$
חדשות נדל

בלעדי לכלכליסט

המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה

אחרי שרק 1,100 דירות שנבנו בשנה שעברה עמדו בתקן הבנייה הירוקה בגלל קריטריונים עמומים שהרחיקו את היזמים, המשרד מפשט אותו. שיכון ובינוי אחראית ל־65% מהדירות שקיבלו את תו התקן ב־2015

דותן לוי 09:0327.04.16

המשרד להגנת הסביבה יפרסם בשבועות הקרובים תקן מעודכן לבנייה ירוקה, שיעדכן את התקן שנכנס לתוקף ב־2011 ויהפוך אותו לנגיש יותר ליזמים ולקבלנים כך שיוכלו לעמוד בו ביתר קלות. ל”כלכליסט” נודע כי בתחום הבנייה שאינה למגורים יאוחדו מספר תקנים שעד עתה יצרו בלבול, וכך יהיו שני תקנים - האחד למגורים והאחר לייעודים אחרים: מוסדות ציבור, משרדים ומסחר. במשרד מדגישים שהתקן החדש לא ינמיך את הדרישות המקצועיות מהבנייה הירוקה.

 

התקן הנוכחי בוחן שמונה תחומים ובהם ניצול אנרגיה, מיחזור פסולת, שימוש בקרקע ותחבורה והוא מבוסס על ניקוד שניתן למרכיבים שונים של בנייה ירוקה. הניקוד מתורגם לדירוג של אחד עד חמישה כוכבים, שנחשב לרף האיכותי ביותר. עיקר הבעיות בתקן הנוכחי עלו בחישוב הנקודות שהיה לא בהיר, וכשקבלנים ויזמים באו לקבל את תו התקן הם התקשו להשלים את הרישום. מכיוון שבנייה ירוקה דורשת השקעה כספית, אי־הוודאות הפכה אותה ללא כדאית והיא מרחיקה יזמים מבנייה כזאת. בנוסף, בוצע “ניקוי” של היבטים שאינם רלבנטיים לתקן.

 

פרויקט חלומות פארק של שיכון ובינוי בחדרה. במשרד להגנת הסביבה רוצים לצרף חברות נוספות למעגל הירוק פרויקט חלומות פארק של שיכון ובינוי בחדרה. במשרד להגנת הסביבה רוצים לצרף חברות נוספות למעגל הירוק צילום: מדיה וי

 

זו הפעם השנייה שאנשי המשרד להגנת הסביבה מעדכנים את התקן לבנייה ירוקה. התקן נכנס לתוקף לראשונה ב־2005 וכעבור שש שנים עבר עדכון מקיף שקירב אותו לתקנים המובילים בעולם. התקן מעודד תכנון ארכיטקטוני שמוביל להפחתת צריכת האנרגיה, שימוש בחומרים חסכוניים, מיחזור חומרים ומערכות ירוקות, ומגדיר סביבה בריאה ובת־קיימא.

 

התקן החדש קיבל דחיפה מהותית מהנחיה של פורום ה־15 המאחד את הערים הגדולות בישראל, שהחליט ב־2013 שעד 2016 מרבית הבנייה שתאושר באותן ערים תהיה ירוקה. נפח הבנייה גדל, וערים כמו יבנה וכפר סבא אף הקימו שכונות ירוקות. בענף מאמינים שההשפעה העיקרית של ההחלטה תבשיל ב־2017.

 

אולם מבט ברשימת המבנים שקיבלו בשנה שעברה את תו תקן הבנייה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה מגלה שרק 50 מבנים קיבלו אותו, מתוכם 34 מבני מגורים בלבד, הכוללים 1,106 יחידות דיור. מתחילת 2016 קיבלו עוד 300 דירות את תו התקן. 49 מהמבנים קיבלו כוכב אחד בלבד, ורק בניין אחד ברחוב גולדה מאיר בהוד השרון נבנה ברמת 2 כוכבים. המדינה מצטרפת בעצלתיים לבנייה ציבורית ירוקה, מה שמשפיע גם על אימוץ התקן בשוק הפרטי.

 

החברה שנחשבת לבולטת ולחלוצה בתחום הבנייה הירוקה היא שיכון ובינוי, שאימצה את התקן כבר ב־2008, עוד לפני שהשוק היה ערוך לבנייה כזאת מבחינת חומרי גלם, ידע ואדריכלים שהתמחו בתחום. בשנה שעברה בנתה החברה 65% מהדירות שקיבלו את התקן — 726 דירות בבנייה ירוקה. עוד 1,600 יחידות נבנו במעונות החדשים של אוניברסיטת תל אביב שנבנו גם הם לפי התקן. כל המבנים דורגו בכוכב אחד.

 

על פי דו”חות שיכון ובינוי, מאז שאימצה את התקן באופן וולונטרי היא מסרה 6,717 יחידות דיור שנבנו לפיו. במשרד להגנת הסביבה מכירים בחשיבות פעילותה של שיכון ובינוי, אך מקווים שבזכות הקלת התקן ייכנסו חברות גדולות נוספות למעגל החברות שמקבלות אותו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x