שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

ניקה מהגבעטרון נלחמת נגד הריסת בית היסטורי בגבע

בקיבוץ שבעמק יזרעאל הוקם לפני 70 שנה בית לזכרו של החבר אהרון אתקין שנהרג ממוקש. שנים שימש לצרכי חינוך אך הוזנח ועומד כיום שומם וחלקו אף מסוכן. עתה יש כוונה להרוס חלק ממנו ושוחרי השימור מתנגדים. המועצה לשימור אתרים מוכנה לממן סקר הנדסי. האם יצליחו המתנגדים למנוע את ההריסה?

דוד הכהן 07:5417.09.12

ניקה, החברה הכי ותיקה בגבעטרון ואחת ממייסדי הלהקה, זועמת. הסיבה אינה קשורה בשיר מסוים או בביצוע כלשהו. היא כועסת על כוונת הקיבוץ שבו נולדה להרוס חלק מ"בית אתקין" ההיסטורי.

 

בית אתקין הוקם בשנת 1942. הוא נקרא ע"ש אהרון אתקין חבר הקיבוץ שנהרג יחד עם חבריו חיים שטורמן (ממייסדי קיבוץ עין חרוד) וד"ר דוד מוסינזון מעפולה, כאשר רכבם עלה על מוקש בעמק בית שאן ב-1938. על שמו של שטורמן נקרא מוזיאון "בית שטורמן" בעין חרוד. חברי גבע ביקשו להנציח את זכרו של אתקין ומשימת התכנון הוטלה על האדריכל שמואל ביקלס.

 

  •  בית אתקין כיום, צילום: אביטל אפרת
    בית אתקין כיום
    |
    צילום: אביטל אפרת
  • האדריכל שמואל ביקלס
    האדריכל שמואל ביקלס
  • בית אתקין בשממונו, צילום: אביטל אפרת
    בית אתקין בשממונו
    |
    צילום: אביטל אפרת
  • כיתות הלימוד שרוצים להרוס, צילום: אביטל אפרת
    כיתות הלימוד שרוצים להרוס
    |
    צילום: אביטל אפרת
  •  המרפסת ששימשה עמדת תצפית, צילום: אביטל אפרת
    המרפסת ששימשה עמדת תצפית
    |
    צילום: אביטל אפרת
  •  בית אתקין בשיא תפארתו, צילום: אביטל אפרת
    בית אתקין בשיא תפארתו
    |
    צילום: אביטל אפרת

 

המבנה כולל אגף בן קומה אחת ואגף בעל שתי קומות שימש בראשיתו ככיתות לימוד. מגגו השטוח ניתן היה לצפות במעוף הציפורים והוא גם שימש נקודת תצפית על האזור. במלחמת השחרור היתה שם עמדת תצפית ושידור. ברבות הימים גם החלק הנמוך של המבנה שימש ככיתות לימוד. 

 

אפרת אביטל, מנהלת המוזיאון לעלייה הראשונה בזכרון יעקב, שחקרה את תולדות חייו ועבודותיו של ביקלס, מספרת כי "הבית נחשב כמופת של תכנון אצילי וצנוע - קירותיו לבנים וגבוהים, הפתחים קצובים ובקיר הדרומי יש חלון-מרפסת מרובע המעניק למבנה את ייחודו. בקומת הכניסה פרגולה מעודנת של עמודי בטון, ועל הדשא ובחזית שיחקו ילדי הקיבוץ במדשאה המטופחת".

 

כיום עומד הבניין בשיממונו, יש בו סדקים עמוקים וחלקו הנמוך מוגדר כמבנה מסוכן. בגבע החליטו להרוס את אותו חלק. חברים בגבע, בהם כאמור ניקה ברזק, נלחמים נגד ההריסה וטוענים כי היא תפגע ביופיו של הבניין וכי יש לשקמו כמו שהוא.

 

"החלק הנמוך שימש לנו לכיתות לימוד, החלק הגבוה היה חדר טבע והקומה העליונה שמשה כספריית בית הספר ובתקופה מסוימת כחדר מוסיקה", מספרת ניקה, שהיא גם ארכיונאית הקיבוץ. הבית הזה נבנה לזכרו של חבר שנפל עם חבריו בדרכם למצוא מקום התיישבות בעמק בית שאן. על שמם גם נקרא 'גן השלושה'. אני חושבת שאנחנו אשמים שלא ידענו לשמר את המקום ולתת לו את הכבוד הראוי.

 

"אני מסתכלת על בית-אתקין כקומפלקס אחד. אין למטה ואין למעלה. לדעתי אם הורסים את שתי הכתות ,אפשר גם להרוס את כל הבניין ולהשאיר שלט קטן ובו יהיה כתוב כאן עמד בית לזכרו של אהרון אתקין. אז לא יצטרכו לשפץ אותו ולהשקיע כסף. קל מאוד להרוס, לבנות זה הרבה זה הרבה יותר קשה". וניקה אינה יחידה בקיבוץ שחושבת כך.

 

ניקה ברזק ניקה ברזק צילום: אלעד גרשגורן

 

מזכיר גבע, חייק פורת, אומר כי בכוונת הקיבוץ להרוס רק את שתי כיתות הלימוד בחלק הנמוך של המבנה משום שהן מהוות סכנה לעוברים לידן. לדבריו, הם אינם מתכוונים להרוס את כל המבנה וייתכן שישמרו את החלק שיישאר.

 

בעקבות פניית "כלכליסט" למועצה לשימור אתרים ביקר בקיבוץ מנהל מחוז הצפון של המועצה, אורי בן ציוני, בלוויית מהנדס. לאחר הביקור החליטה המועצה לממן סקר מבני שיכלול גם עלויות השיקום. האם התערבות המועצה לשימור אתרים תציל את המבנה? ימים יגידו.

 

שמואל ביקלס - האדריכל שאהב את האור

 

האדריכל שמואל ביקלס נולד בעיר לבוב בפולין ב-1909. הוא למד הנדסה ואדריכלות בפוליטכנקום שבעירו ועם סיום לימודיו ב-1932 נסע לפריז בה ספג השפעות אורבניות-מודרניסטיות. משום עלה לישראל בשנת 1933 כציוני-סוציאליסטי.

 

משנת 1937 ועד יום מותו ב-1975 היה חבר קיבוץ, תחילה בתל יוסף ואחר כך בבית השיטה ופעל בעיקר בזירת התכנון בקיבוצים.

 

  •  בית לוחמי הגיטאות , צילום: אביטל אפרת
    בית לוחמי הגיטאות
    |
    צילום: אביטל אפרת
  •  המשכן לאמנות עין חרוד
    המשכן לאמנות עין חרוד
  •  אולם הספורט בקיבוץ שפיים , צילום: אביטל אפרת
    אולם הספורט בקיבוץ שפיים
    |
    צילום: אביטל אפרת
  •  המוזיאון הארכיאולוגי בקיבוץ פלמחים , צילום: אביטל אפרת
    המוזיאון הארכיאולוגי בקיבוץ פלמחים
    |
    צילום: אביטל אפרת

 

"ביקלס ראה עצמו כמשרת הרעיון הקיבוצי והאידיאולוגיה היתה מוטמעת בכל היבט של התכנון שלו", אומרת אפרת. "במקביל היה אינדיבידואליסט, אינטלקטואל ואיש העולם הגדול. הוא תכנן את תוכנית האב של עשרות קיבוצים מדפנה בצפון ועד איילות בדרום. בכולם הציב את מוסדות הציבור והתרבות במרכז ושאף ליצור מרכז חברתי המשלב שטחי חוץ ופנים למגוון אירועי תרבות ויצירה.

 

"בחלק גדול מהיישובים שתכנן הוא היה אחראי גם על תכנון מוסדות התרבות. בתפיסתו האירופית רחבת ההיקף הוא שילב בכל מרכז תרבות פונקציות מרובות: אולם כינוסים ומופעים, ספריה, חדרי עיון ולימוד, חדרי מוסיקה, גלריה או מוזיאון, מועדון לחבר וחדרי הנצחה. תוכניותיו רחבות היקף ובעלות מעוף, ורק לעתים רחוקות יושמו במלואן. נסיבות הזמן, מחסור כיס ומספרם המועט של החברים בכל ישוב קיבוצי הביאו לעיכובים, לדחיות ולביצוע חלקי של החזון".

 

אחד המבנים המפורסמים של ביקלס הוא המשכן לאמנות בעין חרוד. לדברי אפרת, "הוא היה יוצר רב השראה בתחומי אמנות מגוונים. בנייניו מתאפיינים בטיפול מיוחד בהחדרה של אור טבעי מסונן. בדומה לאמנים אירופיים שהגיעו לארץ

בשנות ה-30, המפגש עם האור הבוהק של המזרח היווה אצל ביקלס מוקד למחקר מתמשך וליצירה של סדרת פתרונות מקוריים. הגגות מפוסלים כסדרה של גלים היוצרים חלונות עיליים נסתרים וקמרונות המשמשים רפלקטורים לאור, ושולחים אותו כמפל נוהר על גבי הקירות. מקור האור סמוי והאור מסונן ומבוקר באופן שמעניק לחלל הדר טבעי ומרגיע".

 

מבנים נוספים שתכנן: בית לוחמי הגטאות, בית ההארחה בקיבוץ הגושרים, אולמות ספורט בשפיים ובשריד, בית טרומפלדור בתל יוסף, בית בורכוב במשמר הנגב, המוזיאון הארכיאולוגי בפלמחים ועוד.

 

ארכיון ביקלס נמצא במשכן לאמנות עין חרוד, והוא מרכז מחקר לתיעוד ושימור.  

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x