הבניין שקע, הדיירים יפוצו אחרי 18 שנה

חברת יהלומית פרץ תידרש לפצות דיירים בפרויקט בשכונת רמות בבאר שבע שאותו החלה לבנות בשנת 1994 על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבוע שעבר, כך נודע ל"כלכליסט".

מדובר באירוע חריג מאוד בתחום ליקויי הבנייה שברוב המקרים מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. בנוסף לאופן שבו הסתיים המאבק נגד הקבלים, בלט מאוד משך הזמן של הפרשה, שנמתחה על פני כשני עשורים.

בלב המאבק פרויקט הכולל שני בניינים ברחוב נחמן אביגד 9 ו־11 בעיר. יהלומית פרץ זכתה אז במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לרכישת הקרקע והחלה במכירת הדירות. בין השנים 1996 ל־1997 נמסרו הדירות החדשות לדיירים. זמן קצר לאחר מכן נתגלו סדקים בקירותיהן. על פי פסק הדין סדיקת הקירות נגרמה משקיעת הבניין כתוצאה מאי־הכנסת הכלונסאות שעליהן נבנה הבניין לשכבת הסלע הקשיחה בקרקע. בית המשפט קבע כי בנוסף להוצאות שלה, נדרשה יהלומית לפצות דיירים בשל עוגמת הנפש. 90% מהפיצוי ינתן על ידי יהלומית פרץ, ואת השאר ישלם מהנדס הפרויקט דב הרשפינקל והוא ינוע בטווח 60–170 אלף שקל לדייר. עו"ד אודי ערב שייצג את הדיירים אמר ל"כלכליסט", "פסק הדין מכיר בזכויותיהם ובחובות הקבלן שמכר להם את דירותיהם גם אם אינו מהווה תחליף למצב התקין, שלפיו היו הדיירים מקבלים מלכתחילה דירה תקינה".

הפרויקט ברחוב נחמן אביגד. הקבלן יפצה גם על עוגמת הנפש צילום: ישראל יוסף

הפסד של מאות אלפים

תחילתו של הסיפור בשנת 1998 כאשר ביצעה יהלומית פרץ ניסיון לתקן את ליקויי הבנייה. מפסק הדין עולה כי באותה שנה אסרה עיריית באר שבע על שימוש ואכלוס האגף הצפון־מזרחי של הפרויקט בשל חשש ליציבותו. בעקבות זאת, החליטו חמישה דיירים (בהמשך הצטרפו אליהם שלושה נוספים) לפנות לבית המשפט, בטענה כי החברה אמנם התייחסה לטענותיהם אך הליקויים לא תוקנו. בשנת 2001, כשהבינו הדיירים שהמצב לא משתפר, הם החליטו להפעיל מנגנון בחוזה שקובע כי אם בתום שנתיים מביצוע התיקונים עדיין יתגלו סדקים בדירותיהם, יוכלו הדיירים לדרוש מבית המשפט למנות מהנדס שיפקח על התיקון. בית המשפט מינה את המהנדס ישראל קלר, שהגיש חוות דעת ראשונה שלפיה יבוצע מעקב בשנתיים הקרובות. על פי עדות אחד הדיירים בבית המשפט, בשל ליקויי הבנייה הוא הצליח למכור לפני שנתיים דירה שבבעלותו בכ־540 אלף שקל, בעוד שמחיר דירה דומה בשוק עמד על כ־850 אלף שקל.

מי נושא באחריות

ב־2010 פרסם קלר חוות דעת שנייה לבקשת בית המשפט, שבה הסביר עד כמה חמורים הליקויים: "הגורם הוא בוודאות ליקוי חמור ביסודות. לא כולם חדרו לסלע או אפילו לקרקע טבעית והשענת מבנה על גבי המילוי אינה תקינה", הוא כתב.

הוויכוח מעולם לא היה לגבי עצם הסכנה בשקיעת הבניין אלא בשאלה מי נושא באחריות. הדיירים טענו כי האחריות הנה של יהלומית פרץ והרשפינקל. החברה טענה כי האחריות נופלת על הרשפינקל ואילו משרד השיכון ומינהל מקרקעי

ישראל היו מצרפים למסמכים שקיבלה מהם מפה טופוגרפית של השטח, היו נמנעים ליקויי הבנייה. לטענתה, מהמפה ניתן היה ללמוד על תנאי השטח המיוחדים של המגרש. עו"ד יוחאי פרץ, מנכ"ל יהלומית פרץ, אמר אתמול ל"כלכליסט": "בכוונת החברה לערער על הכרעת הדין מכיוון שהאחריות לסדקים שנוצרו בדירות צריכה להיות מושתתת על המדינה".

לדבריו, "מילוי הקרקע אשר בוצע בתחילת שנות התשעים על ידי קק"ל, באחריות משרד השיכון, לא התבצע כמו שצריך. בגלל הכשלים בעבודה זו נוצרו הסדקים בדירות המדוברות. אנו הבאנו עדויות וראיות לכך במהלך המשפט ויש גם להתייחס אליהן. בעקבות כך נערער על החלטת בית המשפט", הוא הוסיף. ביהלומית פרץ טוענים עוד: "התביעה נפתרה מול כל הדיירים עוד בסוף שנות התשעים. החברה שכרה על חשבונה מומחים ובעלי מקצוע שערכו בדיקות ובהמשך מימנה את תיקון הדירות. למרות זאת ולמרות שכל הליקויים תוקנו, בחרו התובעים לצערנו להמשיך בתביעתם, למרות שעד היום רוב הדיירים גרים בדירות שרכשו ונהנים מהן".

דב הרשפינקל בחר שלא להגיב.