שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

בדיקת כלכליסט

400 אלף דירות חשופות בלי ממ"ד - כי החוק לא חל עליהן

בניינים שנבנו בין 1980 ל־1992 נופלים בין הכיסאות מבחינת מיגון: החוק המחייב התקנת ממ"דים נחקק לאחר בנייתם, והם אינם זכאים להיכלל במיזמי תמ"א 38 הכוללים הוספת מיגון. העלות הגבוהה של התקנת הממ"ד נופלת על הדיירים עצמם

יעל דראל 07:1713.07.14

כ־400 אלף יחידות דיור אשר נבנו בין 1980 ל־1992, על פי הערכות משרד הבינוי והשיכון, אינן כוללות מרחבים מוגנים ואין באפשרות הדיירים בהן למגן את עצמם באמצעות פרויקטי תמ"א 38, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". הסיבה לכך פשוטה: כל הבניינים שנבנו בישראל לאחר שנת 1980 אינם זכאים על פי חוק לתמ"א 38 לחיזוק מבנים (תוכנית שבאמצעותה זוכים הבניינים הישנים לחיזוק) והדירות בהם לא זכאיות לתוספת מרחבים מוגנים (ממ"ד). מנגד, החוק שחייב בניית ממ"דים התקבל רק בשנת 1992 בעקבות מלחמת המפרץ, ומכאן שכל יחידות הדיור שהוקמו בין השנים הללו תקועות בין שני חוקים שאינם מייצרים כדאיות כלכלית להוספת מרחבים מוגנים.

 

 

"תמ"א 38 אמורה היתה לפתור את נושא רעידות האדמה במדינת ישראל, אולם בעקיפין סיפקה לתושבים פתרון בדמות ממ"דים נגד התקפות טילים. הבעיה היא כיום שיש אלפי בניינים שאמנם עומדים בתקן רעידות אדמה כי הם נבנו לאחר 1980, אך אינם מצוידים בממ"דים ולא מאפשרים לאזרחים מיגון מפני טילים ורקטות. בבניינים אלה גרים משפחות, ילדים וזקנים שאין בידיהם פתרון ראוי, אלא אם כן יבנו זאת על חשבונם בעלויות של עשרות עד מאות אלפי שקלים עבור הביצוע והמיסוי הנלווה", אומר ל"כלכליסט" ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית.

 

 

 צילום: עמית שעל

 

"פלטפורמה לקידום נושא המיגון"

התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה נכנס לתוקפו בשנת 1975, ועל פי הערכות, מרבית המבנים שהוקמו בישראל עד 1980 אינם עומדים בדרישות התקן כלל. משנת 1980 - שנה שנבחרה באופן שרירותי לצורך תחילת יישומו של התקן - אמורים כלל הבניינים להיבנות על פי תקן רעידות אדמה, אולם עד לשנת 1992 לא היה בישראל תקן מחייב למיגון כך שאלפי מבנים נותרו ללא ממ"דים.

 

בעיית יחידות הדיור שאינן ממוגנות עלתה בעבר בחוק ההסדרים לשנת 2011, שבמסגרתו הוצע כי שר השיכון והבינוי יביא בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תיקון לתמ"א 38 שיאפשר להרחיב את תחולת התוכנית. בטיוטת חוק ההסדרים, שלא אושרה לבסוף, נכתב כי "מוצע להרחיב את תחולת תמ"א 38 כך שתחול גם על בניינים שנבנו לפני 1992 ולקבוע בה כי בניית ממ"דים בבניינים אלה תזכה את היזמים בהטבות הניתנות מתוקף התמ"א". בדברי ההסבר להצעה נכתב אז כי במסגרת עבודתה של ועדה בין־משרדית בראשות משרד הביטחון, שעסקה בסוגיית מיגון מבני מגורים בהתאם לתרחישי האיום הביטחוני, הוצע כי "תמ"א 38 תשמש כפלטפורמה לקידום נושאי המיגון".

 

"אני מתגורר בבניין שנבנה בסוף שנות השמונים ברמת גן, ואמנם הוא עומד בתקן רעידות האדמה שנקבע לתקופתו, אבל הוא מצוי באותו מרווח של 12 השנים שבהן בוצעה בישראל בנייה ללא הגנה ביטחונית - שהיא בפועל האיום הממושך ביותר שניצב בפני הבניינים. המשמעות היא שלדיירי הבניין שלנו, כמו גם לאלפים אחרים, אין ממ"ד, ודייר ממוצע לא יכול לעמוד בעלות של הוספת ממ"ד", אומר ל"כלכליסט" חמי שאול, מנכ"ל חברת קרסו מבנים 38 מקבוצת קרסו נדל"ן.

 

"ליזמים אין כדאיות בפלח השוק הזה"

שאול מעריך כי הוספת ממ"ד לבניין מגורים כרוכה בעלות של כ־6,000 שקל למטר שיכולה להגיע עד כ־80 אלף שקל לממ"ד בדירה. "בשל חוסר הכדאיות הכלכלית היזמים כלל לא מצויים בפלח השוק של בניינים שהוקמו לאחר 1980, כך שהנטל נופל על הדיירים עצמם", הוא אומר. "מי שצריך לסבסד צעדים כאלה היא המדינה, שצריכה לערוך סקר מקיף כדי לברר כמה יחידות דיור בדיוק קיימות ולהציע סל של כלים - בין שבהטבות מס ובין שבהלוואות מסובסדות לציבור - כדי לפתור את הבעיה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x