שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

תביעה: הכסף נעלם בין גיברלטר ללונדון

שתי נשים תובעות את אנשי העסקים רוני גרינבאום ודוד יסלזון בטענה כי שכנעו אותן להשקיע בנכס בלונדון באמצעות קרן נאמנות בגיברלטר, וכספן ירד לטמיון

דותן לוי 08:2406.08.13

תביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים חושפת את הדרכים הסבוכות, ולעתים המסוכנות, שבהן בוחרים ישראלים להשקיע בנדל"ן בעולם. את התביעה הגישו יהודית דהאן ויפה ברוורמן בעלת גלריה ברוורמן נגד רוני גרינבאום, איש עסקים ישראלי המתגורר בלונדון ומחזיק גם בית בהרצליה פיתוח, ודוד יסלזון אשר משפחתו היא בעלת השליטה בפרומדיקו. לפי התביעה השקיעו דהאן וברוורמן 520 אלף ליש"ט ברכישת בניין מגורים בן 11 דירות ברחוב 47־45 Hoxton Square בלונדון, אך לטענתן כל הסכום נמחק מבלי שהן הבינו לאן נעלם הכסף.

"האזור החם הבא"

לטענת ברוורמן ודהאן, מי שיזם את הפרויקט היה גרינבאום, שבשנת 2000 חיפש משקיעים לעסקה בלונדון באזור שהגדיר כ"אזור החם הבא בלונדון". בניגוד לבעלות רגילה בנכס, בעלותן נרשמה כאחזקה במניות בחברת פאנטזי דיבלופמנט הרשומה בג'רסי שבאיי התעלה. כך הוקמה עבור כל אחת מהן קרן נאמנות זרה בחצי האי גיברלטר ובאמצעותן הן החזיקו במניות בחברת פאנטזי דיבלופמנט. הסכום שהעבירו היה כ־40% מההון העצמי המיועד לרכישת הנכס וזה היה גם חלקן בנכס.

 

 

לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד הילית אראל־שכטר ממשרד צברי יובל, גרינבאום העביר בהמשך את ניהול הפרויקט לידי יסלזון. לטענת התובעות, לאחר שהעבירו 520 אלף ליש"ט פנה אליהן ב־2003 יסלזון וסיפר כי הפרויקט נמצא בקשיים, עומד תחת סכנת עיקול ונותרו בו שש דירות שלא נמכרו, לכן על המשקיעים להעביר סכום נוסף של 600 אלף ליש"ט. הן לא העבירו את הסכום הנוסף, אולם נתנו לו לטענתן ייפוי כוח לנהל את הנכס. עוד הן טוענות כי הן לא הצליחו להשיגו, עד שבני זוגן החליטו לטוס לציריך כדי לפגוש אותו. אך גם בפגישה זו הן טוענות כי התנהג בצורה "חמקנית", ומסר שהנכס אינו נושא רווחים וכי הוא מוכן לרכוש את חלקן תמורת 10,000 ליש"ט. פנייה לנאמן העלתה כי כל המניות שלהן הועברו לחברת אוקסטון, וב־2004 הנכס נמכר לחברת אוקסטון ב־4 מיליון ליש"ט.

 

כעת מבקשות התובעות לחשוף את שעלה בגורל הנכס. לפי התביעה, יסלזון ובן דודו בנימין יסלזון השקיעו גם הם ברכישת כ־40% מהנכס, ובהמשך אף הגדיל דוד יסלזון את אחזקותיו ל־60%. הן טוענות כי חברת פאנטזי והקרנות שהקימו פורקו בהוראת יסלזון. עוד הן טוענות כי לא היתה להן המיומנות להבין את מבנה הבעלות המורכב שיצרו בנכס, וכי מעולם לא נתנו את הסכמתן למכירתו.

 

"ניסיתי להציל המיזם"

בכתב ההגנה של יסלזון נכתב כי כל ההשקעה שלו בנכס בוצעה על ידי חברת Talgon שבבעלותו הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, וכי השקעתו בנכס בוצעה לאחר ששתיהן כבר השקיעו בו. עוד נכתב כי מעולם לא היה מעורב בהקמת החברה שרכשה את הנכס או בהקמת הקרנות בגיברלטר. לטענתו, רק כאשר הנכס נקלע לקשיים, הוא נחלץ באמצעות טלגון להצלת המיזם והשקיע כספים שהשתיים סירבו להשקיע. בהמשך מכר את הנכס לצורך החזר השקעות ואת הרווחים שמר לאור העבודה הרבה שביצע, כמקובל במקרים כאלה.

 

לדברי פרופ' יצחק הדרי, מומחה למיסוי במכללת נתניה, מבנה הבעלות מצביע על ניסיון להימנע או להפחית משמעותית את תשלום המס. "כשקונים נכסים באנגליה דרך מדינות שאין בהן מס, כך הם לא יהיו חייבים במס באנגליה". לדבריו, "האחזקה באמצעות נאמנות מעידה על כוונה להימנע מתשלום מס גם בישראל". מעורך דינו של יסלזון לא התקבלה תגובה.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x