• תפריט
חדשות נדל"ן

נחשף בכלכליסט

בעיריית הרצליה מעריכים: "תוך 5 שנים ידרדרו קצות המצוקים ויגיעו לקרבת חלק מהבתים"

הרשויות המקומיות מגיבות בעקבות הפרסום ב"כלכליסט" על כך שכ-8 שנים לאחר החלטת הממשלה לטפל בנושא קריסת מצוק החוף, כמעט דבר לא נעשה. ברשויות טוענים כי המדינה גלגלה אליהן את האחריות

דותן לוי 16:4617.07.18

הרשויות המקומיות מגיבות לחשיפת כלכליסט על אזלת היד של המדינה בנוגע לקריסת המצוקים החופיים, למרות תוכנית ממשלתית שאושרה לפני שנים. האחריות בנושא מוטלת על הרשויות, ללא קבלת תקציבים מהמדינה.

 

היום (ג') נחשף ב"כלכליסט" מכתב ששלח מנכ"ל משרד הפנים ובו הוא קורא להיערכות מחדש בנושא, לתכנון וקבלת אומדן מהרשויות ובהמשך לקבלת תקציבים ממשרד האוצר לטיפול בנושא. המכתב חשף כי הרשויות ומשרדי הממשלה התעלמו במשך כ-8 שנים מהמלצות לטיפול במצוק החופי אשר עלול לקרוס ולסכן חיי אדם ורכוש. מהמכתב עולה כי מאז 2011 עת התקבלה החלטת ממשלה בנושא לא נעשה כמעט דבר בנושא, בעוד שמצב המצוקים המשיך להדרדר.

בעיריית תל-אביב-יפו, הרשות החזקה מבין הרשויות הפרוסות לאורך החוף, אמרו כי העירייה עוסקת בנושא באופן מוסדר כבר כ-10 שנים, באמצעות יחידה שהקימה לצורך הנושא ובכל שנה משקיעה כ-5 מיליון שקל בפרויקטים לייצוב המצוק, כולל: טיפול בחלקים מסוכנים, הגנה על בוהן המצוק, תכנון שוברי גלים ועוד. כמו כן, אמרו בעירייה כי הם מקיימים סיורים שוטפים לאורך החוף וכל מצוק המאובחן כמסוכן, מטופל מידית. "העירייה נושאת בנטל הכלכלי לבד בהתאם ליכולותיה ונדרש מימון ממשלתי כדי להשלים את הפעילות. במקביל, על משרד הפנים להגדיר בחקיקה את אופן השילוט והאזהרה מפני המצוק, באותו אופן המוגדר בחוק החופים המוכרזים - כך יוגדרו תחומי אחריות הרשות והאופן בו היא מזהירה ומרחיקה את הציבור".

 

מצוק בחוף בהרצליה מצוק בחוף בהרצליה צילום: צביקה טישלר

 

בעיריית הרצליה העלו את החשש מקריסה של המצוקים ולפגיעה ממשית ברכוש, "האחריות על המצוקים הינה של מדינת ישראל בלבד. מדובר במשאב לאומי וכפי שהמדינה דואגת לשמורות טבע ופארקים לאומיים - כך היא מחויבת לדאוג לשלמותו של המצוק. מבחינת מימון - להערכתנו מדובר בעלות של מאות מיליוני שקלים, כספים שאין לאף רשות מקומית בישראל. חשוב להבין שעל פי מחקרים שבידינו, ללא הגנות ימיות, כגון שוברי גלים, פתרונות יבשתיים אינם ישימים ולא ימנעו את הפגיעה במצוק. לתפיסתנו, מדינת ישראל צריכה להשקיע בתכנון וביצוע הגנות ימיות – ורק לאחר מכן להתפנות לטיפול במישור היבשתי. עיריית הרצליה מגדרת ומשלטת מפעם לפעם את איזור המצוק ונוקטת באמצעי בטיחות להבטחת שלום הציבור. טרם הוצאו צווים למבנים. ניתן לצפות שבטווח של כחמש שנים, ידרדרו קצות המצוקים ויגיעו לקרבת חלק מהבתים הפרטיים שעל המצוק במישור החוף", לשון תגובת העירייה.

 

רשות נוספת ששמה עולה בהקשר של קריסת המצוק היא עמק חפר, שחלק מהיישובים שבתחומה, ובעיקר בית ינאי, ממוקמים ממש על שפת המצוק וקריסות אף התרחשו בהם בעבר. גם בעמק חפר הפנו אצבע מאשימה אל משרדי הממשלה: "הבעלות, האחריות והסמכות על חופי הים הינן של ממשלת ישראל, ולכן עליה לתכנן ולבצע את ההגנה על המצוקים. המועצה האזורית עמק חפר משתפת פעולה עם גופי התכנון השונים, ואף יזמה הגנה ראשונית (מעין "עזרה ראשונה") למניעת הרעת המצב. התקציב הנדרש להגנה מלאה על מצוקי עמק חפר עומד על כמאה מיליון שקל - היקף תקציבי שרק המדינה יכולה להעמיד. בהקשר זה, חשוב לציין כי לרשויות אזוריות אין הכנסות מאזור הים, בשונה מרשויות עירוניות כמו תל אביב, הרצליה וכדומה, ולכן אין לרשויות אזוריות משאבים כספיים לטיפול במצוקים".

 

עוד כתבו בעמק חפר, כי "בשנת 2010, בעקבות סערה ונזקים שנגרמו למצוק בחוף בית ינאי, הוציא ראש המועצה, רני אידן, צו למניעת אסון שאפשר להקים סוללת מגן של סלעים בתחתית המצוק. סוללה זו מחזיקה מעמד עד היום. המשרד להגנת הסביבה לא רק שלא סייע בנושא, אלא תבע בשל כך את המועצה, את העומד בראשה ותושבים מבית ינאי. רק בשבוע שעבר, לאחר שבע שנים וחצי, התבשרנו על ידי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שטיעונינו התקבלו והתיק נסגר.

 

"במצוק אין כיום בתים בסכנת קריסה, אך חלק מחלקות המגורים כבר קרסו. על המצוקים ולמרגלותיהם מוצבים שלטי אזהרה, אך בהזדמנות זו אנו מבקשים לשוב ולהדגיש בפני הציבור להיזהר ולא לשהות מתחת למצוקים, שקריסתם כבר גבתה חיי אדם. בנוסף, אנו שבים וקוראים למדינה לקחת אחריות ולממן את התוכנית הכוללת לטיפול במצוקים ובסכנות הקריסה".

 

מצוק החוף באשקלון מצוק החוף באשקלון צילום: גדי קבלו

גם באשקלון, העיר שנבחרה על ידי המשרד להגנת הסביבה לטיפול הניסיוני על ידי החברה הממשלתית, עולות טענות רבות לגבי אופן הטיפול בנושא ובעיקר בהיעדר תקציב והנחיות ברורות. יורם שפר, סגן ראש העיר אשקלון המלווה את הנושא כ-20 שנה אמר, "הנושא היה בדיונים כבר ב-2005 והגיעו לכאן כדי לראות את המצוק. ב-2006 שמנו שרוול שנועד להגן על המצוק, אבל זה נכשל ומאז מנסים למצוא פתרון אחר במקום שוברי הגלים". עוד אמר שפר כי הוא מודע לכך שאם יקרוס המצוק, הרשויות המקומיות הן אלה שיאלצו לשאת באחריות. "אין לי תקציב כדי לטפל בנושא, אם הייתי עושה מהלכים מכספי משלמי המסים שלנו, הייתי חוטף ביקורת ממבקר המדינה על כך שאולי פעלתי שלא כשורה. אשקלון מדורגת במדד הסיוציואקונומי - 5 ויש לי רצועת חוף של 12 קילומטר, איך אני יכול לממן את זה?". לגבי המצב בשטח אמר שפר, כי בדו"חות הם מתארים נסיגה של סנטימטרים ספורים מידי שנה אבל ב-2010 היו גלים גבוהים מאד והייתה קריסה של מטרים.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x