• תפריט
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

לאחר 12 שנות דיונים: ראשל"צ ובאר יעקב חתמו על הסכם לחלוקת מחנה צריפין

שטח המריבה שלא שויך עד כה לרשות מוניציפאלית משתרע על פני 1,200 דונם. במקביל, משרד הביטחון וצה"ל פינו היום מקטע בשטח 413 דונם בשטח המחנה עליו מתוכננת שכונה בת 4,000 יחידות דיור

אמיתי גזית 15:2629.11.16
12 שנים של דיונים הגיעו השבוע לסיומם כאשר באר יעקב וראשון לציון סיכמו ביניהן על חלוקת מתחם ענק המשתרע על פני כ-1,200 דונם במחנה צריפין, שעד עתה לא היה שייך לאף רשות מוניציפאלית. 
 
על פי המתווה שהוסכם באר יעקב תקבל שטח המאפשר לבנות 1,000 דירות, ו-800 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה. ראשון לציון תקבל תוספת קטנה יותר של 200 אלף מ"ר שטחי מסחר, אך מנקודת מבטה הרווח שלה הוא השליטה בכביש הגישה המגשר בין כביש 44 לשדרות ירושלים בעיר, יחצוץ בינה לבאר יעקב ויהפוך לכניסה מערבית חדשה לעיר היין. באר יעקב תקבל גם תוספת ניכרת של שטח שיאפשר לבנות בנייני משרדים ותעסוקה, אשר יניבו תשלומי ארנונה שיאפשרו לעיר להמשיך ולצמוח בקצב מואץ מבלי להיקלע לגירעון.
 

מדובר רק במתחם אחד מתוך 8 מתחמים המשתרעים על שטח של כ-4,600 דונם בצריפין שעתידים לנדוד לנגב בשנים הקרובות. תוכנית אב לכל מחנה צריפין שאושרה ב-2014 קבעה כי בכל שטח המחנה ייבנו 17 אלף דירות, מתוכן כ-10,000 בבאר יעקב והיתר בראשון לציון. בנוסף תוכנית האב כוללת גם-1.5 מליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, מתוכם כ-1.2 מליון מ"ר לבאר יעקב.

 

פינוי מחנה צריפין פינוי מחנה צריפין צילום: דיאנה חננשוילי - משרד הביטחון

 

תכנון 8 המתחמים של צריפין מבוצע ומקודם בנפרד. בספטמבר אישרה הוותמ"ל תוכנית בנייה באחד המתחמים, אך במקביל שופטת בית המשפט המחוזי, ורדה מרוז, הוציאה צו ביניים האוסר לפרסם את התוכנית ברשומות לצורך מתן תוקף. מרוז עשתה זאת בעקבות עתירה של ראשון לציון וזאת כדי למנוע מצב שהתוכנית מקבלת תוקף בלי שידוע לאיזה רשות שייך אותו שטח שבאר יעקוב וראשון חלקו בניהן. משרד הפנים הורה לשתי הרשויות לגבש הסכמות עד סוף השנה. בשבועות האחרונים התקיימו ישיבות בעניין, בהן נכח גם ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, שמבקש לקדם במהירות את תוכניות הבנייה העצומות בצריפין.

 

ההסכם של באר יעקב עם ראשון לציון ייחתם על רקע משא ומתן על הסכם גג בין משרד האוצר לבאר יעקב, והוא מסמן עוד שלב בדרך להפיכת המושבה הקטנה לעיר גדולה במרכז. על פי הערכות ההסכם עם האוצר לרשות המקומית ייחתם תוך כחודשים והיקפו התקציבי יהיה כ-4 מיליארד שקל, רבע מזה למה שמכונה תשתיות על- בין היתר הרחבת כבישי הגיש לעיר והקמת תחנת חשמל מקורה. היתר ישמש להקמת תשתיות השכונות החדשות ומוסדות הציבור בהן, וכן לחידוש העיר הוותיקה. בנוסף ראש המעוצה ניסים גוזלן עומד על כך שההסכם יכלול החלטת ממשלה על הפיכת באר יעקב לעיר, בדומה לאופן בו נרתמה הממשלה להקמת חריש. גוזלן דורש גם סיוע כלכלי למימון הפעילות השוטפת של הישוב. החשש העיקרי שלו הוא מתקופה של גרעון כתוצאה ממרווח זמן בין המועד שבו מחנות צה"ל יעברו מצריפין דרומה ויפסיקו לשלם למועצה ארנונה, ועד שהמועצה תתחיל לגבות ארנונה מעסקים חדשים.

 

בשנים האחרונות, במקביל לקידום התוכנית בצריפין, באר יעקב נכנסה לצמיחה מואצת בעקבות הבשלה של שורה של תוכניות בנייה בעיר, אך בעוד אוכלוסייתה גדלה שטחי המסחר והתעסוקה בה כמעט ולא השתנו. במחצית שנות ה-90 של האלף הקודם חיו במושבה הקטנה כ-7,000 בני אדם. מאז היא הכפילה עצמה וחיים בה היום כ-15 אלף איש, אך על פי תוכניות הבנייה שמקודמות בה עד שנת 2030 יתגוררו בה לפחות 50 אלף תושבים. בראשית שנות ה-2000 קצב הגידול של המועצה עמד על כ-8% בשנה, כיום היא גדלה בשיעור של לא פחות מ-20% בשנה.

 

המועצה גוררת עימה גרעון תקציבי שנולד בראשית שנות ה-2000, ולפני כשלוש שנים אף מונה לה חשב מלווה. כיום היא מצליחה לשמור על תקציב מאוזן, אך החשש הוא כי ללא צמיחה משמעותית של הכנסות מארנונה לעסקים הגרעון ישוב. על פי חוות דעת כלכלית שהוכנה למועצה, כיום היא מקבלת ארנונה מעסקים המשתרעים על פני 230 אלף מ"ר, כאשר 130 אלף מ"ר מתוכם משמשים את בית החולים אסף הרופא. על פי אותו תחשיב כדי לספק לאוכלוסיה של 50 אלף תושבים שירות נאות נדרש למועצה שטחים מסחריים בהיקף של 770 אלף מ"ר, כלומר חסרים לה כמעט 500 אלף מ"ר. הערכה היא כי שיעור הניצול של תוכניות בנייה מאושרות עומד על כ-55%, ומכאן עולה צורך מינימילי בתוספת של לפחות מליון מ"ר למשרדים ומסחר בישוב.

 

משרד הביטחון וצה"ל פינו 314 משטח צריפין

 

בתוך כך, משרד הביטחון וצה"ל העבירו לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) 413 דונמים ראשונים משטח מחנה צריפין. בתא השטח שיפונה צפויה להיבנות שכונה בת 4000 יחידות דיור, מרכזי תעסוקה ומסחר, מבני ציבור ושטחים ירוקים פתוחים לרווחת הציבור. משרד הביטחון, באמצעות אגף ההנדסה והבינוי ואגף המבצעים והנכסים יחד עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה השלימו את פינוי מתחם הבה"דים. בשלוש השנים הקרובות צה"ל צפוי לפנות חמישה מתחמים נוספים.

 


 

ראש אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, ארז כהן: "פינוי בסיסי ההדרכה הגדולים של צה"ל והעתקתם לקריית ההדרכה בנגב, הינו אחד המבצעים הלוגיסטיים הגדולים והמורכבים שניהלה מערכת הביטחון מאז ומעולם. הפינוי כלל, בין השאר את הריסה והעתקה של מאות מבנים, פינוי עשרות אלפי מ"ר בנויים, קילומטרים של תשתיות (כבישים, מים, חשמל) ופעילות שימור נרחבות של מבנים בעלי ערך היסטורי".

 

ראש אט"ל, אלוף אהרון חליווה: "צה"ל ימשיך בפינוי והעתקת בסיסים ממרכז הארץ לנגב ולצפון הארץ, לחיזוק אזורים אלו ולטובת בניית שכונות חדשות במרכז הארץ. פינוי הבסיסים והעלייה דרומה מהווים את יישום חזון דוד בן גוריון, ויאפשרו למידה מתקדמת לצד חיבור קשרי צבא קהילה".

 

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x