שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

6,000 מיטות סיעודיות מחכות ליזם, ואיש לא בא

רפורמה שמקדם משרד הבריאות קובעת שיש צורך בתוספת אלפי מיטות סיעודיות בישראל. אלא שלא ברור מי יבנה את המוסדות הסיעודיים: המדינה שמושכת ידה מהתחום או היזמים הפרטיים שבורחים בשל חוסר רווחיות

עליית מחירי קרקעות, מערכת ציבורית שמפנה את מקומה לשוק פרטי ומחסור חמור בהיצע - אלה לא רק מאפייני שוק הדיור הישראלי שהוציאו את צעירי מעמד הביניים להפגין במאהלים, אלא הבעיות המאפיינות את תחום הבנייה למוסדות סיעודיים. בשנים האחרונות הבעיות האלה רק מחמירות והולכות, ועתידות להתבטא בשנים הקרובות בקיפאון בנייה. התוצאה, ככל הנראה, תהיה פשוטה: קשישים חולים ייוותרו ללא מענה.

 

הצורך במיטות סיעודיות מתגבר בכל שנה ומחייב בנייה של מחלקות גריאטריות נוספות. על פי נתוני משרד הבריאות, מספר הקשישים המוגבלים בישראל עומד כיום על כ־168 אלף וצפוי להגיע לכ־233 אלף עד שנת 2020. על פי הרפורמה שמקדם בימים אלה משרד הבריאות בתחום הסיעודי, כדי לענות על הביקוש הגובר יש צורך בתוספת של לפחות 6,000 מיטות נוספות במוסדות הקיימים ובמוסדות חדשים בעשור הקרוב. אלא שלעומת הביקוש המתגבר, בצד האחראי על הגדלת ההיצע ניכרים דווקא סימני בלימה.

 

לדברי דודי ברימר, חבר הנהלת איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל (אב"א) ומנכ"ל רשת בתי האבות ביחד, בחמש השנים האחרונות תוספת המיטות הסיעודיות רשומה אך ורק על שמם של הפעילים בשוק הפרטי. המוסדות הציבוריים לא הגדילו את מספר המיטות בהם. טענה זו של ברימר נתמכת במספרים המופיעים במסמך מתווה הרפורמה מיולי האחרון, שלפיהם בשנת 1995 החזיקה המדינה בכ־1,800 מיטות, בעוד שב־2009 מספר זה צנח ב־85 מיטות ל־1,715. במקביל, ב־14 השנים האלה עלה מספר המיטות הנמצאות בבעלות מוסדות פרטיים מ־4,788 ל־13,630 - זינוק של 185%.

 

 

אף על פי שמספר המיטות הפרטיות עלה, ברימר מסביר שהשוק הפרטי ממשיך גם היום להיות תלוי במשרד הבריאות כדי להמשיך בפיתוח התחום ובניית מיטות חדשות. הסיבה לכך היא ש־70% מהמיטות הסיעודיות במוסדות הפרטיים משמשות חולים שאותם מסבסדת המדינה. תעריפי האשפוז של חולים אלה נקבעים על ידי המדינה ועומדים על כ־300 שקל ליום או כ־10,000 שקל בחודש בממוצע. 30% מהמיטות הנותרות משמשות לרפואה פרטית ונגבה עליהן תעריף גבוה יותר.

 

"הזרז בתחום הזה הפך להיות השוק הפרטי וגופים פרטיים המתנהלים לפי רווחים כלכליים. אם יש תשואה הם בונים, ואם אין תשואה הם לא בונים", מסביר ברימר. מסיבה זו איגוד בתי האבות הגיש עתירה שבה תקפו החברות הפרטיות את תנאי המכרז, בטענה כי מדובר בתעריפים לא סבירים שאינם מאפשרים למוסדות להעניק שירות הולם לחולים. על פי הערכתו של ברימר, המצב הנוכחי לא יאפשר עמידה ביעד שהציב משרד הבריאות לבניית 6,000 מיטות נוספות וחמור מכך - מוסדות סיעודיים רבים ייאלצו לסגור את שעריהם.

 

זליגה של קרקעות

 

הרפורמה בתחום הסיעודי מתעלמת לחלוטין מהפתרון הנדל"ני שנדרש אם רוצים להקים מוסדות סיעודיים חדשים. בעלי המרכז הגריאטרי הדסים בבית שאן יואב אברהם טוען כי מחירי הקרקעות הגבוהים שלהם אנו עדים כיום, סטנדרט הבנייה הגבוה שמוכתב על ידי משרד הבריאות ותעריפי האשפוז הנמוכים - כל אלה גורמים לזליגה של קרקעות המיועדות לבניית מוסדות סיעודיים. כך, במקום הגדלה של מספר המיטות לקשישים, מעדיפים בנייה רווחית יותר של מגדלי מגורים או משרדים.

 

לדברי אברהם, העוסק בתחום הסיעודי כ־17 שנה, מוסד סיעודי יכול להיבנות רק על קרקע שייעודה ציבורי. עם זאת, יזמים רבים כבר גילו כיצד ניתן להסב את ייעוד הקרקע, כשבמקביל הרשויות המקומיות לא עושות מספיק כדי לשמור על קרקעות אלה למטרה שלשמה הן נועדו.

 

חייבים לזכור גם כי נוסף לעובדה שמחירן של קרקעות אלה אינו מוגבל על ידי המדינה או הרשויות המקומיות ומושפע מעליית המחירים הכללית - עלות הבנייה של מוסד סיעודי יקרה בהרבה ממבנה רגיל. הסיבה לכך קשורה לדרישות הספציפיות ממבנה זה: הנחיות משרד הבריאות לתכנון מחלקות גריאטריות מ־2001 קובעות כי יש להקצות 38 מ"ר לפחות לכל חולה סיעודי. כמו כן, נקבע כי לא ניתן לשכן יותר משני חולים בחדר, ובכל חדר כזה יש לבנות שירותים ומקלחת צמודים.

 

נוסף על כך, ישנם כללים לקביעת שטחי שירות, חדרי אחיות והתקנת מערכות המסייעות להנגשה. משרד הבריאות אף דרש כי עשרות מוסדות שנבנו על פי ההנחיות הישנות יעברו שיפוץ ויותאמו לתנאים החדשים. אם לא יעמדו בתקנים החדשים, מוסדות אלה עלולים למצוא עצמם מחוץ לרשימת המוסדות שעמם משרד הבריאות משתף פעולה. התוצאה של דרישה זו תהיה לרוב הפחתה של מספר המיטות המסובסדות.

 

מוסדות שירצו להרחיב את פעילותם ייאלצו להתמודד עם מחירי הקרקעות והבנייה שנמצאים במגמת עלייה. לדברי אברהם, ערך הקרקע לכל 38 מ"ר ביישובים במעגל השני לתל אביב ינוע סביב 20 אלף דולר. עלות הבנייה לכל מיטה תנוע סביב 45 אלף דולר למ"ר, כלומר המחיר לקרקע ובנייה יגיע לסכום גדול של כ־65 אלף דולר לכל מיטה.

 

הפגנת קשישים בתחילת החודש. טיפול רק לבעלי אמצעים הפגנת קשישים בתחילת החודש. טיפול רק לבעלי אמצעים צילום: אוראל כהן

 

אין מכרזי מינהל

 

הבעיה היא שיזם אשר יגיע לבנק עם בקשה לסיוע עלול לקבל כתף קרה. אברהם טוען כי שמאי הבנקים בוחנים את רמת ההכנסה שיזם יכול להגיע אליה בהתאם לתעריפים שהמדינה משלמת. לדבריו, הם מעריכים כי רכישת מגרש שבו קרקע תעלה על סכום של כ־8,000 דולר למיטה היא מסוכנת, לפי חישובי התשואות שנובעים מהתעריפים של משרד הבריאות. "בשביל לבנות 200 מיטות סיעודיות אני צריך שטח של 3 דונמים בערך. אם קרקע למיטה לא עולה על 8,000 דולר, אנחנו מדברים על קרקע בשווי 1.6 מיליון דולר. באזור המרכז אין חיה כזאת, בטח שלא בבעלות פרטית", מסביר אברהם.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי יותר מעשור לא נבנה מוסד סיעודי על קרקע שאותה שיווק מינהל מקרקעי ישראל. ממלא מקום מנהל מינהל מקרקעי ישראל רונן כהן, מסר כי האחריות על תכנון קרקעות מסוג זה מצויה בידי משרד הבריאות. פניות נוספות יכולות להגיע מצד הוועדות המקומיות או המחוזיות, אך לכהן לא ידוע על תוכניות מסוג זה שהגיעו מצד ועדה מחוזית. לדבריו, ראשי ערים לרוב לא מעודדים סוג בנייה כזה בגבולותיהם. "משרד התיירות ומשרד התעשייה מתכננים תוכניות, ואנחנו מקצים קרקע לטובת זאת. יש לנו מנגנון לעשות דברים כאלה, אבל הם לא ייזמו מהלך כזה", אומר כהן. הוא מוסיף כי ישנם כמה מתחמים לבתי אבות שאת הקמתם יזם משרד הקליטה, אך הם לא כוללים אך ורק מחלקות סיעודיות.

 

במשרד הבריאות מסרו כי אין ספק שהגידול הצפוי באוכלוסיית הקשישים בישראל מחייב תוספת משמעותית של מיטות אשפוז סיעודי, אך גם שם מודים כי עיקר הרפורמה לא סבבה סביב סוגיית הקרקעות. "תוכנית הרפורמה בביטוח הסיעודי, שאותה יזם סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, מתייחסת בעיקר לצדדים המבניים ולזכויות הקשישים", נכתב בתגובת המשרד.

 

במשרד הוסיפו כי "ועדה שמינה מנכ"ל המשרד לבחינת התשתיות הדרושות לנושא הסיעוד צפויה לסיים את עבודתה בשבועות הקרובים ולהגיש את המלצותיה. המלצות הוועדה יתייחסו גם לנושא המיטות לאשפוז סיעודי. לאחר הגשת ההמלצות ובחינתן ימשיך לפעול המשרד מול הגורמים הרלבנטיים להגדלת היצע השירותים בתחום".

 

במשרד מציינים כי הקימו צוות פנימי הכולל מנהלי בתי חולים, אשר דן בדרכים לעידוד כוח אדם בתחום וכבר גיבש המלצות ראשוניות. "משרד הבריאות עמל על כלל התמחור של הקודים הגריאטריים במחירון, וכל הנושאים האלה יאוגדו בחוברת המלצות רחבת היקף שתיחשף לראשונה בכנס ים המלח, שיעסוק בהיערכות שירותי הבריאות לטיפול בקשישים ויתקיים בנובמבר 2011", הוסיפו.

 

20 אלף שקל לחודש

 

להערכתו של ברימר, אם המצב הנוכחי יימשך הרחבת פעילות תתאפשר רק במחלקות המיועדות לחולים אמידים. לדבריו, במחלקות מסוג זה המחירים נעים בין 17 ל־20 אלף שקל לחולה לחודש. "מי שיבנה מוסדות סיעודיים פרטיים יוכל לעשות זאת רק ביישובים כמו תל אביב או הרצליה, ובכל מקום שבו ישנם תושבים שיכולים להרשות לעצמם לשלם", אומר ברימר. "בבית שאן חסרות 100 מיטות סיעודיות כבר היום. יש אזורים בצפון שבהם חסרות אלפי מיטות. המדינה חייבת להתערב".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x