שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בנק ישראל מתערב במשבר הדיור הציבורי: "להרחיב את הסיוע ולעדכן את הקריטריונים"

הבנק מקדיש פרק שלם בדו"ח השנתי לדיור הציבורי ובו הוא ממליץ להגדיל מלאי הדירות לזכאי דיור ציבורי ואת שיעור השתתפות המדינה בשכר דירה; הסיבה: הסיוע בדיור נשחק במרוצת השנים והוא נמוך ביחס למדינות המערב

אמנון אטד ומיקי פלד 13:1722.03.15

"37% מהמשפחות ששוכרות דירה מוציאות על כך מעל ל-40% מהכנסתן נטו וסובלות מ"נטל יתר של עלות הדיור", כך עולה מפרק מיוחד שמפרסם בנק ישראל על מערכת הדיור הציבורי. הדו"ח המלא יפורסם בסוף החודש. בכך בנק ישראל ממשיך לסמן עצמו כסמן השמאלי של המערכת הכלכלית, לפחות בכל הקשור לשירותים החברתיים. אחרי שדו"ח מיוחד של הבנק קרא בשנה שעברה להגדלת ההשקעה בתשתיות הציבוריות במערכת הבריאות, עתה מבקרים אנשי הבנק, בנימוס אמנם, את מקבלי ההחלטות שלאורך שנים הזניחו את הדיור הציבורי, לא בנו יחידות דיור נוספות ולא הגדילו מספיק את הסיוע בשכר דירה.

 

בנק ישראל קורא לממשלה החדשה שתוקם להרחיב את מערך הסיוע בדיור ולעדכן את הקריטריונים לקבלתו. זאת בשל העובדה שמימדי העוני בישראל נרחבים, הסיוע בדיור נשחק במרוצת השנים, נטל ההוצאה על דיור גבוה בהשוואה בין-לאומית, ושיעור הסיוע בדיור בארץ נמוך יחסית למקובל במדינות המערב.

 

לדברי מחברי הפרק בדו"ח השנתי, כדי לגבש המלצות מפורטות יותר לגבי המדיניות שראוי לנקוב תחום השיכון הציבורי, צריך לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו. מהבדיקה שהם עורכים בדו"ח עולה כי השיכון הציבורי נותן מענה למשקי בית שכושר השתכרותם נמוך מאוד, ובכללם משקי בית של בעלי מוגבלויות. בשל עובדה זו יש לדבריהם לספק לאוכלוסיות אלה מלאי הולם של דירות בשיכון הציבורי,ובמקביל לשפר את מצבן הפיזי.

 

אחד הפתרונות, כותבים אנשי הבנק, הוא הגדלת מספר הדירות בדיור ציבורי, במיוחד באזור המרכז, והגדלת הסיוע בשכר דירה למשפחות עניות. שני הכלים הללו ניתנים לפחות מדי אנשים ובסכומים קטנים מדי, על אחת כמה וכמה כאשר ישראל ממשיכה להוביל את מדינות המערב בשיעורי המשפחות העניות והפערים בין עשירים ועניים.

 

כמו כן יש להתאים את פריסתן הגיאוגרפית של הדירות המיועדות לזכאי הדיור הציבורי לצורכי המשתכנים, במיוחד אלו בגילי העבודה. ביחס למשקי בית בעלי כושר השתכרות, ממליצים כלכלנו בנק ישראל לממשלה לשקול להרחיב עבורם את החלופות האחרות לסיוע בדיור, ובכלל זה סיוע בשכר דירה. לדעתם, חלופות אלה מונעות מלכודת עוני ומאפשרות להתגורר באזורים שבהם ניתן להשתלב בשוק העבודה ביתר קלות.

 

דיור ציבורי בפתח תקווה דיור ציבורי בפתח תקווה צילום: עמית שעל

 

לצד היתרונות של השיכון הציבורי - הבטחת קורת גג יציבה והגנה מפני הכורח להחליף דירה עקב האמרת שכר הדירה בשוק החופשי או הרעה במצב הכלכלי של משק הבית - מוצאים בו מחברי הדו"ח גם לא מעט חסרונות. לדבריהם, השיכון הציבורי יוצר מלכודת עוני משום שהשתכרות מעל סף הכנסה נמוך עלולה לשלול באחת את הזכאות לדירה בשיכון הציבורי. זאת בשל העובדה שהמדינה אינה מקזזת את גובה הסיוע באופן פרופורציוני לעלייה בהכנסה מעבודה. מצב זה עלול להרתיע את הדיירים מפני הגדלת ההכנסה מעבודה.

 

לכך צריך להוסיף שמכיוון ומרבית הדירות ממוקמות בפריפריה, כ-35 אלף דירות בצפון (לא כולל חיפה) ובדרום לעומת כ-5,000 בתל אביב והמרכז, הן גם רחוקות ממוקדי התעסוקה ומקשות על הדיירים בהן שיכולים לעבוד לשפר את הכנסתם. כמו כן, מקבצי דיור גדולים נמצאים בשכונות עניות, דבר שעלול לפגוע בהשתלבותם החברתית של הדיירים ואולי אף להעצים את ההזנחה הסביבתית הנובעת מכך שהדירות אינן שייכות לדייריהן; הדירות עצמן ישנות, ומאחר שתחזוקתן הנאותה כרוכה בעלויות כבדות, הן וסביבתן לוקות תכופות בהזנחה.

 

העוני מחריף והמדינה מושכת ידיה מהדיור הציבורי

 

עוד עולה מהדו"ח כי במהלך השנים פחת הסיוע הממשלתי בדיור בכל אפיקיו: המדינה ביטלה את המענקים לרכישת דירה (למעט ליוצאי אתיופיה), צמצמה את נפח המשכנתאות המסובסדות וההטבה הגלומה בהן, קיצצה את הסיוע בשכר דירה בשוק החופשי, ואִפשרה לערכו הריאלי להישחק.

 

לדברי מחברי הדו"ח, צעדים אלה ננקטו למרות מימדיו הנרחבים של העוני וחרף העלייה הריאלית שחלה בשנים האחרונות במחירי הדיור. כתוצאה מצעדים אלה, ובמידה מסוימת, גם בשל התמעטות העלייה לארץ, הצטמצמה ההוצאה הממשלתית לסיוע בדיור מכ-4.6 מיליארד שקל בשנת 2000 (במחירי 2014) לכ-2 מיליארד שקל בשנת 2014. צמצום זה הפחית את שיעורם של משקי הבית שאין בבעלותם דירה ואשר מקבלים סיוע בדיור באחד משני האפיקים העיקריים: השיכון הציבורי והסיוע בשכר דירה. בשנת 1987, עוד לפני העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים, קיבלו סיוע באפיקים אלו כמחצית ממשקי הבית שאין בבעלותם דירה, ואילו בשנת 2014 היה שיעורם רק קצת יותר מרבע מאותם משקי בית.

 

עוד מתברר מהדו"ח כי בסוף שנת 2014 הסתכם מלאי הדירות בשיכון הציבורי בכ-61 אלף דירות, ושכר הדירה ששילמו דייריהן עמד בממוצע על כ- 340 שקל בחודש.

 

נטל שכר הדירה גבוה מישראל רק ביוון וספרד

 

גם אשר מסתכלים על השוואה בין לאומית של ישראל עם מדינות ה-OECD רואים כי יש מקום להרחיב את הסיוע. בישראל משקיעה המדינה כ-0.16% מהתוצר בדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה למשפחות מעוטות יכולת, כחצי מהממוצע בקרב המדינות החברות בארגון. התוצאה היא כי 37% מהמשפחות ששוכרות דירה בשוק החופשי (כלומר לא דרך מסלולי הסיוע הציבוריים) נדרשות לשלם מעל ל-40% מהכנסתן הפנויה (אחרי מסים וקצבאות) לטובת שכר הדירה, או במושגים כלכליים משפחות אלו סובלות מ"נטל יתר של עלות הדיור", כאשר שליש מהמשפחות הללו הן עניות. למעשה, רק בספרד ויוון – שתי מדינות שנמצאות במשבר כלכלי עמוק וחריף – יש שיעור גדול יותר של משפחות שסובלות מנטל שכר הדירה.

 

אם להסתמך על תכניות משרד הבינוי לשנתיים הקרובות אמור להיות מורגש שיפור בנושא הזה. המשרד אמור להקצות כמיליארד שקל, שמקורן התקציבי הוא בתשלומי דיירים שרכשו את דירותיהן מידי המדינה, כלומר שלא בהכרח תגדל כמות הדירות. על פי הערכות שהופיעו בדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, בישראל חסרות דירות לכ-2,500 משפחות.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x