שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הצעת חוק שכירות הוגנת נדחתה, עד לניסיון הבא

כבר שנתיים מנסה ח"כ סתיו שפיר לקדם חוק שיגן על זכויות השוכרים, אך נבלמת על ידי משרד המשפטים. ח"כ רועי פולקמן מכולנו ניסה לעקוף אותה בסיבוב אך נבלם, והצעת החוק חוזרת לשולחן השרטוטים

אביב גוטר 08:1511.01.16

חוק שכירות הוגנת ביוזמתו של רועי פולקמן מכולנו עלה אתמול במפתיע בוועדת השרים לחקיקה. שרת המשפטים איילת שקד, העומדת בראש הוועדה, דחתה אותה במטרה לגבש הצעת חוק ממשלתית בתקווה שמשרדה ומשרד האוצר יגיעו להסכמות בנושאים השנויים במחלוקת — מנגנוני התמרוץ ורשם השכירויות הממשלתי.

 

הצעת החוק של פולקמן, שנועד להסדיר את שוק השכירות הפרטי ולעודד שכירות לטווח ארוך תוך הגנה על המשכיר והשוכר, כללה הטבות מס כמו גם את הקמת רשם השכירויות, ממשלתי או עירוני, שישמש כמאגר נתונים שקוף להשוואת מחירים בין משכירים שונים.

ח"כ רועי פולקמן ח"כ רועי פולקמן צילום: מיקי אלון

 

פולקמן עלול לנטוש את ההצעה המשותפת עם שפיר

 

במקביל, הצעת חוק נוספת, שיזמו פולקמן וסתיו שפיר, צפויה לעלות ביום רביעי לקריאה טרומית במליאה. ההצעה תוגש במתכונת המקורית שהגישו השניים בקדנציה הקודמת, על אף שמשרד האוצר מתכוון לשנות את ההצעה תוך הליכי חקיקה. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי פולקמן עשוי לסגת מהצעת החוק המשותפת ובכך להכשיל אותה אם לא יושגו הסכמות בנושאים אלו.

 

בחוק המקורי הוצעו מנגנוני פיקוח על גובה שכר דירה, אך בעקבות ההתנגדות של שקד הם צפויים להתבטל לחלוטין, ובמקומם יהיו תמריצים חיוביים לעידוד משכירים שלא להעלות את שכר הדירה בתמורה להקלות מס.

 

הצעת החוק הזו עברה כבר את ועדת שרים לחקיקה ועם החלפת הממשלה ביקשו שפיר ופולקמן, להעביר אותו בשנית. אך שקד התנגדה למנגנון הפיקוח מחשש שהגבלת מחיר השכירות תיצור שוק שחור שבו שוכרים ישלמו למשכירים מתחת לשולחן כדי לזכות בדירות הנחשקות ביותר. ביולי 2015 הושגה פשרה שלפיה יוחלף מנגנון הפיקוח בהטבות מס שיינתנו למשכירים הוגנים. שקד תמכה בפתרון הזה, אך במקביל עלה חשש שרשות המסים לא תוכל לעמוד בו. כדי לזרז את ההליכים, העדיפו באוצר לקדם את החוק כפי שהוא ולאחר מכן לערוך את השינויים הללו תוך כדי הליכי חקיקה.

 

ח"כ סתיו שפיר ח"כ סתיו שפיר צילום: עומר מסינגר

 

שקד מתנגדת גם להגדרת תנאים לדירה ראויה למגורים

 

הפיקוח שלו התנגדה שקד כולל הגבלה של העלאת דמי השכירות לשיעור שלא יעלה מ־2% פעם בשנה ורק לאחר שחלפו 12 חודשים מיום חתימת החוזה. המשכירים ייאלצו גם להציג לשוכרים את חוזי השכירות הקודמים, כולל המחירים שנקבעו בהם, כדי להבטיח שהמחיר לא עלה מעבר למותר. אם דמי השכירות שנגבו היו גבוהים מדי, השוכר יפוצה עד ל־2,000 שקל לכל חודש.

 

 

מנגד, מנגנוני המס שלהם הסכימה שקד כוללים שתי אפשרויות: או הקלה במס על הכנסות גבוהות אם מחיר השכירות לא יעלה, או הטבה במס שבח בסכום של 5,000 שקל על כל שנה של שכירות הוגנת.

 

מלבד מנגנוני הפיקוח, חלו גם אי־הסכמות בנוגע לרגולציה הקובעת מהם התנאים המינימליים להגדרת דירה כראויה למגורים. בין התנאים שנכללו בחוק המקורי: בנייתה של הדירה הושלמה, הדירה בעלת גישה חופשית לשוכר, הדירה בעלת מטבח, חדר שירותים ורחצה ועלת מערכות לאספקת מי שתייה, מים חמים, ניקוז, חשמל ותאורה, פתחי אוורור ותאורה ודלת כניסה.

 

שקד חששה שרגולציה כזאת עלולה לפגוע הן בשוכרים והן בשוק כולו. המשכירים עלולים למצוא את עצמם עם דירות שלא עומדות בקריטריונים, ולכן להעביר אותן שיפוץ יסודי שיעלה בהתאם את שכר הדירה.

 

השלכה נוספת לכך היא שדירות רבות יוצאו מהשוק ולכן יקטן ההיצע משמעותית. צמצום כזה צפוי להשפיע בעיקר על אוכלוסיות חלשות יותר שנאלצות כיום לשכור דירות שאינן עומדות בקריטריונים שקובע החוק.

 

לפי נייר עמדה של ה־OECD מ־2011, ישראל נמצאת במקום הלפני אחרון בהשוואה בינלאומית בנושא רגולציה בענף השכירות הפרטית. במדינות רבות בעולם המערבי קיים פיקוח הדוק יותר על שכר הדירה, אך הניסיון העולמי מלמד שפיקוח על גובה שכר הדירה כושל. בשבדיה, למשל, לא ניתן להעלות את מחיר השכירות אך הדבר יצר שוק שחור.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x