שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

הקרב על תוכנית המתאר של ת"א: קיצור תהליכים או ריכוז כוח מסוכן?

בעיריית תל אביב מרוצים מאישור תוכנית המתאר של העיר בעיקר בזכות הניתוק מוועדת התכנון המחוזית. לטענתם, השינוי יחסוך כ־3 שנים בתכנון פרויקטים. היזמים, לעומת זאת, חוששים מאי־היכולת לערער על החלטות הוועדה המקומית והעירייה

דותן לוי 08:2008.09.15

יממה לאחר אישור תוכנית המתאר של תל אביב מתגבר הוויכוח בשאלה האם הכוח שהעירייה העניקה לעצמה מכוחה יטיב עם העיר. חברי העירייה לא ניסו להסתיר את שביעות רצונם, שכן אחת ההשלכות הבולטות של אישור התוכנית הוא ניתוק התלות שלהם מהוועדה המחוזית לתכנון, שלא היססה בעבר לכופף את רצונותיה של העירייה, לגרום לשינוי בתוכניות או לכפות את אישורה של תוכנית למורת רוחם של גורמי המקצוע בעירייה. כעת תוכל להסתפק העירייה באישורה של הוועדה המקומית בלבד.

 

"תוכנית מפורטת מדי"

 

היתרון המרכזי של הצעד הוא קיצור תהליכים. "מעצם אישור התוכנית וביטול הצורך להגיע לאישור הוועדה המחוזית חסכתי 2–3 שנים", אומרת סגנית מהנדס העיר תל אביב אורלי הראל. לדבריה, "בתוכנית בסמכות ועדה מקומית עד שמגיעים לוועדה עובדים כשנה ולפעמים יותר בעבודה אינטנסיבית של צוות העירייה. אחרי האישור בוועדה המקומית היא מגיעה לאישור המחוזית, ואז יש התנגדויות והערות וזה יכול לקחת הרבה יותר זמן כי לכל אחד יש מה להגיד". הראל מוסיפה כי "קודם לכן היו מתערבים לנו לא רק בתוכניות הגדולות, אלא לעתים בגודל חלון ובעיצוב העירוני. מה עניינה של הוועדה המחוזית בנושאים האלה? אלה אנשים שרובם כלל לא חיים בעיר".

 

מנגד, עורכי דין ויזמים אשר פועלים בעיר חוששים כי אם עד כה היתה כתובת לפנות אליה ולעקוף את הוועדה המקומית עכשיו על פיה יישק דבר. "התוכנית נותנת את מרבית הכוח לוועדה המקומית, זה ישאיר בידיה המון שיקול דעת, אך יחד עם זאת היא לא נותנת ודאות ברורה לגבי מה אפשר לבנות ומה לא. כאזרח או כיזם יש המון גמישות בין מה שיכולים לאשר לך, זה טוב לעירייה ופחות ליזם", אומרת עו"ד ענת בירן.

 

מתנגד נוסף לריכוז הכוח בידי העירייה הוא עו"ד עפר טויסטר, אשר הגיש עשרות התנגדויות לתוכנית המתאר בשם לקוחות שלו וכתושב תל אביב היה היחיד שהגיש התנגדות אישית. טויסטר טוען שהתוכנית מפורטת מדי בעוד תוכנית מתאר אמורה להציג רק מדיניות. לדבריו, "התוכנית המופקדת ארוכה מדי (כ־100 עמודים לפני הנספחים) ומסובכת מאין כמותה". לטענתו פירוט היתר והמגבלות נובעים בין היתר מרצונה של הוועדה המקומית לקבוע מסגרת קשיחה שתצמצם את מעורבות ועדת הערר. "זה שיקול לא ראוי ועל הוועדה המקומית להכיר בעליונות ועדת הערר עליה", הוא אומר.

 

תוכנית המתאר אינה תוכנית שמתוקפה אפשר להוציא היתרי בנייה, אלא תוכנית כוללנית שמתווה את מדיניות העירייה. גם אם התוכנית מתייחסת לכלל העיר, בעירייה אומרים כי פני התוכנית מופנים לשכונות במזרח ובדרום העיר שבהן צפויים עיקר השינויים. נוסף לכך, תוכנית מתאר אינה קובעת לוחות זמנים לביצוע, ואף שהיא מגדירה יעדים עד שנת 2025, היא צפויה להישאר בתוקף עשרות שנים עד שתוחלף בתוכנית חדשה.

 

תל אביב. עיקר השינויים צפויים בשכונות במזרח ובדרום העיר תל אביב. עיקר השינויים צפויים בשכונות במזרח ובדרום העיר צילום: אילן ארד תעופה

 

"האזרחים יזכו לשקט"

 

לאמיתי הרלב, שותף בחברת מודוס שהשתתפה בהכנת תוכנית המתאר כיועצי שיתוף הציבור, יש ראייה רחבה בנושא תוכניות המתאר, שכן ברגעים אלה עובדים במודוס על 14 תוכניות מתאר אחרות. "התהליך השיתופי בתל אביב לא היה טריוויאלי. נעשה תהליך משמעותי שלא תמיד קורה בעומק הזה בתוכניות מתאר אחרות. שיתוף הציבור הוא סטנדרט, אבל תחת השם הזה חיות מספר פרקטיקות מתהליכים שסופם ידוע מראש ועד לתהליכים שהשיתוף בהם משמעותי כפי שחווינו בתל אביב".

 

בדומה להראל סבור הרלב כי אישור התוכנית הוא יתרון עצום עבור העיר, והיא תאפשר מנגנונים של גמישויות וייצור ודאות שהיא קריטית לעיר. הראל מפרטת יותר בנוגע לוודאות התכנונית ואומרת כי "עד לפני 15 שנים היתה מדיניות עירונית שאמרה 'תאסוף 3 דונם ותקבל מגדל'. היו נרקמים רעיונות למגדלים, ויום אחד קם תושב בבוקר וגילה שעומדים להקים מגדל מול הבית שלו. לאורך השנים אין כמעט תוכניות כאלה שבוטלו. התושב לא רוצה להתנגד אלא לקחת חלק בתהליך ולהבין איפה תהיה בנייה גבוהה, איפה נמוכה ולא לגלות שמישהו מתכנן לו גינה, מגדל או בית ספר בהפתעה. אז לאזרח זה נותן שקט ומנגד ליזמים יש שקיפות".

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x