בלעדי לכלכליסט
תוכנית המיגון שהבטיח משרד הפנים תקועה כבר שנתיים
תמ"א 40 היתה אמורה לפתור את בעיית המיגון של מאות אלפי דירות שאין להן ממ"ד ולא זכאיות לשדרוג במסגרת תמ"א 38 בין היתר על ידי פתרונות תת קרקעיים. ראש מינהל התיכנון הקפיאה את התוכנית כדי למזג אותה עם אחרת ומאז נתקע המיגון
תוכנית שהיתה אמורה לתת מענה למאות אלפי יחידות דיור בישראל שאינן מצוידות בממ"ד ולא זכאיות לבצע תמ"א 38 נגנזה על ידי ראש מינהל התכנון בינת שוורץ לפני כשנתיים, אף שכבר נמצאה בשלבי אישור. מדובר בתוכנית המתאר הארצית למיגון ופיתוח המרחב התת־קרקעי (תמ"א 40), שגובשה במשך תקופה ארוכה.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הישיבה האחרונה של ועדת ההיגוי, שהיתה אמורה לאשר את הנוסח הסופי ולהעבירו להערות הוועדות המחוזיות, בוטלה ברגע האחרון נוכח החלטתה של שוורץ להטמיע את תמ"א 40 כפרק בתוכנית המתאר 1 - מעין תוכנית־על שאמורה לאחד את תוכניות המתאר הארציות בתחומים השונים.
מאז ערך מינהל התכנון כמה דיונים בניסיון להטמיע חלק מהנחיות התוכנית בנוסח תוכנית המתאר הארצית המאוחדת, אולם תהליך גיבושה של תמ"א 1 עדיין מצוי בשלבי עבודה והסדרת הסוגיה עדיין אינה נראית באופק.
תמ"א 38 ברמת גן. תושבי הבניינים הישנים מחכים לפתרון צילום: עמית שעל
שנתיים וחצי של עבודה
כפי שנחשף בתחילת השבוע ב"כלכליסט", על פי הערכות משרד הבינוי והשיכון בשנים 1980–1992 נבנו בישראל כ־400 אלף יחידות דיור. היחידות האלו נבנו טרם כניסת החוק שחייב בניית ממ"ד בכל דירה מצד אחד, אך עומדות בתקן למניעת רעידות אדמה, ומכאן שהן אינן זכאיות לעבור שיפוץ במסגרת תמ"א 38 - מהלך שהיה מזכה אותן בתוספת ממ"ד.
תמ"א 40 היא תוכנית המתאר הארצית שגובשה בין היתר במטרה לפתור את הבעיה שנוצרה במאות אלפי יחידות הדיור הללו. בין מטרותיה המרכזיות היו סיפוק ופיתוח אמצעי מיגון שיעמדו לטובת התושבים בשעת חירום וכן פיתוח המרחב התת־קרקעי, כלומר שטחים של חניונים ומחסנים, באופן שיאפשר לשמר את שטחי הקרקע העיליים לצרכים אחרים. תוכנית זו עסקה הן בתוספת אמצעי מיגון לבנייה הקיימת, והן בהקצאת שטחי מיגון בפרויקטים שיש בהם בנייה תת־קרקעית (דוגמת חניוני משרדים ואזורי תעסוקה), לצד מיגון של תשתיות ומפעלים וכן מיגון בתת־הקרקע של מצבורי חומרים מסוכנים.
בתכנית ישנה התייחסות לניצול המירבי של תת הקרקע והיא כוללת גם תכנון של מרחבים שישמשו תושבים בשיגרה. כך למשל מדובר על ניצול השטח התת קרקעי לטובת קניונים, בתי כנסת או אולמות ספורט, משרדים ואפילו כבישים. כל אלה יוכלו להפוך בקלות בשעת חירום לשטחים שישמשו גני ילדים ובתי ספר ולצרכים נוספים שיעזרו לתושבי ישראל לשמור על שיגרה גם במצבי חירום.
במשך שנתיים וחצי עמלו על הכנתה של תמ"א 40 במשרד האדריכלים פיטלסון שילה יעקובסון, שנשכר על ידי משרד הפנים לגיבוש הוראותיה, אך כאמור היא נגנזה. במהלך העבודה על התוכנית גובש בין השאר דו"ח שממנו עולה כי שיעור האוכלוסייה הגבוה ביותר שאין ברשותו מיגון נמצא בנפות תל אביב וחיפה.
מנגון תמרוץ דומה לתמ"א 38
בשיחה עם "כלכליסט" הבהיר משה הרפז, מי שהופקד על גיבוש התוכנית מטעם משרד האדריכלים, כי "בתמ"א 40 היו שני מרכיבים: המרכיב של פיתוח תת־הקרקע במבנים בישראל, והמרכיב של המיגון. אלו לא שני מרכיבים חופפים בהכרח". הרפז ציין כי "מדובר במספר רב מאוד של בניינים שאינם ממוגנים, או שמחזיקים מקלטים קטנים שאינם עונים על צורכי הדיירים. מאמצע 2012 הפסקנו להיות מעורבים בתוכנית ואיננו יודעים באיזה שלב היא מצויה כיום".
הרפז סיפר על מנגנון שהיה אמור לתמרץ יזמים להיכנס לפרויקטים לתוספת ממ"דים, בדומה לאופן שבו הם מתומרצים במסגרת תמ"א 38. "מוצע לקבוע הוראות המאפשרות הוספת זכויות בנייה כעידוד להוספת מרחבים מוגנים במסגרת הבינוי הקיים", נכתב בתוכנית.
התאחדות בוני הארץ, אשר בעבר ביקשה ממינהל התכנון לתת מענה לסוגיית הוספת הממ"דים ולחוסר הכדאיות הכלכלית הקיים כיום בפלח השוק הזה, תמכה בהצעה. "סברנו שמתן זכויות בנייה בתמורה להוספת ממ"דים הוא הפתרון האידיאלי למיגון אוכלוסייה והיינו מוכנים להיות הזרוע הארוכה של הממשלה במיגון התושבים", אומר בשיחה עם "כלכליסט" אמיר הלר, סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות. "אבל גם עכשיו, אם משרד הפנים לא מעוניין לגבש תמ"א נפרדת לטובת הנושא, ניתן להכניס זאת כתיקון 4 לתמ"א 38 ובכך לתת מענה לכל אותם מבנים שאינם ממוגנים כיום".
מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד כי השר גלעד ארדן, שכיהן עד לאחרונה כשר להגנת העורף, הביע עניין בתמ"א 40. לפני כשנה אף קיים ארדן פגישה עם עורכי התוכנית כדי לקבל פרטים אודותיה, ואולם בחודשים שחלפו לאחר מכן ניצת ריב בינו לבין משרד הביטחון סביב שאלת סמכויות המשרדים, ולבסוף הודיע ארדן על סגירת המשרד להגנת העורף.
פרט להיבט הביטחוני, תוספת של ממ"דים עשויה להיות משמעותית לשוק הדיור גם בתוספת יחידות דיור באופן שאינו מצריך פתרון של חסמים, בדומה לאופן שבו פרויקטי תמ"א 38 פועלים. כך למשל, על פי דו"ח יישום תמ"א 38 של משרד הפנים, ב־2013 נוספו לשוק כ־6,000 יחידות דיור חדשות במסגרת פרויקטי חיזוק מבנים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מערכת הביטחון תתמוך בכל תוכנית שתעודד את צמצום פערי המיגון באמצעות מרחבים מוגנים דירתיים וציבוריים".
ממשרד הפנים נמסר: "בהתאם להחלטת הממשלה פעל משרד הפנים להכנת תמ"א אחודה, תמ"א 1. עקרונות תמ"א 40 נבחנים מחדש במטרה להכלילם בתמ"א 1, כאשר חלק מהם ישולבו בתמ"א קיימת".
