• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

עתירה: לעצור את ההנחות על הקרקע שניתנות לאגודות שיתופיות

ארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטה 1447 של מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרת למושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים לרכוש קרקע בזול

אביב גוטר 19:3104.04.16

בעתירה שהוגשה לבג"ץ ביום רביעי האחרון (30.3) מבקשות האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית וארגון תהודה לבטל את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מחודש ינואר האחרון, המאפשרת לאגודות שיתופיות לרכוש קרקע בשיעורי תשלום נמוכים. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד רויטל ברילנשטיין ביחד עם עו"ד מאיר ירום מהאגודה לצדק חלוקתי, מבקשים העותרים לבטל את החלטה 1447 שהתקבלה בינואר וזכתה לאישור שר האוצר כחודש לאחר מכן. כמו כן מבקשים העותרים להוציא צו ביניים נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שר הבינוי והשיכון ושר האוצר, שיעמוד בתוקפו במשך בירור העתירה, המורה לרמ"י להימנע מביצוע כל פעולה שהתקבלה בהחלטה המדוברת.

 

העותרים טוענים, כי לפי ההחלטה, הבעלות בקרקע ציבורית תועבר לידי הקיבוצים בעת רכישה מרוכזת שתבוצע באמצעות האגודה השיתופית (קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים). הרכישה המרוכזת מאפשרת רכישה של כל זכויות המגורים שמקנה לקיבוץ תוכנית המתאר הארצית, הן הנוכחיות והן העתידיות. ההחלטה למעשה פוטרת את הקיבוץ מהחובה לשלם לרמ"י כל סכום עתידי. כך למשל, הקדמת התשלומים והקנייה המרוכזת תזכה חבר ותיק (חבר אגודה למעלה מ-9 שנים) בזכויות בנייה של עד 160 מ"ר בחלקת המגורים, בשיעור תשלום של 11.58% במקום 29.25%.

 

עוד נטען בעתירה, כי במגרש שלגביו אין עדיין תוכנית מפורטת עד 160 מ"ר, ייגבה תשלום של 17.96% במקום 29.25% במרכז הארץ. יתרת המגרשים לפי תמ"א 35 מחוץ לחלקת המגורים שיש לגביהם תוכנית, יחויבו בתשלום של 71.30% במקום 91%, עבור 50 המגרשים הראשונים ועבור 50-100 המגרשים הבאים בשיעור של 64.67%, במקום 91%. באזורי עדיפות לאומית א' ו-ב', שיעורי התשלום נמוכים אף יותר. כך למשל, יתרת המגרשים לפי תמ"א 35 מחוץ לחלקת המגורים, יחויבו בתשלום של 19.03% באזור עדיפות לאומית א' ו-16.24% באזור עדיפות לאומית ב', במקום שיעור תשלום של 91%.

הרחבה בקיבוץ (ארכיון) הרחבה בקיבוץ (ארכיון) צילום: גיל נחושתן

 

כמו כן, טוענים העותרים, הוחלט להעניק זכויות בנייה גם במגרשים מתוכננים ריקים ומגרשים עתידיים שטרם תוכננו, בתוך חלקת המגורים או מחוצה לה, ומאפשרות לבנות יחידות דיור בגודל של 55 מ"ר. את אותן יחידות יוכלו הקיבוצים והמושבים להשכיר בחכירת משנה במחירי השוק החופשי, כך שמלבד ההטבה הכלכלית הנאה, מדובר בהזדמנות כלכלית לגרוף רווחים על חשבון פלח אוכלוסייה אחר.

 

"ההחלטה מאפשרת ספסרות בקרקע"

 

"בשעה שמצוקת הדיור בכלל הארץ גוברת מיום ליום, יש מקום שהמדינה תפעל לייזום בנייה בקרקעות הקיבוצים, שתוכל לשרת את החברה בכללותה. למעשה מתקבלת החלטה המעבירה נתח גדול מקרקעות אלה לאגודה, בתשלומים מגוחכים; החלטה זו פותחת פתח נרחב לספסרות בקרקע, באמצעות עריכת סלקציה נוקשה ביחס למתיישבים חדשים המעוניינים להתקבל לשורות הקיבוץ", מדגישה עו"ד רויטל ברילנשטיין, שהגישה את העתירה יחד עם עו"ד מאיר ירום מהאגודה לצדק חלוקתי.

 

מלבד זאת טוענים העותרים, כי הליך קבלת ההחלטה במועצה היה בלתי תקין, פזיז וחסר שקיפות. כך למשל נקבע שיעור היוון של 5% וזאת למרות חוות דעת כלכלית נוגדת מטעם BDO שלא הוצגה במהלך הדיון ואשר קבעה ככל הנראה ששיעור ההיוון הראוי עומד על 2% בלבד. למעשה מדובר בהטבה נוספת שמקטינה באופן מהותי את הסכומים שצפויה לקבל הקופה הציבורית עבור העברת זכויות המקרקעין.

 

חוסר שקיפות

 

לטענת העותרים, מעבר לחוסר השקיפות, ניתן ללמוד מעיון בפרוטוקול שהדיון נערך בצורה חפוזה תוך ביטול ההתנגדויות שעלו מצד חברי המועצה. עם תחילת הדיון הצהיר שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל משה כחלון, כי הוא חייב לצאת מהדיון. בתגובה לכך הציע מ"מ מנהל רמ"י, עדיאל שמרון: "אם לשר יש שתי דקות אז אולי נעשה את זה בשתי דקות".

 

עוד נטען בעתירה, כי בהמשך הדיון נשמעו מספר בקשות לדחייתו בטענה שיש שאלות שאינן פתורות, בין היתר בשל היעדר בנתונים, הזמן המועט מרגע קבלת החומר ועד יום הדיון (שבוע ימים), ואי השגת התוצאות הראויות מההחלטה בכל הנוגע לשוויון וצדק חלוקתי. גם ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, התבטא במהלך הדיון בוועדה ואמר: "אם חברים מכובדים כמו נציגי קק"ל מבקשים לדחות את דיון, צריך לדחות את הדיון".

 

אולם בזמן שחברי הוועדה דרשו להבין את מכלול הסוגיות באופן מקיף, טוענים העותרים, נציג משרד האוצר, ערן ניצן, טען כי אין צורך בכינוס המועצה בתאריך אחר כדי לדון בתיקונים, משום שמדובר בהחלטה טכנית בלבד. על פי העותרים, הלחץ הניכר מהפרוטוקול להצביע ולקבל החלטה גבר על הצורך לבחון באופן רציני ומעמיק את משמעותה הכלכלית של ההחלטה.

 

מערכת "כלכליסט" פנתה למשרדי האוצר והבינוי והשיכון בטענה כי מי שאמור להתייחס לסוגיה היא רמ"י, אולם האחרונים טוענים מצדם כי מי שאמור להגיב לעתירה הוא משרד האוצר מאחר שזו עתירה נגד שר האוצר.

 

עו"ד חגי שבתאי, מומחה לדיני מינהל שמייצג קיבוצים הנמצאים בהליך הנ"ל מסר בתגובה: "הקיבוצים שצפויים ליהנות ממנה הינם קיבוצי הפריפריה ושוליה. צר לנו שישנם גורמים אשר מנצלים כל הזדמנות על מנת להישאר בכותרות, תוך התעלמות מהמחיר החברתי הנגרמים לחברי הקיבוץ ומהמחיר הכבד הנגרם להתיישבות ופיתוח הפריפריה כתוצאה מהעיכובים הנמשכים שנים בהסדרת מעמד המגורים בקיבוץ".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x