• תפריט
חדשות נדל"ן

השחקנים החדשים בקניון ארנה מחפשים כיוון: "השינוי ייקח שנים"

עם אדריכל כוכב ומחשבות על הוספת משרדים וחללי עבודה, הרוכשים, בעלי קרן ריאליטי, רוצים להפוך את ארנה למקום שימשוך אליו אנשים כל השבוע, ומבטיחים כי שטחי המסחר ימשיכו להיות חלק משמעותי בו

דותן לוי 08:2012.04.17

ב־2003 הכל נראה אופטימי בקניון ארנה. מוטי זיסר המנוח, אז איש עסקים מצליח עם פעילות נדל"נית בארץ ובעולם, חנך את הקניון שבהרצליה פיתוח בהשקעה של 153 מיליון דולר (באמצעות חברת אלסינט שנמצאת בבעלות אלביט הדמיות). זה הסכום הגבוה ביותר שהושקע עד לאותה עת בקניון.

 

 

התמהיל הראשוני אמור היה להפוך אותו למרכז בילוי, ולא לעוד קניון שגרתי: עם שטח של כ־45 אלף מ"ר בנוי (מתוכם כ־28 אלף מ"ר של שטחים מסחריים) הוא כלל גם שמונה אולמות קולנוע, בתי קפה, מתחם דיסנילנד, אזור מופעים וחנויות מובילות. אלא שמה שנראה טוב על הנייר - לא עבד בשטח.

 

הבעיות הראשונות בקניון נוגעות דווקא לפן האישי והופנו ישירות נגד זיסר אשר היה אדם דתי ובעקבות פתיחת הקניון בשבת הוטחה נגדו ביקורת רבה מהמגזר הדתי והחרדי, כמי שמאפשר חילול שבת. זיסר התפתל בתחילה, ובהמשך הודיע כי הוא פועל להכנסת שותף לא־יהודי, אשר יאפשר לו, בהכשרת רבנים, "לנקות" את שמו מסאגת השבת.

 

כמו כן, בעת פתיחת הקניון כבר פעל בעיר קניון שבעת הכוכבים, הנמצא במרחק הליכה ממרכז העיר ומתחנת הרכבת, וכן בקרבה לציר איילון. כך קרה שתושבי הרצליה שהיו אמורים לשמש עוגן עבור קניון ארנה לא מיהרו לנטוש את שבעת הכוכבים, שבניגוד לארנה לא מיתג עצמו כיוקרתי ולא נדבקה בו התדמית כי הוא יקר יותר. כך, נוצר מצב שקניון ארנה נהנה מזרם של מבקרים בעיקר בסופי שבוע והפדיונות שלו היו נמוכים: אנשים באו לבלות ולהסתובב ולא לרכוש בחנויות.

 

כבר בשנה הראשונה הציג הקניון פדיונות נמוכים ביחס למתחרים. בעקבות סוגיית הפתיחה בשבת, כעבור שנה בלבד ממועד פתיחתו של הקניון הצהיר זיסר כי הוא מחפש קונה לא־יהודי במחיר של 220־250 מיליון דולר.

קניון ארנה קניון ארנה צילום: מאיר פרטוש

 

אולם קונה לא נמצא וב־2006 שוב עלה נושא המכירה, אלא שהפעם כבר היה ברור שהקניון לא מצליח להתרומם, ולכן המחיר שדרשו עבורו היה 150 מיליון דולר.

 

בעלים חדשים, צרות ישנות

 

המפנה התרחש בפברואר 2007 כאשר חברת מנופים פיננסיים, שבשליטת אברהם נניקשווילי, ג'קי בן זקן וחיים רביבו רכשה את ארנה תמורת 546 מיליון שקל (כ־124 מיליון דולר) . לזיסר המחיר שיקף הפסד, שאותו תירץ, בין היתר, בנושא השבת.

ג'קי בן זקן ומרקוס ובר. גם אחרי רכשית ארנה ממוטי זיסר המשיכו להפסיד ג'קי בן זקן ומרקוס ובר. גם אחרי רכשית ארנה ממוטי זיסר המשיכו להפסיד צילום: אוראל כהן

 

ב־2011 רכש מרכוס ובר השוויצרי את חלקו של בן זקן במנופים לפי שווי חברה של 847 מיליון שקל והפך לבעל השליטה בחברה (כ־60%). אך החברה המחזיקה (ששמה הוחלף בינתיים לארנה גרופ) המשיכה לספוג הפסדים, וכך למשל ב־2013 עמד שווי הקניון על 470 אלף שקל, ירידה של כ־17% מהשנה שקדמה לה, הכנסותיו עמדו על 54 מיליון שקל בשנה זו ודמי השכירות על 127 שקל למ"ר. לשם המחשה: שוויו של קניון שבעת הכוכבים זינק באותה השנה בכ־13% ל־830 מיליון שקל ודמי השכירות היו 242 שקל למ"ר.

ג'קי בן זקן ג'קי בן זקן צילום: אוראל כהן

 

ובר המשיך בנסיונות להחיות את הקניון באמצעות הזרמת כספים אך מהלכיו לא צלחו, שיעורי התפוסה בו ירדו בהדרגה עד לשפל של 74% ב־2016, וזאת בהשוואה לתפוסה של 100% בקניון שבעת הכוכבים הסמוך באותה שנה. עד 2016 הספיק ובר להזרים כ־600 מיליון שקל לקניון ארנה בהרצליה וגם באותה שנה המשיך קניון ארנה לאבד גובה עם דמי שכירות של 96 שקל למ"ר לעומת כ־275 שקל למ"ר בקניון שבעת הכוכבים.

 

העתיד: חללי עבודה

 

הגלגול האחרון בארנה התרחש במאי 2016 כאשר קרן ריאלטי המתמחה בהשבחה של נכסי נדל"ן רכשה את הקניון תמורת 335 מיליון שקל. ריאלטי אינה קרן שמחזיקה בנכסים, היא רוכשת אותם, משביחה אותם ומוכרת אותם. המנכ"לים המשותפים של קרן ריאלטי, אוהד רוזן, אסף ורדי ושלמה גוטמן, הודיעו כעת כי הגיע הזמן לשנות את הקונספט: לקרן יש כמה כיוונים ובהם שינוי יעוד למשרדים והפיכת חלק מהשטח לחללי עבודה.

 

גורם בריאלטי אמר בשיחה ל"כלכליסט", כי "אנחנו כרגע חושבים מה הקונספט הנכון, בוחנים הרבה דוגמאות בעולם, אך ברור לנו שבכל תרחיש יהיה מסחר נרחב ומסעדות. שכרנו את אדריכל העל הבריטי, נורמן פוסטר יחד עם האדריכל הישראלי אבנר ישר והם מסייעים לנו בגיבוש".

 

לדבריו, זכויות הבנייה הקיימות הן לכ־20 אלף מ"ר. כן נבדקת האפשרות להגדלת זכויות הבנייה וניצול טוב יותר של השטח. התפוסה הנוכחית של הקניון עומדת על 75%, והמטרה היא להעלות אותה ולדאוג שהקניון יפעל כל השבוע.

 

עד אז הוא מסביר, "יש לנו מחויבות לשוכרים וגם למבקרים. שינוי ייקח כמה שנים, צריך לגבש אותו כמו שצריך ולהציג אותו לרשויות וייתכן גם שינוי חלקי של התב"ע. בכל מקרה הקניון ימשיך להתקיים כקניון בשנים הקרובות".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x