$
נדל"ן

עמידר יוצאת מהשיכון

חברת עמידר נאבקת על מקומה בשוק הדיור ומנסה לרענן את פעילותה: מתוכניות בנייה עבור זוגות צעירים ממעמד הביניים, דרך כניסה לתחום תמ"א 38 ועד ניהול מעונות סטודנטים. "אנחנו צריכים לדאוג לתדמית חיובית אם אנחנו רוצים להמשיך לעבוד", אומר סמנכ"ל החברה

"העובדים בעמידר מבינים היום שאי אפשר להתייחס לדיירים כמו שהתייחסו אליהם בעבר. פעם אמרתי לעובד שהוא צריך לתת שירות לדייר ולהתייחס יפה לכל בקשה. הוא ענה לי: 'למה, מה יעשה הדייר, יעבור חברה?' את התפיסה הזו אנחנו משנים היום. העובדים מבינים שעמידר צריכה לדאוג לתדמית חיובית אם היא מעוניינת להמשיך לעבוד". כך אומר ל"כלכליסט" ערן כהן (38), סמנכ"ל חברת עמידר. עשרות שנים חלפו מאז שהוקמה עמידר על ידי לוי אשכול והיתה לסמל לאומי. מאז תדמיתה בציבור רק הלכה והידרדרה, וכיום היא מזוהה בעיקר עם עוני, שכונות מצוקה ואוזלת היד של הממשלה בנושא הדיור. כעת מנסה החברה לשנות את תדמיתה, תוך חזרה לפעילותה בעבר - בנייה חדשה והתמקדות במתן פתרונות דיור לזוגות צעירים. מתיחת הפנים כוללת גם השקת אתר אינטרנט חדש, שבו פנייה למוקד שירות לדיירים המספק אנשי מקצוע ולוגו מחודש.

 

"צריכים להפוך לחברה רווחית"

 

ערן כהן ערן כהן

כיום מנהלת עמידר כ־50 אלף דירות בדיור הציבורי. את הדירות האלה הציעה במהלך העשורים האחרונים הממשלה למכירה בהנחות מופלגות, עד 90% הנחה לזכאי משרד השיכון שהתגוררו בהן. השנה, לאחר שעבר חוק ההסדרים החדש, נפסקה מכירת הדירות באופן מוחלט. בקרב הנהלת עמידר התקבל החוק החדש ברגשות מעורבים: מחד, הוא מגן על החברה מפני חיסול המלאי של הדירות לטובת הזכאים שממתינים בתור, אבל מאידך, האוצר לא השלים את המשימה ולא קבע תקציב שמיועד לבניית דירות חדשות. כך עומדת היום עמידר מול רשימה שרק הולכת וגדלה של משפחות עניות שממתינות בתור לדירה, והיא אינה יכולה לספק את הסחורה. במצב הזה מבינים מנהליה כי אם לא יקדמו פעולות מרחיקות לכת, היא תהפוך לסוס מת שלא יצליח לעזור אפילו לחלשים ביותר.

 

"אני חושב שאנחנו צריכים להפוך לחברה עסקית־רווחית", אומר כהן. "אם בתקופה הראשונה של עמידר בשנות החמישים היא נתנה עדיפות לעולים חדשים, ובתקופה השנייה שלה משנות השבעים והלאה היא נתנה עדיפות לנזקקים, בתקופה השלישית שלה היא צריכה לתת עדיפות לזוגות צעירים. את זה אנחנו רוצים לבקש מהממשלה".

 

מה התוכנית שלכם כוללת?

"יש לנו כרגע תוכנית גדולה שנמצאת בפיתוח. אנחנו רוצים להפוך ליזמים ולחזור לבנות אלפי יחידות דיור. אני לא מדבר על בניינים של עמידר בדיור ציבורי, אני מדבר על שיתוף פעולה שאנחנו נעשה עם יזם פרטי. אנחנו מבקשים מהממשלה תקציב לבנייה בשיטה מתועשת. המטרה היא להביא לארץ מכונות שמייצרות את הקירות במפעל במקום באתר הבנייה, מה שאמור לזרז מאוד את תהליך הבנייה. זה לא פל־קל ולא בנייה קלה, זו בנייה יוקרתית. העלות הכספית למ"ר בשיטה זו היא 1,500–2,000שקל. אם נצליח לשכנע את הממשלה שאנחנו הגוף שצריך לעשות את זה, נוכל להשתמש בשיטה זו גם לבנייה שמיועדת לדיור ציבורי וגם לבנייה של דירות למכירה למעמד הביניים. התוכנית עוד בחיתוליה: זה דורש מהמדינה להקצות קרקע מסובסדת ומראשי רשויות לרצות לעבוד איתנו, ויש הרבה ראשי רשויות שהיו שמחים שעמידר תבוא ותפתח קרקע אצלם".

 

לדברי כהן, עמידר מעוניינת להרחיב את פעילותה גם לניהול מעונות סטונטים. בימים אלה היא מנהלת משא ומתן על ניהול מעונות סטודנטים באוניברסיטת תל־אביב. "התאחדות הסטודנטים רוצה שנבוא לשם. אני מאמין שאם נצליח לסגור את זה, כל האוניברסיטאות בארץ ירצו שנבוא גם אליהן. יש לנו יכולות ניהול עם פריסה של אנשי צוות בכל הארץ, וזה יתרון גדול", אומר כהן. הוא מוסיף כי "אנחנו מעוניינים גם להיכנס לתחום התמ"א 38. הרעיון הוא להרוויח מעמלות על ניהול או להתחלק עם יזם פרטי ברווחים ממכירת דירות".

 

שכונה ד' בבאר שבע. עמידר נתנה דירות לפעילות סטודנטים שכונה ד' בבאר שבע. עמידר נתנה דירות לפעילות סטודנטים

 

הסטודנטים עזרו בשיפוץ הדירות

 

תחום פעילות נוסף שהחברה כבר התנסתה בו בהצלחה כולל שיתוף פעולה עם עמותות חברתיות. כך למשל, שותפות עם עמותת איילים בפרויקט בשכונה ד' בבאר שבע, ובמסגרתו סיפקה עמידר דירות והחברים בעמותה, רובם סטודנטים, עמלו על שיפוץ הדירות והקצו חלק מהן לצורך מועדניות וכיתות מחשב לאנשי השכונה.

 

אם אתם תדאגו לדיור לזוגות צעירים, מי ידאג לאוכלוסיות החלשות?

"אנחנו חייבים להיכנס לתחומי פעילות חדשים כדי לשרוד. אנחנו רוצים להפוך לרווחיים. מהרווחים האלה נוכל לקנות עוד דירות ולשפץ את הדירות הקיימות. תראי למשל את דואר ישראל: היום הדואר זה לא רק לשים בול ולשלוח. היום, אם עמידר מוכרת דירה, זה הולך לקופת האוצר. אנחנו רוצים לדאוג שהכסף יישאר בעמידר וישמש לפיתוח פעילויות נוספות של החברה, כמו פתיחה של בתי דיור מוגן חדשים".

 

מה יעלה בגורל המשפחות שממתינות כיום לדיור ציבורי?

"היום יש 2,500 משפחות ותיקות שמוגדרות כזכאיות לדיור ציבורי שממתינות בתור. עד השנה, בכל שנה בעשור האחרון נמכרו יותר מ־2,000 דירות ולא נכנסו דירות חדשות. כך למשל, משפחה שהגישה בקשה לדיור ציבורי ברעננה, נמצאה זכאית. משרד השיכון שולח להם מכתב ובו כתוב שהם נמצאו זכאים. הם יכולים לשמוח ולהגיד: 'הנה עכשיו המדינה תסדר לנו דירה', אבל אז מגיעה הבעיה: אין דירות. בהמשך המכתב הם יגלו שהם נמצאים במקום ה־14 בתור. יכול להיות שמשפחה כזו תמתין שבע שנים בתור לדירה, וגם אז לא בטוח שימצאו לה דירה. המצב של משפחה כזאת הוא טרגדיה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x