמל מגיע לבית המשפט - אך הפעם, תושבי גבעת עמל אינם צד בתביעה, ומי שנאבקים ביניהם הם החברה היזמית אלעד ישראל מגורים שבבעלות יצחק תשובה, ועיריית ת"א.

 

בעתירה שהוגשה על ידי אלעד מגורים, באמצעות עורכי הדין עופר צור, יצחק לזר ואלכס פלדשר ממשרד גורניציקי ושות', דורשת החברה מעיריית ת"א להסיר באופן מידי את הווטו שהטילה על קבלת היתר בנייה על הקרקע של תשובה בגבעת עמל, המיועדת להקמת מגדל מספר 2 בפרויקט פארק בבלי ת"א.

 

 

איש העסקים יצחק תשובה. לפי העתירה, העירייה מפעילה "כוחות מנהליים אדירי כוח בחוסר סבירות" איש העסקים יצחק תשובה. לפי העתירה, העירייה מפעילה "כוחות מנהליים אדירי כוח בחוסר סבירות" צילום: עמית שעל

 

 

הסיבה לווטו שמטיל ראש אגף הנכסים בעיריית ת"א, אלי לוי, על ההיתר, היא הסכם שנחתם בין העירייה לבין אלעד מגורים בשנת 2013, במסגרתו הטילה העירייה על החברה לפנות תושבים שמחזיקים בקרקע כתנאי לקבלת היתר בנייה למגרש מספר 2.

 

לפי החברה, בהסכם נכתב כי עליה להשלים את "עיקר הפינויים" - ומשמעות הדבר, לטענתם וכפי שעולה מכתב התביעה, היא פינוי של למעלה ממחצית מהתושבים. בכתב התביעה נכתב כי "בפועל העותרות פינו הרבה מעל ומעבר לרף זה. הבעיה היא שמר לוי דורש כי יבוצעו קרוב ל-100% מהפינויים, ולא די לו במעבר הרף של עיקר הפינויים", לשון העתירה. עוד עולה מהעתירה, כי עד כה פונו 130 מתוך 175 בעלי הזכויות הדורשים פינוי, כך שלטענתם בהחלט בוצעו עיקר הפינויים. מבחינת שטח מדובר על 41 דונם שפונו עד כה, המהווים 79% מהקרקע.

 

עוד נטען, כי היות ובפועל בוצעו עיקר הפינויים וכל הליכי התכנון הסתיימו, אין כל מניעה תכנונית להוצאת היתר למגדל 2. לטענתם, מי שמעכב את ההיתר הוא "מר לוי, שאינו נמנה על גופי התכנון בעירייה, ואינו רשאי למנוע קבלת היתר בנייה במקום בו מולאו דרישות התכנון והבנייה".

 

לפי העתירה, מצב בו העיריה מעמידה תנאי כזה להיתר בנייה לא מקל על הליכי הפינוי, אלא להיפך; זאת, היות והתושבים מודעים לתנאי וסוחטים את החברה היזמית. "שעה שמר לוי מתנה למעשה את מסירת ההיתר בתשלום הדרישות המופרזות הללו, אזי הוא מפעיל נגד העותרות כוחות מנהליים אדירי כוח בחוסר סבירות, והופך את העירייה למכבש המייצר לאותם מחזיקים שלא כדין בקרקע אפשרות לדרוש מהעותרות דרישות כספיות מופרזות עוד יותר. התנהלות זו הופכת את ביצוע המטלה הציבורית (הפינוי) לבלתי אפשרית להשגה. לא מתקבל על הדעת שההסכם שנחתם על ידי העותרות בלית ברירה יעניק בפועל חסות לסחטנות שלא כדין".

 

התושבים נגד הטייקון

 

שכונת גבעת עמל מושכת בעשור האחרון תשומת לב רבה בשל המאבק העיקש שמנהלים תושביה נגד היזם יצחק תשובה, אשר לטענתם מבקש לפנות אותם ללא פיצוי הולם. בשל ערך הקרקע הגבוה וזכויות הבניה הרבות (7 מגדלי מגורים ובהם 1,000 יח"ד), המאבק מייצר עניין רב ומופעלים בו כוחות רבים.

 

לטענת התושבים, בניגוד לשכנים מהשכונות הסמוכות שקיבלו בעבר פיצוי ראוי עבור הפינוי, במקרה זה התושבים נותרו חשופים מול החברות היזמיות שרכשו את הקרקע ומבקשות לבנות עליה. מאחר והסיפור הסבוך חוזר אחורה עד לשנים שקדמו להקמת המדינה, אז הובאו אל השכונות עולים ותושבים כדי להגן על הקרקעות - היה ברור, כי יש להגן על התושבים, אך עד כה המדינה לא התערבה בכך.

 

 

תושבי גבעת עמל (ארכיון). שורשיו של הסיפור - לפני קום המדינה תושבי גבעת עמל (ארכיון). שורשיו של הסיפור - לפני קום המדינה צילום: צביקה טישלר

 

 

חלק מהביקורת על היעדר מעורבות של גופים רשמיים הוטחה בעיריית ת"א, אשר מחזיקה גם היא בחלק מהקרקע במתחם. ההסכם שנחתם הוא למעשה התערבות ראשונה של גורם רשמי כלשהו שיכול לחייב את היזמים לפצות את התושבים בטרם הוא עולה על הקרקע. מאחר והדבר נעשה באיחור מסוים, המגדל הראשון של הפרויקט כבר הוקם ואוכלס.

 

מוועד הפעולה של תושבי גבעת עמל נמסר כי "תושבי גבעת עמל מברכים על עמדתה הצודקת והתקיפה של עיריית תל אביב שלא לתת היתרי בנייה לתשובה, עד שיעמוד בהסכם מולה לפנות בהסכמה את תושבי השכונה. יש לציין כי אי עמידה בהסכמים של היזם אינו דבר חדש. ביוני 2018 קבע בית משפט השלום כי 'אם כבר צריך להוקיע התנהלות פסולה, יש לעשות זאת כלפי התובעות (החברה), אשר בפיהם כל העת דיבור פייסני על פשרה, אך בפועל מקשיחות עמדות כל פעם שסיכוי של ממש להסדר כאמור נראה באופק'. עוד נקבע, כי 'טענת ב"כ התובעות (החברה) לפיה הנתבעים (תושבי השכונה) סירבו ועודם מסרבים לפנות את המקרקעין, פשוט אינה נכונה. משכך בדין יסודה טענת ההגנה לפיה התובעים (החברה) הם אלו שעיכבו את פינויים'. ועוד: 'גם לנתבעים (תושבי זכויות ואלו נרמסו במשך השנים תוך התעלמות לגמרי מתחינותיהם'".

 

מעיריית ת"א נמסר בתגובה: "בהתאם לתב"ע המאושרת ולהסכם שנחתם בין היזם לעירייה בשנת 2013, נקבע כי תנאי להוצאת היתר הבנייה הוא ביצוע פיתוח שטחים ציבוריים, לרבות שטחים שמחייבים פינוי לצורך בינוי הפרויקט. הדבר ידוע ליזם ופורסם בעבר לא אחת. לעמדת העירייה, היזם טרם השלים את פינוי השטחים הציבוריים על מנת לאפשר לו את המשך השלביות וכאמור, חובת ביצוע הפינויים מהשטחים הציבוריים הינה תנאי בל יעבור בהסכם ובתב"ע. באשר לסוגיית התשלום, העירייה משלמת את חלקה באופן מסודר. עיכוב התשלומים נובע מדרישת העירייה להגשת פירוט הפינויים לרבות העבודות. כמו כן הדחיה בתשלום עד היום בוצעה בהסכמת הצדדים ולכן לא ברורה הטענה. שאר הטענות ייענו במסגרת תשובת העירייה לעתירה בבית המשפט".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x