שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

החתול מתעקש לשמור על הארנונה

המדינה התחייבה בפני בג"ץ להציג עד יולי תוכנית לתיקון הפגמים בוועדות הערר לארנונה שאמורות להגן על האזרחים. אלא שגם לפי התוכנית המתגבשת, ראשי הערים ימשיכו לשלוט בהרכב הוועדות. "כלכליסט" מגיש שלושה סיפורים שממחישים מדוע דרוש תיקון יסודי בתחום

שי פאוזנר ודותן לוי 10:1905.05.11

אחד האבסורדים הבולטים בתחום השלטון המקומי בישראל הוא האפשרות שפתוחה בפניה של רשות מקומית להיות השופטת של עצמה בתלונות של תושביה על גובה הארנונה שהוטלה עליהם. בערב חג הפסח קבע בית המשפט העליון כי על משרד הפנים יהיה להשלים בתוך שלושה חודשים הכנת כללים לפעילותן של ועדות ערר אלה. ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה של התנועה להגינות שלטונית נגד שר המשפטים, בדרישה לתקן את הפגמים בפעולותיהן של ועדות הערר לענייני ארנונה, לאחר שהמדינה נמנעת מלעשות זאת בשנתיים וחצי האחרונות, למרות הבטחתה בעניין זה במסגרת בג"ץ משנת 2007.

 

עורכי הדין עדי מוסקוביץ ושלומי אבני, ממשרד עוה"ד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, שייצגו את התנועה, הציגו שורת טענות לבית המשפט כמו העובדה שאין כיום דרישות סף למינוי חבר לוועדת הערר ולרוב מתמנים מקורבים של בכירי הרשות המקומית, גם ללא השכלה או כישורים רלבנטיים. אלה, אומרים בתנועה, מעדיפים באופן טבעי לסייע לרשות המקומית לשמור על קופתה ואף להגדילה.

עו"ד עדי מוסקוביץ עו"ד עדי מוסקוביץ

 

מדובר במציאות שגורמת פגיעה קשה ומצטברת לנישומים המבקשים לחלוק על חיובי הארנונה, במיוחד אם אינם מקהל הבוחרים המקומי, כגון עסקים בפריסה ארצית או מוסדות ציבור. עו"ד מרדכי אייזנברג, ממייסדי התנועה, טוען כי במשך השנים המחלוקות הנידונות בוועדות הערר הפכו מורכבות יותר מבחינה עובדתית ומשפטית והסכומים המוטלים על הכף גדלו מאוד, בעיקר מאז שהתרחבה המגמה להטיל "חיובים מתקנים" בגין שנים שחלפו ובסכומי עתק. התנועה להגינות שלטונית מבקשת לכלול את ועדת הערר לענייני ארנונה בתוספת לחוק בתי דין מינהליים, כדי שתהיה כפופה לשורת הוראות שנכללו בו, כגון תנאי המינוי לבית הדין, תקופת הכהונה, איסור על ניגוד עניינים ותקופת צינון, סדרי דין וראיות ועוד. נוסף על כך, העתירה כללה דרישה כי הביקורת השיפוטית של בית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר תהיה במתכונת של עתירה מינהלית ולא ערעור מינהלי כמו היום.

 

בינתיים, במרכז השלטון המקומי מגבשים הצעה לשינוי המצב הקיים, אולם גם בה לא נפתר עניין השליטה של ראש העיר ואנשיו בבחירת חברי הוועדה. עו"ד אלי אליאס, היועץ המשפטי למרכז השלטון המקומי, אומר כי השינויים יכללו תנאי סף לבחירת חברי ועדה, הוראה שלפיה ישיבות הוועדה לא יתקיימו בקרבת משרדו של מנהל הארנונה במועצה, חיוב כתיבת פרוטוקול בישיבות הוועדה והסדרת נושא התגמול לחבריה. בית המשפט קיבל את בקשת הממשלה ומרכז השלטון המקומי, ולפיה הם יגישו הצעה לשינויים עד סוף יוני.

 

העובדה שאין כתובת אמינה שתטפל בתלונות תושבי ישראל בעניין זה יצרה תעשייה שלמה של מאכערים ועורכי דין שמתפרנסים מכך. בסופו של יום, רוב התלונות נסגרות בסוג של הסכמה בשתיקה של התושבים המתלוננים, אולם מדי פעם נמצא מי שמוכן ללכת עד הסוף עם התלונה ולפנות לבית המשפט. שלושה סיפורים בולטים כאלה הגיעו בחודשים האחרונים לבית המשפט:

 

יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה צילום: צביקה טישלר
הרצליה: חוב גדול בגלל שוכר

 

בכתב תביעה שהגישה באפריל ישראלית המתגוררת בארה"ב, נטען כי עיריית הרצליה הסתירה ממנה לכאורה מסמכים כדי לגבות ממנה חוב ארנונה כוזב. העירייה, כך על פי כתב התביעה, התעלמה מהחלטת בית המשפט בעניין זה. מירב פלקון, ישראלית השוהה עם משפחתה בארה"ב, הופתעה לגלות יום אחד שעיריית הרצליה דורשת ממנה תשלום חוב ארנונה בן עשרות אלפי שקלים.

 

מערעור שהגישה לוועדת הערר עלה שבזמן שהותה מחוץ לישראל התברר לה שבעל עסק אשר שכר מאחיה שטח בהרצליה לא שילם כביכול את חובו בארנונה לעירייה. עו"ד ירון דיין, שייצג אותה, מסביר כי בכך פירשה עיריית הרצליה באופן דרקוני סעיף בחוק המתיר לה לדרוש חוב מבעלי נכסים שעליהם רובצים חובות ארנונה. ואולם, פלקון החזיקה מכוח ירושה רק בחלק קטן מהבעלות בקרקע שעליה פעלו העסקים החייבים, ומיהרה להגיש תביעה לבית משפט השלום בהרצליה, אשר פסק שעל בעל העסק ששכר את המבנה בפועל לשלם את החוב לעירייה. לדברי עו"ד דיין, עיריית הרצליה, אשר בחרה שלא להיות צד לדיון, לא קיבלה באופן מפתיע את פסיקת בית המשפט כשהותירה את החוב על כתפיה. גם הערר שהגישה פלקון נדחה, אך היא החליטה לערער על חובה בפני בית המשפט.

 

עיריית הרצליה מסרה בתגובה: "בהתאם להוראות החוק על בעלי הנכס או מחזיקו להעביר הודעה על העברת זכויות בנכס או חילופי מחזיקים ועד להעברת הודעה עליהם לשאת בחיובי הארנונה, וכך נעשה גם במקרה דנן".

 

הבניין בהרצליה שלגביו הוגשה התביעה הבניין בהרצליה שלגביו הוגשה התביעה צילום: אריאל בשור

 

ב"ש: 7,000 שקל על משרד במוסך

 

בעל מוסך בבאר שבע הגיש בתחילת החודש בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 23 מיליון שקל נגד עיריית באר שבע על גביית ארנונה שלא כדין. לטענתו, בשנים 2004–2010 חייבה אותו העירייה בתשלום ארנונה על שטח המשרד, אשר לכאורה נמצא בתוך שטח המוסך - חיוב שלפי טענות התובע הוא בניגוד לצווי הארנונה. לדבריו, הוא חויב בשנים אלה בגביית יתר של 7,184 שקל. כמו כן נטען בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק מיוחס ויעל דיין ממשרד מיוחס ושות', כי היו חודשים שבהם העירייה גבתה ממנו שלא כדין ארנונה כללית על שטח המשרד, ושינתה את הוראות צו הארנונה שלה בניגוד לחוק. במסגרת הבקשה להכרה בתביעה כייצוגית, הצטרפו בעלי מפעלי תעשייה, מוסכים ומפעלים עתירי ידע בעיר.

 

לדברי התובע, ב־2010 נחתם הסכם פשרה תמוה בין העירייה למגיש תביעה ייצוגית אחרת באותו עניין של גביית ארנונה בתעריף של פי שלושה מהתעריף לתעשייה. לפי ההסכם, העירייה תפצה את "התובעת הייצוגית" ב־18 אלף שקל ואת עורך דינה בסכום של כ־132 אלף שקל. אולם, טוען התובע, באותו הסכם פשרה לא צוין שהעירייה גם תחדל מהגבייה הפסולה, ואכן העירייה לא הפסיקה את הגבייה. נוסף על כך, הוא מציין כי העירייה תיקנה את צו הארנונה ל־2011 באופן שבו הוראת הפטור תימחק. מיוחס ודיין מעלים בתביעה גם את השאלה מדוע פיצתה העירייה את התובעת הייצוגית, כפי שכונתה בהודעת הצדדים (אף שהתביעה מעולם לא אושרה כתביעה ייצוגית). מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "התביעה הוגשה לבית המשפט. העירייה לומדת אותה ותעביר את תגובתה לבית המשפט. על פניו, העירייה סבורה שדינה של התביעה להידחות".

 

רעננה: חריגה ב־4,500 בתים

 

בעל דירה ברעננה הגיש לאחרונה תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי מרכז בהיקף של 7.3 מיליון שקל נגד העירייה, בטענה כי זו גבתה ממנו אלפי שקלים בשנה בשל ייקור תשלומי הארנונה שבוצע לכאורה בניגוד לחוק. מדובר בדירה של 137 מ"ר שהארנונה בגינה עלתה עקב שינוי שעשתה העירייה בהגדרת הנכס. בתביעה שהגיש באמצעות עוה"ד מיוחס ודיין הוא טוען כי בשנת 1985 סווגה דירתו כנכס מסוג 2, אשר קובע מחיר מסוים לדירה בשטח של 111 מ"ר עד 141 מ"ר. אך לטענתו, כעבור שנתיים שינתה העירייה את סיווג הדירה לסוג 1, ובעקבות זאת גרמה לייקור תשלומי הארנונה בשיעור של יותר מ־30%.

 

מכתב התביעה עולה כי הסמכות הנתונה לרשויות מקומיות לקבוע תעריפי ארנונה כפופה מאז מחצית שנות השמונים לשורת הגבלות סטטוטוריות, שזכו לכינוי "חוקי הקפאה". מטרתם היתה למנוע מהרשויות המקומיות להעלות את תעריפי הארנונה בתחומן, כאמצעי לכיסוי הגירעונות שצברו, וזאת לשם יצירת יציבות במשק ויציבות בחיובי הארנונה. לשם כך, כשנקבעה על ידי רשות מקומית בשנת מס מסוימת שיטת מדידה כלשהי, אין היא רשאית לשנותה בשנה שלאחר מכן באופן שיביא להעלאת ארנונה. לפי חוות דעת של מומחה שצורפה לתביעה, מדובר בכ־4,595 דירות באותו האזור שחויבו בתשלומי הארנונה הגבוהים. מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה את התביעה לאחרונה, לומדת את הנושא ותתייחס אליו במועד הרלבנטי לפי ההליכים המשפטיים המקובלים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x