במשרד השיכון מתגאים באישור דירות, אך תוקעים את הפיתוח
הממשלה דיווחה השבוע על "הצלחת שיא" באישור תוכניות בנייה ב־2012. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי משרד השיכון לא משלים במועדן את עבודות הפיתוח שלהן התחייב לקבלנים. התוצאה: פגיעה קשה ברוכשי הדירות ובקבלנים
בתחילת השבוע דיווחה הממשלה היוצאת על הצלחתה לאשר מספר גבוה במיוחד של יחידות דיור בשנת 2012.
משרד הפנים התגאה כי מספר יחידות הדיור שהתוכניות להן אושרו זינק בכ־160% לעומת 2011 וכי מתוך 75 יחידות דיור שאושרו לבנייה, עיקר האישורים היה במרכז הארץ -20,066 יחידות, לצד תוכניות ל־11,599 בצפון, 9,379 בירושלים, 16,362 בחיפה ו־12,183 בדרום.
המספרים היו אמורים לשנות את מצב שוק הדיור בתוך שנתיים, אך מתברר שלא כדאי לבנות עליהם. מעבר למחנק אשראי וירידה בביקוש לדירות בערים מסוימות, משרד השיכון וגופי ממשל נוספים תוקעים מקלות חדשים בגלגלי הענף. לפי בדיקת "כלכליסט" בשנתיים האחרונות, לצד מכירת קרקע מסיבית, המשרד איננו עומד בהתחייבויותיו ואינו משלים במועדן את עבודות הפיתוח שלהן התחייב בהסכמי הפיתוח עם חברות הבנייה.
שכונת מצליח בלוד. "הפיתוח עוד רחוק" צילום: עמית שעל
כך למשל, בפרויקט שבונה חברת אלמוג כ.ד.א.י ביבנה הירוקה השיגה החברה ערבויות קבלן של כ־11 מיליון שקל למשרד השיכון, לפני יותר משנתיים.
מנגד התחייב משרד השיכון כי ישלים את עבודות הפיתוח ויאפשר את אכלוס המבנים ומסירת הדירות עד ל־3 במרץ 2013, שנתיים וחצי מעת תשלומי עלות הפיתוח. "בפועל, מצב עבודות הפיתוח באתר מעורר דאגה. חדרי החשמל של הפרויקט טרם הוקמו, שביל הגישה לא נסלל, שלא לדבר על מדרכות ומפרצי חניה", אומר מנכ"ל החברה יקי אמסלם.
"מפגע בטיחותי"
"אם נביא בחשבון את פרק הזמן שייקח להקמת חדר חשמל והנחת הצנרת, אנו צפויים לעיכוב של כחצי שנה", מעריך אמסלם. "מדובר בפגיעה קשה ברוכשי הדירות אשר לקחו על עצמם התחייבויות של פינוי דירה קודמת, שכירות, משכנתאות וחינוך הילדים בשכונה החדשה". לדבריו, אי־השלמת עבודות הפיתוח של המדרכות ושבילי גישה ופנסי תאורה היא מפגע בטיחותי חמור. "אנו מתכתבים עם משרד השיכון בנושא כבר מאוגוסט 2012, אבל מקבלים תשובות מתחמקות וכל מיני הצעות הזויות לפתרון". אמסלם מציין כי המצב די דומה גם בפרויקט נוסף של החברה ברמת בית שמש.
למדינה שני סוגי חוזים עם הקבלנים. החוזים הסטנדרטיים קובעים תאריך מדויק שבו על המדינה להשלים את הפיתוח. אולם ישנם חוזים, בעיקר בשכונות ויישובים חדשים, שבהם המדינה קובעת כי קצב הפיתוח ייקבע על פי המהירות שבה היא תצליח למכור את הקרקעות במתחם. "נתקלתי במצב בעייתי מאוד בעניין הזה באזור מצליח בלוד. המדינה התחייבה שם לפיתוח על פי קצב מכירת הקרקע. בשטח כיום הפיתוח רחוק מלהיות מושלם אף ששילמנו עבור הפיתוח כבר לפני שנתיים וחצי", מספר בעליה של חברת אאורה ישראל, יעקב אטרקצ'י.
"הידיים כבולות"
על עיכוב דומה מדווחת עפרה חדד, סמנכ"לית יורו ישראל: "לפני כשנתיים וחצי זכינו במכרז של המינהל לקרקע בשכונת נווה יעקב בירושלים. חתמנו על הסכם פיתוח, שעל פיו המגרש אמור היה להימסר לנו עם עבודות פיתוח בסיסיות של תשתית כבר בסוף 2011 כדי שנוכל להתחיל לעבוד. בפועל עד היום המגרש עדיין לא נמסר לנו סופית ועבודות הפיתוח הבסיסיות טרם הסתיימו. מעבר להוצאות המימון הגבוהות ו־32 מיליון שקל ששילמנו למשרד השיכון לפני שנתיים וחצי, אנחנו תקועים עם פרויקט ומגרש שאין לנו יכולת לשווק. אנחנו מפסידים תקופה של ביקושים גדולים לדירות שעלולה בינתיים להסתיים", אומרת חדד.
פרויקט נוסף שבו חברת הבנייה נאלצה לעכב מאוד את הבנייה הוא פרויקט של חברת בוני התיכון בשכונת ארנונה בירושלים. הפרויקט שבו נבנות כיום 350 דירות יעמוד בלוחות הזמנים שהובטחו לרוכשי הדירות בו, מפני שמכירתן החלה באיחור גדול. עמי פרץ, מנכ"ל החברה אומר, "זו תופעה של השנים האחרונות. אנחנו רואים איחורים כאלה גם במתחמים שבהם החוזה הוא מול עיריות ומינהל מקרקעי ישראל".
תגובת משרד הבינוי והשיכון: "במקרים נקודתיים העבודות מתעכבות מסיבות שונות וחיצוניות, והמשרד עושה ככל הניתן כדי להתגבר על כך. בנווה יעקב מדובר במציאות חריגה שאליה נקלע הקבלן העובד מטעם המשרד עם קשיי ביצוע הנובעים מתנאי האתר ומכמויות פסולת בניין גדולות. המשרד פועל להשלמת הפיתוח עד סוף 2013".
עוד אמרו במשרד השיכון כי ככלל, "המשרד מנהל את תזמון העבודות באופן שמחד יהיו מוכנות לאכלוס, ומאידך לא יהיו חשופות לנזקים שידרשו ביצוע העבודה פעמיים. הגדלנו לעשות בשכונה הירוקה ביבנה, כאשר הסכמנו להשקיע בשלב ראשון עד להשלמת הבנייה במדרכות עם אספלט זמני שיוחלף בסיום הבנייה לריצוף חדש לטובת הדיירים בשכונה".
אנשי המשרד טוענים כי היזמים במתחם משתמשים בשטחים הציבוריים לאחסון חומרי הבנייה בשטח הפיתוח. "למרות תיאום הפעולות יש לעתים מצבים שבהם קבלנים בקשיים מושכים את תקופת הביצוע מעבר לזמן החוזי המוקצב להם בחוזה ועובדה זו גוררת לעתים בעיות בהשלמת הפיתוח והבנייה במועד שנקבע אף שהמשרד חתם חוזה בזמן הנדרש לכך, ועל הקבלן היה לסיים את הבנייה בזמן".
