שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

"דחיית הטיפול במצוק החוף מסכנת חיי אדם"

מצוק החוף מתמוטט במהירות, אך תוכנית השיקום הממשלתית לא מתבצעת. כעת משרד הפנים דורש מהרשויות למפות במהירות את הטיפול הדרוש

דותן לוי 06:5817.07.18

הממשלה התעלמה במשך כשמונה שנים מהתוכנית שאישרה לטיפול במצוק החופי, כך עולה ממכתב ששלח השבוע מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן ל־19 רשויות מקומיות לאורך החוף ושהגיע לידי "כלכליסט". כעת דורש כהן מהרשויות לאשר מיידית תוכניות להגנה על המצוק ולספק להן אומדן תקציבי. כשיושלם ההליך, יתקבל לראשונה אומדן של עלות שיקום המצוק, שלפי הערכות ינוע בין 800 מיליון למיליארד שקל. המצוק נמתח לאורך 40 קילומטר מחופה של ישראל וגלי הים והגשמים גורמים לקריסתו בקצב ממוצע של 20–30 ס"מ בשנה. הקריסה מסכנת את המבנים שעל סף המצוק וכן את הנופשים בחוף. כבר ב־2010 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על רשלנות המדינה בשיקום המצוק. באותה שנה החליטה הממשלה להטיל את השיקום על החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון, הכפופה למשרד להגנת הסביבה. החברה תוקצבה בכחצי מיליארד שקל, אך במשרד הפנים וברשויות טוענים שמאז נעשה מעט מאוד.

 

מכתבו של כהן מזהיר כי "השהיית הטיפול ואי נקיטה באמצעים הנדרשים באופן מיידי... עלולה לסכן חיי אדם". עוד ציין, כי דו"ח שנעשה לאחרונה קבע כי "חלה נסיגה משמעותית בקו המצוק במספר מקטעים". בימים האחרונים אף נפגש כהן עם מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ יואב הורוביץ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין ובכירים נוספים.

כהן ביקש מהרשויות — בהן תל אביב, הרצליה, נתניה ואשקלון — לפרט את הפעולות שביצעו ושהן מבקשות לבצע. על פי ההערכות, עלות הפעולות לכל רשות תגיע עד למאות מיליוני שקלים. במכתב כהן מבטיח כי משרד הפנים יפעל להשיג תקציב ממשלתי לביצוע העבודות. לדברי גורם במשרד הפנים, משרד האוצר תקצב בעבר את הפעולות בכ־60 מיליון שקל, אך הסכום מעולם לא הועבר לרשויות כיוון שאין אומדן כולל.

 

 

מצוק החוף באשקלון. "אי נקיטת פעולה עלולה לסכן חיי אדם", כתב מנכ"ל משרד הפנים מצוק החוף באשקלון. "אי נקיטת פעולה עלולה לסכן חיי אדם", כתב מנכ"ל משרד הפנים צילום: גדי קבלו

 

מתכון לאסון

 

כיום הרשויות המקומיות אחראיות למימון הפעולות, ובמשרד הפנים מעוניינים שהחברה הממשלתית תיקח זאת על עצמה. אלא שהחלטת הממשלה קבעה שהחברה רשאית לפעול רק בתוך הים, בעיקר בהקמת שוברי גלים. לאחרונה החלה החברה בפיילוט ראשון באשקלון. גורם בכיר במשרד הפנים אמר ל"כלכליסט" כי יש ניסיון להרחיב את סמכות החברה גם לשטח היבשתי.

 

"הבעיה היא שהמצוק נמצא באחריות הרשות המקומית, אולם ברור שנדרשת פעולה רחבה יותר ממה שעושה החברה", אמר הגורם והוסיף, "הרשויות התנגדו לעלות התקציבית שהוטלה עליהם. ביקשו מהם להטיל אגרה על התושבים אבל זה לא עמד משפטית וחזרנו למבוי סתום. אם משהו יקרה, יחל מחול שדים".

 

לדברי הגורם, השר להגנת הסביבה אלקין "מתבצר בעמדתו שהחברה הממשלתית תטפל רק בנושא הימי. כולם חוששים שהאחריות תיפול עליהם. בדיון בכנסת הבהירו הגורמים המקצועיים שלא ברור מה צריך לעשות. נציגי המכון הגאולוגי אמרו שאין לנו את הידע. טיפול נקודתי ברשות אחת עלולה לגרום נזק בעיר אחרת. לכולם ברור שהאסון בפתח, והם ציפו שמשרד הפנים והרשויות יבלעו את הצפרדע".

 

אין ידע מקומי

 

באשקלון, שנבחרה לטיפול ניסיוני, לא אופטימיים. סגן ראש העיר יורם שפר, שמלווה את הנושא כעשרים שנה, מספר כי "כבר ב־2005 הגיעו לראות את המצוק. ב־2006 שמנו לאורכו 'שרוול' של 600 מטר שנועד להגן מפני קריסה, אך זה נכשל". האחריות אמנם על העירייה, אך שפר מבהיר כי "אשקלון נמצאת באשכול חברתי־כלכלי 5 ויש בה רצועת חוף של 12 קילומטר, איך העירייה יכולה לממן את זה? אין לנו את הידע המתאים".

 

שר הפנים לשעבר אופיר פינס המנהל את פורום ערי חוף אומר כי "יש בעיה של סמכות. החברה הממשלתית בזבזה ארבע שנים מיום הקמתה, כשההפרדה בין הים ליבשה היא החלטה טיפשית ולא עניינית. שרי האוצר, הפנים והגנת הסביבה חייבים לתת לחברה הממשלתית להיות אחראית גם על היבשה, אבל חייבים לעבוד מהר".

 

שר הפנים, אריה דרעי מסר כי "קריסת המצוק היא סכנה אמיתית ומיידית ברמה לאומית. החלטתי שלא להמתין למשרדי הממשלה האחרים ובהמשך אלחם להשגת תקציבים". מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "לפי החלטת הממשלה, המדינה אחראית על ההגנה הימית, והיא כבר פועלת באשקלון, נתניה והרצליה. הרשויות המקומיות אחראיות על ההגנות היבשתיות ויש להפנות אליהן כל שאלה בנושא. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם את הסיוע התקציבי לרשויות".

 

 

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x