$
חדשות נדל

בלעדי לכלכליסט

כך יקוצר הליך אישור מיזמי בנייה גדולים ל־45 יום

משרד האוצר הפיץ תזכיר חוק להקמת הוועדה לתוכנית מועדפת לדיור, שתאשר במהירות תוכניות מגורים לבניית 500 יחידות ויותר. מבקרי התוכנית מוחים: "התזכיר נותן לפקידים סמכות שלא קיימת אפילו בסין"

עינת פז-פרנקל 07:0308.01.14

משרד האוצר הפיץ בתחילת השבוע תזכיר חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שמציע, באמצעות הוראת שעה לארבע שנים, להפעיל מוסד תכנון עליון, ותמ"ל (הוועדה לתכנית מועדפת לדיור), שיאשר בתוך 45 יום תכניות מגורים גדולות לבניית 500 יחידות דיור ויותר. התזכיר קורא למשרדי הממשלה הרלבנטיים להעביר את הערותיהם עד ל־27 בינואר.  

הותמ"ל היתה אחת ההמלצות המרכזיות של "צוות 90 הימים" לקבינט הדיור של הממשלה בראשות שר האוצר יאיר לפיד, והשבוע החל גלגולו הראשון בדרך לחקיקה. "החוק המוצע נועד לאפשר את קידומם היעיל של תכניות בניה לדיור ביחס למתחמי קרקע שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור... ולקדם את השבתם למדינה של מקרקעין המוחזקים על ידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק.

 

השרים גדעון סער ויאיר לפיד השרים גדעון סער ויאיר לפיד צילום: אלכס קולומויסקי

 

"החוק המוצע הוא נדבך נוסף בהתמודדות הממשלה עם העלייה המשמעותית במחירי הדיור והצורך להגדלת יחידות הדיור הנבנות בישראל". כדי לקצר את ההליך התכנוני (שאורך כיום כשלוש שנים, לפי התזכיר) של תכניות לדיור, מוקם הותמ"ל, שיאשר תכניות המוגשות על ידי המדינה או על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה.

 

חברי הותמ"ל, 13 במספר, יהיו נציגי שרי הפנים, האוצר, הביטחון, השיכון, הגנת הסביבה, החקלאות, המשפטים, התחבורה, רשות מקרקעי ישראל, נציג רוה"מ, ראש הרשות המקומית הרלוונטית לתכנית שנדונה, וכן נציג ארגון חברתי שימנה שר הפנים. כלומר, לציבור יהיה ייצוג קטן בותמ"ל.

 

 

אין אפשרות להגיש עררים, אפשר להגיש התנגדויות

 

עם פרסום המלצות צוות 90 הימים לפני כחודשיים, חשף "כלכליסט" כי לא יהיה ניתן לערער על החלטות הותמ"ל. חשוב להדגיש כי תזכיר החוק מציע הליך של שמיעת התנגדויות, זאת באמצעות ועדת משנה להתנגדויות בת חמישה חברים מקרב הותמ"ל, שתחליט אם לקבל או לדחות ערעורים בתוך 30 יום. כך על פי תזכיר החוק.

 

באשר להשבת קרקע למדינה מאת חקלאים החוכרים אותה, על מנת לתכנן עליה מתחמי מגורים לאומיים, מציע תזכיר החוק להוציא צו לסילוק יד למי שלא פינה את הקרקע שנדרש להשיב ואף עונש חמור למי שלא נענה לצו הסילוק: "המחזיק בקרקע להשבה בניגוד לצו, דינו מאסר שנתיים או קנס של עד 226 אלף שקל (לפי חוק העונשין)".

 

לדברי עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות, "התזכיר נותן סמכות לפקידים להוציא צווי סילוק יד - זה משהו שלא קיים בסין ולא היה בבריה"מ. לא ייתכן שאנשים יסולקו מאדמתם".

 

בירן אף חושש שהגדרת "מתחם מועדף לדיור" בתזכיר החוק רחבה מדי. בתזכיר מוצע "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, שהממשלה הכריזה עליה כעל מתחם מועדף לדיור, לפי המלצת מנהל מינהל התכנון, ולאחר שקיבלה את חוות דעתו כי ניתן לתכנן באותה קרקע חמש מאות יחידות דיור לפחות".

 

בירן, שמתנגד נחרצות לבנייה על שטחים ירוקים, ופועל לקידום התחדשות עירונית בשכונות עוני, סבור שהחוק במתכונתו המוצעת "לא יעבור את מבחן הבג"ץ". לדבריו, הגדרת "מתחם מועדף מאוד אבסטרקטית. הם יכולים להלאים קרקעות ללא שום קריטריון. זו אחיזת עיניים - אף שופט לא יאשר כזה דבר".

 

העובדה כי בתזכיר החוק מגישי התכנית יהיו רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון או החברה הממשלתית לדיור והשכרה, ואלה בלבד, מטרידה את עו"ד דקלה מוסרי טל, מנהלת מחלקת תכנון ובניה במשרד עוה"ד צבי שוב.

 

"בעלי קרקעות פרטיים לא יוכלו לפנות לוועדה זו, למרות שידוע כי פעמים רבות דווקא הבעלים הפרטיים של הקרקעות הם אלה שמובילים ודוחפים לתכנון, משמעותית יותר מן הרשות", היא אומרת. "ולכן, דווקא מקום שבו מבקשים לקדם תכנון מהיר, מן הראוי היה לאפשר גם לבעלי זכויות לקדם תכניות כך".

 

"המטרה אינה מצדיקה רמיסת זכויות ברגל גסה"

 

התזכיר מציע שבמקרה של בעל זכות במקרקעי מינהל, שבהסכם עמו קיים סעיף השבה והקרקע נכללת בתחום תכנית לאומית, הקרקע תירשם על שם המדינה מיד עם אישור התכנית וכן ניתן יהיה לפנות אותו מהמקרקעין באמצעות צו מנהלי גם אם לא נחתם "הסכם השבה", שמשמעותו כי הפינוי והפיצוי בגינו, הוסדרו בהסכמה הדדית.

 

לדברי מוסרי טל, המשמעות היא כי "אם בעל זכויות חכירה בקרקע מינהל, הכלולה בתוכנית, אינו מסכים להצעת הפיצוי של המדינה, ניתן לסלקו מן הקרקע ולהעביר את מלוא הזכויות בה לידי המדינה, ללא כל הליך משפטי. ככל שבעל הזכויות ירצה להתנגד, יהיה עליו לפנות בהליך משפטי. בכך יש משום היפוך היוצרות והטלת נטל כבד על הציבור, שממילא בהליכים מול או כנגד המדינה, ידו על התחתונה. אמנם החוק נועד למטרה ציבורית חשובה, אך היא אינה מצדיקה רמיסת זכויות קניין ברגל גסה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x