$
חדשות נדל"ן

ועדת חברות הארנק נוגסת גם בנדל"ן

הצוות המיוחד שהוקם לטיפול בתופעת הקמת חברות ע"י בכירים כדי לחמוק מתשלום מס מלא, ממליצה להוסיף נטל מס על חברות שמחזיקות נכסים מניבים

טארק דיביני 08:4409.01.14

לאחרונה פרסמה ועדת חברות הארנק את טיוטת ההצעות לתיקוני חקיקה. הצוות המיוחד הוקם לטיפול בתופעת הקמת חברות על ידי בכירים במטרה לחמוק מתשלום מס מלא. 

נראה כי הוועדה לקחה את תפקידה רחוק מדי, והרחיבה את ההמלצות כך שיחולו לא רק על חברות הארנק הקלאסיות (שכשמן, מהוות מעין ארנק לצבירת הכנסותיו של יחיד), אלא גם על חברות שמנהלות פעילות עסקית מסיבית או מחזיקות נכסים מניבים. יש בהרחבה הזו פגיעה משמעותית בעסקים, וכן בחברות המחזיקות בנדל"ן וצפויות לספוג נטל מס נוסף.

 

הוועדה הציגה מודל משולב במטרה לצמצם את הניצול לרעה של תמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות. אך הטיוטה לא עסקה רק בניצול לרעה אלא התייחסה, באופן הרחב ביותר, לשלושה סוגי חברות:

 

הסוג הראשון הוא "חברת נושאי משרה/שכירים" - חברת הארנק הקלאסית שהכנסתה נובעת מפעילות בעל המניות כנושא משרה בתאגיד אחר או כשכיר. מוצע למסות חברה כזו באופן שוטף כחברה שקופה לצורכי מס.

 

הסוג השני שהוזכר בטיוטה הוא "חברה צוברת" שיש לה רווחים עודפים אשר לא חולקו כדיבידנד. מוצע לאפשר לחברה לשמור 25% מהכנסותיה, והרווחים שלא חולקו כדיבידנד ימוסו במס נוסף בשיעור 1% מסך הרווחים הצבורים.

 

הסוג השלישי הוא "חברת חיץ" - חברת מעטים שלפחות מחצית מהכנסתה בשנת המס היא פסיבית (בנטרול רווחים הוניים). הכנסה פסיבית כוללת דמי שכירות, ריבית, הפרשי הצמדה, דיבידנד, תמלוגים ועוד. בחברה זו יראו 50% מהכנסתה נטו שמקורה בהכנסה הפסיבית, ואשר לא חולקה בפועל, כדיבידנד שחולק לבעלי המניות.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

מכאן, שבעלי המניות בחברת חיץ לא יוכלו ליהנות מדחייה בתשלום המס על הדיבידנד בגין כל רווחיה, אלא רק בגין חלק מהם. הסדר כזה מהווה שינוי סדרי עולם. הבעייתיות העיקרית בהקשר לחברות חיץ נובעת מהצורך הבסיסי להחזיר את ההלוואות לבנקים המממנים (ובחברות חיץ יש לא מעט מינוף), או לחלופין להתרחב ולהשקיע ברכישת נכסים מניבים. בהתאם לטיוטה, אין הבחנה בין חברה שההכנסה מדמי שכירות בידיה מגיעה לכדי עסק לבין חברה שפעילותה פסיבית לחלוטין. יוצא כי רשויות המס נוגסות במזומנים של חברה שצברה רווחים אך נאלצת להשתמש בהם לפירעון הלוואות או להתרחבות.

 

לא ברור אם ההצעה הביאה בחשבון את ההשלכה ארוכת הטווח על היקף החיסכון במשק. אין ספק כי בעל מניות יחיד ששילם מס על דיבידנד שלא חולק, יעדיף לחלק את הדיבידנד יותר מאשר בעל מניות שטרם שילם מס בגין הדיבידנד. יש לצפות כי לאחרון תהיה העדפה גבוהה יותר להשקיע את רווחי החברה בנכסים מניבים ובחסכונות מאשר לראשון.

 

זאת ועוד - נראה כי ההצעה מתעלמת, במידה מסוימת, מהיתרון המיסויי שבישות המשפטית הנפרדת. אם כך, עולה השאלה מדוע המחוקק לא בחר, מטעמי סימטריה והגינות, למסות את הרווחים ההוניים במכירת הנכסים שהניבו הכנסה פסיבית בשיעורים החלים על היחיד (לכל הפחות על חלק מהרווח)? ונזכיר, שיעור מס השבח החל במכירת נדל"ן בידי יחיד הנו 25% (לנכס שנרכש משנת 2012), ואילו במכירה על ידי חברה יחול מס חברות ומס דיבידנד בשיעור משוקלל של 47.5%.

 

מנגד, חברת חיץ לא תיחשב לפי הטיוטה כחברה צוברת. כלומר להבדיל מחברה צוברת, היא לא תידרש לשלם 1% מס נוסף בשל רווחיה העודפים המצטברים, כך שתהיה עדיפות להיחשב דווקא כחברת חיץ.

 

יצוין כי בטיוטה כלולות הצעות נוספות כגון מיסוי משיכות בעלים בחלוף שלושה חודשים בלבד ממועד משיכתן, וכן הענקת סמכות לרשות המסים להורות על חלוקת רווחים בלתי מחולקים בכפוף לגיבוש קריטריונים.

 

הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת מיסוי נדל"ן בפירמת BDO זיו האפט

בטל שלח
    לכל התגובות
    x