שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

אכזבה לתושבי גבעת עמל: כל בית אב יקבל כ-1.88 מיליון שקל פיצוי

ביהמ"ש קבע פיצויים של 34 מיליון שקל לכלל התושבים בשכונה, סכום נמוך משמעותית מדרישת התושבים שעמדה על כ-180 מיליון שקל - כ-10 מיליון לבית אב; התושבים: "נוכחנו היום לאסוננו שאין צדק בביהמ"ש"

דותן לוי 13:3017.06.18

שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם (מריו) קליין, פסק פיצויים כוללים בהיקף של 34 מיליון שקל, לתושבי שכונת גבעת עמל ב' בתל אביב שנתבעו לפנות את בתיהם.

 

 

 

סכום הפיצוי הכולל משקף סכום פיצוי ממוצע של כ-1.88 מיליון שקל לכל בית אב, אשר כולל במקרים מסוימים 4-3 משפחות. מדובר בסכום נמוך משמעותית מהערכת שמאי מטעם התושבים אשר עומדת על סכום ממוצע של כ-10 מיליון שקל לבית אב, וסה"כ כ-180 מיליון שקל.

 

מבחינה עקרונית, פסק הדין מתקבל לטובת התושבים, מצד אחד השופט דחה את טענת התושבים לכך שיש התיישנות לתביעת החברה - אלעד מגורים של יצחק תשובה, אך בהמשך, השופט התייחס לחזקתם של התושבים על הקרקעות וציין, כי יש להכיר בזכות ההתישבות של התושבים ובזכותם לקבל פיצוי עבור דרישת החברה לפנות את בתיהם. כמו כן, הוא מציין, כי הגיע למסקנה שאין להעניש את התושבים על כך שלא התפנו עד כה ולכאורה פגעו בשלטון החוק.

 

יחד עם זאת, ולאחר שהשופט בפסק דין ארוך של 250 עמודים, קבע כי בזכותם של התושבים בקרקע לא ניתן להטיל ספק, בכל הקשור לגובה הפיצוי נכונה להם אכזבה רבה. בפסק הדין כתב השופט, כי "אין ממש בטענות הנתבעים על כי הגדלת זכויות בנייה במקרקעי השכונה יש השפעה על גובה הפיצוי לתושבים". כמו כן כתב השופט כי דחה את דרישת חלק מהנתבעים להשוות את גובה הפיצויים שלהם לזה של מפוני גוש קטיף או הפזורה הבדואית בנגב, "סברתי שמקרה גבעת עמל ב' הוא SUI GENERIS (מונח משפטי לטיני הקובע כי מדובר במקרה יחודי, ד"ל) וכך צריך להתייחס אליו".

 

גבעת עמל גבעת עמל צילום: שאול גולן

 

 

במהלך מקורי, החליט השופט לדחות את הערכת השמאים משני הצדדים ולבנות נוסחה אשר תכלול מספר מרכיבים אשר יובילו לסכום הפיצוי המגיע לבית אב. השופט אף מציין כי הגיע לסיור במקום ולקח בחשבון בתוך הפיצוי רק מבנים שכללו חלק מהבניה המקורית של שנות ה-50 וה-60.

 

המשמעות עבור התושבים היא כי המבנים שנכללו לפיצוי הם רק כאלה שהיו קיימים בעבר, ולכן כל הבניה החדשה שהתווספה עם השנים אינה רלוונטית. למרות שבפועל השופט מבטל את היכולת של הדור השני והשלישי להתחלק בפיצויים כך שיספק לכולם דיור חלופי, הוא לא קובע כיצד לחלק את הפיצויים בין הדורות השונים.

 

השופט אף "הקניט" את התושבים והחברה וציין כי חשב שיוכל לשכנע את הצדדים להתפשר ולחזור לחייהם במקום להמשיך ולהתקוטט בבתי משפט, אך בהמשך פסק הדין כתב, "בהכירי את "הנפשות הפועלות", "ירדתי" מכך והחלטתי לסיים פסק דין זה רק באיחולי בריאות ואריכות ימים ליזמים, לקבלנים, לתושבי גבעת עמל ב', ילדיהם ונכדיהם". בעקבות פסק הדין כבר הודיעו התושבים כי בכוונתם לערער עליו.

 

מתנהל הליך חקיקה

 

במקביל להליך המשפטי, מתנהל הליך חקיקה ובחודש מאי האחרון אושרה לקריאה ראשונה הצעת החוק בנושא. לפי ההצעה, אדם שהחזיק בנכס בגבעת עמל ביום מכירת האדמות, ב-1961, או יורשיו, בתנאי שהם מחזיקים בנכס ביום פינויו, זכאי לדיור חלופי. גרסה ב' של ההצעה, שאושרה במקביל, היא כי אדם שמחזיק בנכס ביום הפינוי, ומלאו לו 21, יהיה זכאי לדיור חלופי. מי שקיבל פיצוי בעבר, לא יקבל פיצוי נוסף.

 

 

אחד הפינויים של התושבים (ארכיון) אחד הפינויים של התושבים (ארכיון) צילום: שאול גולן

 

את הצעת החוק הגישו ח"כ שולי מועלם רפאלי, ח"כ דב חנין, אורלי לוי אבקסיס, איציק שמולי, יוסי יונה, אילן גילאון, סתיו שפיר, מכלוף מיקי זוהר, אלי כהן, אורי מקלב, יעקב מרגי. לאחר אישור החקיקה בקריאה ראשונה, שלחו כמה מחברי הכנסת שמקדמים אותה מכתבים אשר בהם הם טוענים כי אין לקבוע את גורל התושבים בבית המשפט אלא רק בהליך החקיקה.

 

בעניין הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, אמר השופט, כי הוא סבור שחקיקה לא תסייע לתושבי גבעת עמל לקבל פיצוי גבוה יותר. כמו כן הוא ציין כי גם אם פסק הדין היה מתקבל לאחר שהיה חוק בעניינם, עדיין זה לא היה משנה את תוכנו של פסק הדין.

 

תודה

סיפור שמתחיל בשנות ה-40

 

סיפורה של שכונת גבעת עמל מתחיל בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, ימי הקמת המדינה, עם יוזמה של ראשי ההתישבות דאז ליישב כפרים נטושים בתושבים יהודים על מנת להגן על הערים היהודיות. תושבי גבעת עמל יושבו בשטחי כפר ג'מוסין, אך זכויותיהם בקרקע מעולם לא הוסדרו.

 

בתחילת שנות ה-60 נמכרו שטחים אלו על ידי המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, ליזם פרטי, והמדינה דרשה ממנו בהסכם המכר כי ידאג ל"דיור אקוויוולנטי" לתושבי השכונה. במשך השנים הקרקע נמכרה ועברה מיזם ליזם והסעיף המבטיח להם דיור נשכח ולא נאכף על ידי המדינה בעקבות לחץ היזמים שביקשו לקדם במקום פרויקט של מגדלי יוקרה, חלק מהתושבים פונו מבתיהם ללא קבלת פיצוי הולם ואחרים מצויים תחת איום פינוי.

 

מתושבי גבעת עמל נמסר בתגובה: "אחרי שקבע בפסיקתו כי כל תושבי גבעת עמל כיום הינם "בעלי רשות בלתי הדירה", ולאחר שקבע בפסיקתו שהמדינה היא ששלחה והושיבה את את התושבים בגבעת עמל ב' במהלך קרבות מלחמת העצמאות, ולאחר שפסק כי המדינה הבטיחה להם לפני עשרות שנים דיור אקוויוולנטי חלף דירות שנלקחו מהם וכי הבטחות אלו הופרו ברגל גסה על ידי בעלי הקרקע ולאחר שקבע כי הרשויות הזניחו את התושבים לאורך עשרות השנים - הוסיף בית משפט השלום חטא נוסף לשרשרת החטאים שתיאר וקבע כי התושבים יאבדו את בתיהם ויקבלו פיצוי זעום לבית אב (לפי מודל "שכירות ל-20 שנה"). מערכת המשפט העבירה היום מסר ש-70 שנה של מגורים רצופים בשליחות שלטונית וציונית של תושבים ממוצא מזרחי שווים בעיניה כקליפת השום. שופט השלום מנחם קליין התבטא בכתובים במהלך המשפט ש:"כל נסיונותיי להבהיר שאני עוסק במשפט ולא בצדק נפלו על אוזניים ערלות" - ואכן נוכחנו היום לאסוננו שאין צדק בבית המשפט".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x