חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

למרות ההבטחות: 100 משפחות רוצות להתיישב בערבה, אבל המדינה לא מסייעת

למרות הצהרות הממשלה על רצונה לעודד מעבר לפריפריה, 100 משפחות שביקשו לעבור לערבה נשארו לבד. הסיבה: המדינה לא העבירה כמובטח 2 מיליארד שקל לחיבור האזור למערכת המים והשאירה לתושבים להתמודד עם עלויות הפיתוח

אריאל נוי 07:0204.12.12

הממשלה מספרת לכם שהיא מעודדת מעבר של תושבים לפריפריה, אבל בשטח המציאות נראית אחרת לגמרי. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי 100 משפחות של חקלאים, שמעוניינות לעבור לערבה ולהקים באזור משקים חקלאיים, נמנעות מלעשות זאת בגלל תקציבים בהיקף של כ־2 מיליארד שקל שהמדינה התחייבה להעביר לאזור, אך לא העבירה.  

 

במקביל, כתוצאה מהיעדר התקציבים 100 משפחות שכבר מתגוררות באזור ועוסקות בחקלאות, נקלעו לחובות כבדים ולא יכולות להרשות לעצמן לעבור מהמבנים הניידים שבהם הם מתגוררות לבתי קבע. אותן משפחות מחכות לסיוע דחוף מהמדינה שיאפשר להן להמשיך לעסוק בחקלאות.

 

הנשיא שמעון פרס נוטע עץ בפתיחת תערוכה חקלאית בערבה הנשיא שמעון פרס נוטע עץ בפתיחת תערוכה חקלאית בערבה צילום: דורין לברון

 

הזנחת החקלאים תמוהה נוכח החלטת הממשלה לקדם את ההתיישבות באזור, ולכלול אותו ברשימת אזורי הפיתוח שבהן הקרקע ניתנת בחינם. באזור חלה פריחה יחסית בקליטת אוכלוסייה חקלאית, כאשר על פי נתוני הממשלה לאחר יותר מעשר שנות קיפאון נקלטו בערבה בחמש השנים האחרונות 74 משפחות שעוסקות בחקלאות, לעומת 57 משפחות בחמש השנים קודם לכן.

 

חקלאי הערבה נקלעו למצוקה בעיקר עקב הצורך שלהם לממן את עלויות המים הגבוהות. מקום המדינה אזור הערבה אינו מחובר למערכת המים הארצית, וכתוצאה מכך נאלצים החקלאים לשאוב מי תהום בעצמם, מה שגובה מהם משאבים רבים.

 

לטענת עזרא רובינס, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, כדי להתמודד עם בעיה זו, החליטה הממשלה ב־2008 להקצות 2 מיליארד שקל לצורך חיבור הערבה למערכת המים. אלא שמאז ההחלטה, משרד החקלאות לא העביר ולו שקל אחד לפרויקט - מה שהצריך מהמועצה לבצע קידוחי מים עצמאיים וגרם לזינוק בעלויות המים שנגבות מהחקלאים. במקביל נאלצו החקלאים בשנים האחרונות להתמודד גם עם עלייה בעלויות הההכשרה של השטח לצרכים חקלאיים. הבעיה המרכזית בהקמת משקים חקלאיים באזור נעוצה בכך שהקרקע כוללת רמה גבוהה של מלחים. לצורך עיבוד השטח יש להשקיע כספים רבים, מה שמייקר את עלויות ההקמה הראשוניות.

 

המדינה מעבירה לכל משק סבסוד ראשוני של 400 אלף שקל שאיננו מספיק. לפני שנתיים ביקשה המועצה האזורית תקציב נוסף של 15 מיליון שקל שאמור היה לאפשר לחקלאים להתמודד עם העלייה שחלה בעלויות הפיתוח של השטח. מאז אותה בקשה משרד החקלאות לא העביר את הכסף.

 

"למרות הנתונים המחמיאים, כדי להביא לפה עוד מתיישבים המדינה צריכה להשקיע עוד בתשתיות ופיתוח", אומר רובינס, "מסיבה לא ברורה המדינה מתעלמת מאיתנו".

 

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ב־2012 אישר המשרד 8 מיליון שקל להכשרות קרקע לנקלטים חדשים בפריפריה החקלאית. יותר מ־75% מסכום זה מיועד לנקלטים חדשים בערבה. הסכום שהמשרד מקצה לנושא מהווה 50% מעלות ההכשרה. היתרה ממומנת על ידי קק"ל. יתרה מזאת, סכום דומה להכשרות קרקע ונקלטים חדשים בפריפריה יוקצה על ידי משרד החקלאות גם בארבע השנים הקרובות. חלק מהכשרות הקרקע כבר בוצעו, וחלק נוסף נמצא במהלך עבודה. לעניין המים, משרד החקלאות בשיתוף תושבי האזור פועל בנושא מול רשות המים לפיתוח מקורות מים בערבה תיכונה, קידוחים והשלמת צנרת הולכה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x