שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הוועידה המוטסת

We גם כן: אומת הסטארט-אפ נדבקת למרכז תל אביב

מרקספייס, המתחרה החדשה שנכנסה לתחום חללי העבודה להשכרה לסטארט־אפים בתל אביב, מסמנת את הטרנד הלוהט: יזמים שמחפשים קרבה לקהילה העסקית ומתחברים לצעירי הייטק מגניבים שרוצים להיות במרכז העניינים. הכל בחסות ההצלחה של WeWork

אסף גלעד ודותן לוי 22:0108.03.16

השוק המתפתח של חללי עבודה לסטארט־אפים בתל אביב יקלוט בימים הקרובים שחקנית חדשה. ל"כלכליסט" נודע שחברת מרקספייס (Merkspace) של היזמת ספיר שפיגל תחנוך בקרוב שני חללי עבודה בשטח כולל של 1,600 מ"ר: שתי קומות בבית אשרא ברחוב מנחם בגין, בצמוד לאתר הבנייה של פרויקט השוק הסיטונאי, וקומה בבניין בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים.

 

עוד בטרם נפתח החלל הראשון, שפיגל מצהירה שבכוונת החברה להתרחב בארץ ולחו"ל: "אנחנו בדרך לסניף השלישי בישראל, והמטרה שלנו היא שעד סוף 2017 יהיה לנו גם לפחות סניף אחד באירופה". הדברים של שפיגל עולים בקנה אחד עם ההתרחבות העולמית של שוק חללי העבודה לסטארט־אפים. במרכזי ערים רבות נפתחים סניפים שמציעים לחברות צעירות לשכור חלל עבודה מודולרי - מעמדת עבודה בודדת ועד חדרי עבודה המיועדים לכמה עשרות עובדים, עם שירותי מזכירות וחדרי ישיבות.

 

שפיגל, יזמת בת 22 ובוגרת המרכז הבינתחומי בהרצליה, הגיעה לתחום לאחר שניסתה את מזלה כיזמת סטארט־אפ. היא אף התקבלה למאיץ סטארט־אפים בראשון לציון עם תוכנת היכרויות שלקחה חלק בהקמתו, Fiterz. "שמחנו כשהתקבלנו, אבל ראינו שלא הצלחנו להפיק מזה הרבה", היא אומרת, "כבר אז התחלתי לראות את הביקוש לחללי עבודה". משפחתה של שפיגל החזיקה מתפרה ריקה בשטח של 200 מ"ר בדרום תל אביב, ושפיגל חשבה להקים בה חלל עבודה ליזמים. כשהבינה שהשטח קטן מדי, החלה לחפש נכסים בתל אביב.

 

בשתי הקומות בבית אשרא שכנה עד לאחרונה פירמת עורכי הדין סימון עישר פורת. בשטח שהיא פינתה תציע מרקספייס 154 עמדות עבודה. את הנכס ברחוב קרליבך פינתה חברת השכרת הרכב הרץ, ושם תציע החברה של שפיגל 180 עמדות. כמקובל בחללי עבודה, מרקספייס תספק ליזמים לא רק שירותי דואר, מזכירות ומטבח, אלא גם מנטורים, חברות שיווק ופירמות ראיית חשבון ועורכי דין - לפי דרישתם.

 

"לקח יותר זמן למצוא נכסים בתל אביב מאשר לגייס כסף לחברה", מציינת שפיגל. היא אינה חושפת את היקף ההשקעה או את זהות המשקיעים בחברה, אך מציינת כי מדובר בשני אנשי נדל”ן ישראלים, שאחד מהם פעיל באירופה.

 

ספיר שפיגל בחלל הנבנה של מרקספייס ספיר שפיגל בחלל הנבנה של מרקספייס צילום: עמית שעל

 

קהל יעד תובעני

 

שוק חללי העבודה, תחום כמעט מחתרתי בתחילת דרכו בישראל, השתכלל והתפתח בשנים האחרונות בהיקפים עצומים. אם בתחילת הדרך החללים המשותפים נחשבו כאלטרנטיבה שיתופית לשוק הנדל”ן שהקשה על חברות ויזמים בתחילת דרכם לשכור משרדים רגילים, כיום שם המשחק הוא כל מה שאינו נדל"ן. יזמי המתחמים הפכו את סביבת העבודה לקהילה שמחברת אנשים בתוך עולם ההייטק וביניהם לנותני שירותים, כך שמי שמגיע לחללי העבודה המשותפים לא מחפש רק משרד זול, אלא קהילה עסקית מקושרת שתקדם את המיזם שלו.

 

היזמות הגדולות בשוק הן החברות הבינלאומיות רג'יס ו־WeWork, ואליהן מצטרפת MindSpace שנחשבת לחברה הישראלית הגדולה ביותר. גם ל־WeWork קשר ישראלי חזק, כשאחד המייסדים שלה הוא אדם נוימן, ובהנהלה שלה נמצאים גם רון גורה ורועי אדלר. WeWork היתה הראשונה שהוכיחה שיש ביקוש גבוה לחללי עבודה מודולריים במרכזי ערים, שמעניקים ליזמים ולעובדים סביבת עבודה מפנקת ורשת חברתית־עסקית. בשנה שעברה, לאחר שגייסה בסבב ראשון 355 מיליון דולר, הוערך שווייה של החברה ב־5 מיליארד דולר.

 

WeWork. המבוקשת ביותר WeWork. המבוקשת ביותר צילום: אוראל כהן

 

לחברה שמחזיקה כעת 77 סניפים בעולם, יש ארבעה בישראל - שניים בתל אביב, אחד בהרצליה ואחד בבאר שבע. היא נהנית מביקוש גבוה, ורשימת ההמתנה שלה כוללת מאות יזמים, מה שמאפשר לה לדרוש את המחירים הגבוהים בשוק, כ־2,400 שקל בממוצע לעמדת עבודה.

 

אזור הביקוש הרותח בתל אביב מתרכז בקרבת עורקי התחבורה המרכזיים ותחנות הרכבת. הוא מתאים במיוחד לחברות הייטק צעירות שמעוניינות למשוך עובדים מצטיינים וסלקטיביים, שלא יהססו לפסול הצעת עבודה במקומות לא נגישים או מרוחקים. החברות האלה נדרשות לקרוץ גם למהנדסים צעירים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם שמתגוררים במרכז תל אביב, וגם לעובדים מבוגרים יותר שגרים בצפון תל אביב ובאזור השרון, או שמתניידים באמצעות הרכבת. בשל כך, המרכזים של WeWork בשרונה וברחוב דובנוב שנמצאים במרחק הליכה מתחנות הרכבת של תל אביב, פופולריים במיוחד.

 

יש לציין שלצד חללי העבודה הפתוחים, פעילים גם מתחמים שהקבלה אליהם מותנית בעמידה בפרופיל עסקי מסוים. כך, למשל, מתחם SOSA ברחוב שוקן בדרום תל אביב מקבל רק חברות סטארט־אפ בעלות רקע טכנולוגי מבוסס שיש להן סיכוי לגייס הון ממשקיעי ההייטק הישראלים. הרשת הסינית Techcode שכרה 1,400 מ"ר בבית בכר בנחלת בנימין שאותם תשכיר לחברות בעלות פוטנציאל ממשי להצלחה בסין. בנוסף פרוסים בעיר מאיצי סטארט־אפים כמו Sigmalabs של אנטרה קפיטל ויאהו, The Junction של קרן ג’נסיס או נאוטילוס בבעלות AOL, שמציעות שהות זמנית כחלק מתוכנית העשרה.

 

משרדי MindSpace. בתל אביב וברלין משרדי MindSpace. בתל אביב וברלין צילום: אוראל כהן

 

זינוק שלא עוצר

 

נראה שהתחום רחוק מאוד ממיצוי, והוא מציע לבעלי המתחמים אופק כלכלי מבטיח. מבדיקת "כלכליסט" עולה שבתוך שנה בלבד, מתחילת 2015, נרשם זינוק של כ־70% בשטחים שנשכרו ונפתחו על ידי שלוש השחקניות הגדולות - מכ־22,800 מ"ר שהחזיקו ריג’ס, WeWork ומיינדספייס - לכ־40 אלף מ"ר, כולל סניפים שייפתחו בקרוב. בישראל יש כיום כ־40 חללים בסך הכל, גם במודיעין, רעננה, נתניה, חיפה וירושלים - רובם מחזיקים במאות מ"ר בלבד.

 

"אנחנו לא חוששים מהכניסה לשוק", אומרת שפיגל. "רשימות ההמתנה ארוכות מאוד. ב־WeWork לבדה הן מגיעות לכ־5,000 שולחנות. לקוחות פוטנציאליים יכולים להמתין עד חצי שנה עד שיגיעו לשולחן המיוחל". לטענתה, "יש לנו יכולת להתחרות ברשתות הגדולות בכלים שלנו. הם הפכו לתעשייתיים. אנחנו מתכוונים לתת יחס אישי ועובדים קשה ליצור סביבת עבודה מותאמת".

 

מרקספייס שואפת להציע במרחק של כמה דקות הליכה משרונה חללי עבודה במחיר נמוך ב־20%–25% מהמתחרות: עמדת עבודה באופן ספייס תוצע ב־600 שקל ושולחן במשרד ב־1,860 שקל. "מדובר בחיסכון של אלפי שקלים שמשמעותיים לחברות בתחילת הדרך", אומרת שפיגל.

 

Regus. פרופיל מיושב יותר Regus. פרופיל מיושב יותר צילום: נמרוד גליקמן

 

עם זאת, החללים שמרקספייס מציעה נחשבים לקטנים לעומת המתחרות שמחזיקות בניינים שלמים. כאשר הקהילה הנוצרת במקום היא בעלת חשיבות ונמדדת כשיקול בהצטרפותן של חברות חדשות, לגודל יש משמעות. נראה שבחללים כאלה תיווצר קהילה קטנה וייתכן שפחות אטרקטיבית. בנוסף, מרקספייס תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לספק אותה רמת שירות לאורך זמן.

 

לעומת זאת, ההצפה בשוק המשרדים אינה מטרידה את שפיגל. "כבר עכשיו יש משרדים פנויים, אבל זה לא על אותה סקאלה. השירותים שונים, החבר'ה שמגיעים אלינו לא מחפשים משרד פרטי, הכלכלה היום שיתופית ולשם זה מתקדם. אלה אנשים שלא רוצים לקנות רהיטים ולהשתקע, זה לא בדי־אן־איי שלהם", היא אומרת.

 

חיזוק לכך מספק גם מנכ"ל מאן נכסים, ג'קי מוקמל. "המוצר שהחברות האלה מספקות הוא לא מוצר נדל"ני. זה מועדון חברים לסטארטאפיסטים שמקבלים את כל השירותים במקום אחד. הגופים האלה השכילו להקים רשתות חברתיות, וזו הסיבה שזה מתפתח כמו פטריות אחרי הגשם. אנשים פשוט רוצים להשתייך לחללים המצליחים". כיום נבחנת יוזמה נוספת להקמת תאי שינה שישולבו בתוך חללי העבודה, כך שייתכן שטרם נאמרה המילה האחרונה בתחרות העזה על הסטארטאפיסטים הצעירים.

לדברי מוקמל, גם כאשר חוזים את ההצפה בשוק המשרדים עם תוספת של 400 אלף מ"ר בשלוש שנים, מדובר בהשכרה לתקופות ארוכות שלא מתאימה למודל של חללי העבודה.

 

מתחם פאוורבול.  שיקולים פרקטיים מתחם פאוורבול. שיקולים פרקטיים צילום: שי אפשטיין
 

הטרנד הגיע אפילו לנס ציונה

 

כמו בתחומים אחרים, לאחר פריצת הדרך הראשונה בתל אביב, הגיעו חללי העבודה המשותפים גם לערים נוספות. הרשתות הגדולות הבינו בעצמן את הפוטנציאל ופתחו, בין השאר, סניפים בבאר שבע וחיפה, אך חללים שאינם חלק מרשת קיימים גם במודיעין, נתניה, וכעת גם נס ציונה.

 

היזמים גדי וטל דלמן, אדריכלים במקצועם, פתחו בינואר את מתחם "פאוורבול" ברחוב פנחס ספיר בפארק המדע של נס ציונה, סמוך למכון ויצמן. המתחם משתרע על 1,000 מ"ר, ועד היום הושכרו כ־50% מהשטחים במחיר שנע מ־1,200 שקל לעמדה באופן ספייס ועד ל־1,900 שקל למשרד ליחיד. המשרדים יכולים להתאים לחברות של עד 30 איש.

 

"בניגוד לתל אביב, אלינו מגיעים אנשים יותר מבוגרים שכבר יודעים לאן הם הולכים וגם השיקולים שלהם יותר פרקטיים", אומרת טל דלמן. "משיחות עם חברות והייטקיסטים הבנו שיש להם מכלול שיקולים כשהם מחפשים חללים כאלה, ואחד מהם הוא זמן ההגעה מהבית לעבודה. הם מחפשים סביבה הייטקיסטית עם מקומות לאכול וחניה, וכמובן נגישות. אנחנו קרובים לתחנת הרכבת של רחובות ולצירי תחבורה ראשיים".

 

גם דלמן אומרת שהתוכנית היא להקים סניפים נוספים. "המטרה היא רשת. יש כל מיני מחשבות והצעות, אבל אני לא מאמינה שניכנס לתוך מרכז תל אביב. יש לנו לקוחות מנס ציונה, רחובות, ראשון לציון וחולון, שחלקם יעדיפו להגיע אלינו מאשר להיכנס לתל אביב".

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x