המתווכים רוצים איגוד: "אין תמורה לאגרה"

מנהלי רשתות התיווך המובילות בישראל פועלים להקמת איגוד שיאחד את כל המתווכים בישראל, כך נודע ל"כלכליסט". בכוונתם להקים גוף המקביל לאיגוד לשכת עורכי הדין, סוכני הביטוח ורואי החשבון ויהיה גורם משפיע ומכתיב מדיניות בענף. הכוונה היא לשפר את תדמית המתווכים על ידי מיסוד הענף, בדומה למקובל במדינות מערביות. במקביל מתברר כי במספר המתווכים בארץ חלה ירידה של 21% ב־2013 לעומת שנת 2012, שמוסברת על ידיהם בכך ש"השוק רווי באנשים שרצים למרחקים קצרים", כפי שמתארת עדינה חכם, מנכ"לית אנגלו סכסון.

היום מתקיים בתל אביב הכנס הראשון לתיווך נדל"ן במלון ליאונרדו סיטי טאואר. את הכנס מנחה עופר פטרסבורג, עורך הנדל"ן של ידיעות אחרונות. 

כמו בארה"ב

מנהלי רשתות התיווך רוצים להקים מערכת של MLS (Multiple Listing Service) - מערכת המאפשרת לכל מתווך לצפות בכל הנכסים הקיימים בשוק, זאת כדי לתת לכל דירה חשיפה רחבה יותר. כך למשל, דירה שמתפרסמת בעיר רעננה תזכה עם קיום מערכת כזו לחשיפה אצל 315 המתווכים הרשומים כיום בעיר, וכל אחד מהם יוכל להציע את הדירה ללקוחותיו, ולהתחלק בעמלה על הדירה עם המתווך שקיבל עליה בלעדיות. זאת לעומת מצב שבו הדירה נחשפת כיום באמצעות משרד תיווך אחד.

עליזה כהן, בעלת רשף נכסים

בישראל פועלת המערכת הזו בירושלים בלבד, לאחר שהמתווכים בעיר פרשו מארגון המתווכים שהתפרק בינתיים - המלדן. בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות פועלת המערכת בהצלחה זה שנים רבות. "בארה"ב יש איגוד שכולל בערך מחצית מהמתווכים - כמיליון חברים, שעושים שימוש במערכת, וכך כולם רואים את הנכס", אומר ברנרד רסקין מנכ"ל רשת רי/מקס. לדבריו, "אנחנו ברי/מקס שולחים את הנכסים שלנו לעוד מתווכים אבל הם לא שולחים לנו חזרה. זה יוביל לכך שמי שיחפש דירה לא יצטרך ללכת למאה מתווכים, הוא יצטרך ללכת לאחד כי כל הנכסים נמצאים אצל כולם".

כמו כן, בעלי הרשתות רואים את חבריהם ממקצועות אחרים בענף ואת השפעתם על תחום הנדל"ן בקרב מקבלי ההחלטות במדינה, בעוד קולם כמעט ולא נשמע. כך למשל, לשכת השמאים שהינה גוף פרטי משתתפת באופן פעיל בדיונים מהותיים בתחום וראשיה זוכים להשמיע את דברם בפומבי בתדירות גבוהה ונחשבים כגוף בעל סמכות וידע.

מנהלי הרשתות שואפים לשפר את תדמית המתווכים בארץ. "הרמה של המתווכים בישראל השתפרה פלאים, אבל התדמית שלהם בקרב הציבור עדיין שלילית מאוד", אומר ג'קי מוקמל מבעלי מאן נכסים. לדבריו, "המון לקוחות עדיין פונים למתווכים בחרדה. והמציאות הקיימת לא תורמת לשיפור המצב, אין מוסד בוררות ואין ועדת אתיקה, כל מקרה שלא מגיעים בו להבנות על נושא תשלום העמלה, סכסוך בין מתווכים על בלעדיות או כל נושא אחר, מגיע מיד לבתי המשפט".

"לבתי דין בתביעות קטנות מגיעים המון מתווכים ואם היה גוף בוררות מקצועי ניתן היה לחסוך את ההגעה לבתי המשפט. לפעמים אנחנו מוותרים על עמלות מכיוון שלא שווה לנו ללכת לבית משפט כך שאם היה גוף שהיה לו כוח ושיניים לטפל במקרים כאלה, החיים שלנו היו נראים אחרת", אומרת עליזה כהן בעלת רשף נכסים. לדבריה, "ישבנו יחד כל מנהלי הרשתות עם חברי הלשכה הירושלמית כדי לאמץ את המודל שלהם ולגבש לשכה ארצית שתיתן מענה לכל המתווכים גם בנושא של אתיקה מקצועית, בוררות, כוח מול הממסד. אני חושבת שבעתיד אפשר יהיה להקים מכללה ואפשר יהיה לדרוש לימודים מכל מתווך עם מספר שעות לימוד מוגדרות וסטאז' במשרד", היא אומרת.

ג'קי מוקמל, מבעלי קבוצת מאן נכסים צילום: איתן ריקליס

מנהלי הרשתות מותחים ביקורת על היקף הכספים שהמדינה גובה מהם עבור חידוש רישיון התיווך, תשלום עבור מבחן ההסמכה וכן תשלום חד פעמי עם קבלת הרישיון. הגוף שמנהל את כל תחום התיווך מטעם המדינה הוא רשם המתווכים במשרד המשפטים. מדובר בגוף שאחראי על יישום וניהול פנקס המתווכים, הענקת רישיון, חידוש רישיון, שלילת או התליית רישיון. עם זאת, רשם המתווכים איננו מוסמך לאכוף כללים הנוגעים לפעילות המתווכים והוא גוף רישומי בלבד. גם כגוף רישומי הוא לוקה בחסר שכן הוא אינו מחזיק ברשימה המסכמת את מספר המתווכים מידי שנה אלא ברשימה "דורסת" שמציגה את מספר המתווכים בכל רגע נתון. העמלות הנגבות מהמתווכים הן: 470 שקל עבור חידוש הרישיון השנתי, 480 שקל כדי לגשת לבחינה ו־990 שקל עבור קבלת רישיון חדש.

לאן הולך הכסף

נכון להיום רשומים ברשם המתווכים כ־13 אלף מתווכים. המתווכים מעבירים למדינה מידי שנה כ־11 מיליון שקל וטוענים כי אינם מקבלים תמורה לכספם שכן הענף כלל אינו מוסדר. במשרד המשפטים אמרו בתגובה כי ההסמכות המוקנות להם הן ניהול הרישום ולא אכיפה. לגבי השימוש שנעשה בכסף טוענים במשרד המשפטים כי "אין לנו מידע על כך וכדי לקבל נתון זה יש לפנות ליחידה לחופש המידע".