$
חדשות נדל

עיריית פ"ת הפכה מבנה היסטורי לשימור למתחם גני ילדים - ללא היתר בנייה

אגודת חקלאי פתח תקווה השכירה את "בית האיכר" לעירייה, על מנת שישמש לפעילות תרבות ושימור מורשת, וזו השכירה אותו לעמותה חרדית לצורך הפעלת גני ילדים תוך ביצוע שינויים במבנה ללא היתר

דותן לוי 11:1028.08.18

עיריית פתח תקווה העבירה לידי עמותה חרדית את "בית האיכר" ברחוב נודאו בעיר – מבנה לשימור אשר נמצא בבעלות אגודת החקלאים של פתח תקווה, כך עולה מתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בפתח תקווה על ידי האגודה המיוצגת באמצעות עו"ד הדס ברוה.

 

 

 

בית האיכר, מבנה שהוקם ב-1936, הוא בעל ערך היסטורי-התיישבותי. בדצמבר 2009 חתמה אגודת החקלאים של פתח תקווה המחזיקה בנכס על הסכם שכירות עם העירייה, במסגרתו הוסכם כי העירייה תשכור את שטח המבנה, למעט שני חדרי הנצחה של חלוצי העיר (חדר זהבי וחדר איזיקסון), לתקופה של 5 שנים, עם אופציה ל-3 תקופות נוספות של 5 שנים כל אחת.

 

דמי השכירות עמדו על 30 אלף שקל לשנה, בתוספת מחיקה חד פעמית של חוב של 50 אלף שקל של אגודת החקלאים לעירייה. עוד נקבע כי מטרת ההשכרה היא פעילות עירונית בנושאי תרבות, חברה וחינוך ובכללם שימור מורשת מייסדות פתח תקווה.

 

מהתביעה עולה, כי במהלך ביקור אקראי שנעשה במבנה בחודש אוגוסט 2017 על ידי אנשי האגודה, גילו כי העירייה החלה לבצע שינויים במקום, אשר כללו את שני החדרים שלא הושכרו לה, וכי מהחדרים הללו נזרק ציוד רב שכלל לוחות זיכרון וכן כספת במשקל של כ-200 ק"ג. כן נטען כי מטרת העבודות היתה להכשיר את המבנה לשמש כגן ילדים של עמותה חרדית בשם "דרך ישרים", זאת למרות שהמבנה הושכר לעירייה בלבד, וזו לא ביקשה רשות להעביר את השכירות לגורם שלישי.

 

 

בית האיכר בית האיכר צילום: דוד הכהן

 

 

עוד טוענת האגודה כי למרות שמדובר במבנה לשימור, אשר שינויים בו כפופים לתנאים מחמירים העירייה ביצעה בו עבודות ושינויים מבלי שטרחה להוציא היתר.

 

לפי כתב התביעה, בעקבות הממצאים התקיימה בסוף חודש אוגוסט 2017 פגישה בין נציגי האגודה למנכ"ל העירייה , מנהלת אגף נכסים ומנהלת אגף אדריכלות בעירייה, ובה נמסר להם כי העירייה נאלצה להשתמש במבנה לצורך שיכון זמני של גני ילדים אשר בניית מבני הקבע שלהם התעכבה. עוד נטען כי במהלך הפגישה התחייב מנכ"ל העירייה לפנות את המבנה בתוך 6-4 חודשים ממועד אכלוסו, וכן התחייב שהעבודות יעשו בפיקוח של אדריכל בהתאם להחלטות השימור שהתקבלו לגבי המבנה, וכי שני חדרי ההנצחה יוחזרו למצבם הקודם. בפגישה הבהיר המנכ"ל כי העירייה מייעדת את המבנה לשימוש כמרכז יזמות מיד לאחר פינוי גני הילדים.

 

מהתביעה עולה, כי כאשר נחשף הסכם השכירות עם העמותה, גילתה אגודת החקלאים כי בניגוד לדברי מנכ"ל העירייה, ההסכם נחתם לאחר הפגישה עימם ב-18 באוקטובר 2017, וכי תקופת השכירות היא מ-1 בספטמבר 2017 לתקופה של שנה, תמורת 8,400 שקל בחודש. בפגישה נוספת שנערכה החודש הודיעה העירייה, גם כן בניגוד להתחייבויות המנכ"ל, כי בכוונתה להאריך את הסכם השכירות עם העמותה.

 

 

הכיתוב על בית האיכר ההסטורי של המוסד החרדי הכיתוב על בית האיכר ההסטורי של המוסד החרדי צילום: דוד הכהן

 

עוד נטען כי כחודשיים לאחר הפגישה כאשר ביקשו נציגי האגודה לראות את תוכניות השינוי נמסר להם לטענתם, כי אין תוכניות כאלה מכיוון שמדובר בשינוי פנימי, זאת למרות שכאשר מדובר במבנה לשימור גם שינוי פנימי מצריך אישור וממילא השינוי היה גם חיצוני וכלל גם קונסטרוקציה במרפסות החיצוניות של המבנה.

 

לאור כל זאת, בית משפט השלום אישר הוצאת צו זמני האוסר על העירייה לחדש את הסכם השכירות עם העמותה החרדית ולעשות שינויים במבנה.

 

 

 

 צילום: דוד הכהן

 

מעיריית פתח תקוה נמסר: "העירייה שוכרת את מבנה בית האיכר, במשך שנים רבות, למטרות שהוגדרו בחוזה כתרבות, חברה וחינוך. לאחר שנבחנו תוכניות שונות, החליטה העירייה להכשיר את המבנה לשמש כמרכז יזמות עירוני, שהינו צורך עירוני ומתכתב במחווה למייסדיו. עד להכשרת המבנה כאמור ובשל צורך אקוטי ליתן פתרון זמני לגנ"י לילדים בשכונה, הכשירה העירייה במבנה, באופן זמני, מספר כיתות לימוד. העירייה כבר עמלה על מתן פתרונות אחרים לגנים אלה ומתכוונת לפנותם מהמבנה בחודשים הקרובים ולהכשירו כאמור, למרכז יזמות עירוני. מנכ"ל העירייה קיים במשרדו ישיבה עם נציגי בית האיכר ועם בא כוחם, ע"מ להבהיר להם את כוונות העירייה.

 

"בימים אלה פתח תקווה מציינת 140 לייסודה. גיבוש צביון העיר ומינוף השימור לצורך החייאה והתחדשות עירונית מתקיים באופן קבוע ואינטנסיבי בכל הרמות. מוקדי התחדשות עירונית על סוגיה נדרשים לשמירה על נכסי המורשת שבתחומם ולהתאמת התכנון, תוך שמירה על ערכי המקום והסביבה.

 

"העירייה פרסמה את רשימת אתרי המורשת המגוונת והאיכותית, מתקיימת ועדת שימור סטטוטורית, ועדת שימור עצים, מושלמים סקרים, תיקי תיעוד והוטמעו הנחיות פרטניות לשימור בכל רמות התכנון, הרישוי והביצוע, כל זאת, כתשתית לתוכנית מתאר לאתרי מורשת שתהווה כלי לחיזוק זהות המקום, במקביל לפעולות חינוכיות תרבותיות המועברות בסיורים ופעילויות לציבור הרחב".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x