שנה אחרי חשיפת "כלכליסט": ההרחבה במושב הבונים עדיין תקועה

ועד מושב הבונים מסרב להעביר למינהל מקרקעי ישראל 10% ממגרשי ההרחבה במושב, בהתאם להחלטה 1180 שנכנסה לתוקף במאי 2009. ההחלטה קובעת בין היתר כי המינהל יחשב את ממוצע המחירים שיתקבלו במכרז, ובהתאם לכך ייקבע המחיר שלפיו ישווקו המגרשים. אולם התושבים במושב הבונים טוענים כי הבנים הממשיכים, הזכאים ל־35 מגרשים במושב, לא יוכלו לרכוש מגרשים לאחר שייקבע המחיר החדש.

לפני כשנה חשף "כלכליסט" כי ההרחבה במושב הבונים תקועה: המינהל עצר את הבנייה בהרחבה בגלל חשד כי הקבלן המבצע את הפרויקט, יפתח בנאי ובניו, גבה כספים אסורים מרוכשי המגרשים. המינהל הפנה אצבע מאשימה גם כלפי המושב, וטען ששיתף פעולה עם היזם.

כעת נראה כי עדיין לא נמצא פתרון לסוגיית שיווק המגרשים, שכן נוספה בעיה מהותית מכיוון ועד המושב, המתנגד לחישוב מחירי הקרקעות. בעוד תג המחיר למגרש במושב עומד כעת על מיליון שקל ומקשה על בני המושב להתמודד על רכישת המגרשים (למעט שלושה בני מושב שכבר רכשו מגרש), החשש הוא שהמכרז יזניק את המחיר ל־1.5 מיליון שקל - סכום שיהפוך את רכישת המגרשים לבלתי אפשרית עבור בני המקום.

"אין תמימות דעים"

עיכוב זה יצר מחלוקת חדשה בין בנאי, שנבחר לבצע את פיתוח ההרחבה מטעם המושב ובידיעת המינהל, לבין אנשי המושב. בנאי טוען כי נשכר לבצע את עבודות הפיתוח עבור כלל ההרחבה, הכוללת 85 מגרשים, אלא שהתנגדות המושב מונעת ממנו לקדם את המתחם ולקבל תשלום על עבודתו.

בעקבות זאת העביר בנאי מכתב תביעה למושב בסכום של 15 מיליון שקל - השקעתו בפיתוח המגרשים עד כה. "אני מחויב ל־20 המשפחות שכבר רכשו מגרשים, ולכן ביצעתי עבודות פיתוח בכל ההרחבה, כולל חציבה של 65 המגרשים הנותרים", אומר בנאי ל"כלכליסט". "את העבודות ביצעתי עם כסף שהבאתי מהבית, זה חונק אותי כלכלית". לדברי בנאי, בשלב זה הוא רק מבקש לסיים את קשריו עם המושב: "אמרתי לוועד - אני לא רוצה להמשיך לפתח או לשווק מגרשים. שייתנו לי את הכסף שמגיע לי, ואני אסתלק".

בנאי אף טוען כי מינהל מקרקעי ישראל ניצל את הסכסוך בינו לבין המושב כדי להחזיקו כבן ערובה. לדבריו, לפני כחצי שנה הופנו למשרדי המינהל חמש משפחות שעברו את ועדות הקבלה של המושב, אלא שבמינהל סירבו לדון בעניינן ופסלו את האפשרות לכך שירכשו מגרש, מאחר שלטענתם, כדי להיכלל בהוראות הקודמות (שקדמו להחלטה 1180) הן היו צריכות להוכיח כי הסדירו את תשלום דמי הפיתוח. לטענת בנאי, אותן משפחות העבירו את כספי הפיתוח אל המושב ואליו, והוא אף הציג מסמכים לכך, אך במינהל מסרבים לקבל זאת.

נוסף על חמש המשפחות, יש יותר מ־20 משפחות אחרות שנרשמו אך אינן יכולות להתקדם. במקביל החליט אבשלום לוי, מנהל האגודה השיתופית במושב, להתפטר מתפקידו על רקע חילוקי דעות עם אנשי המושב. בשיחה עם "כלכליסט" אמר לוי כי המושב החליט ליצור חלון הזדמנויות של שנה נוספת לבני המושב לרכוש את המגרשים. אלא שלדבריו, "במושב אין תמימות דעים, הם לא סגורים על עצמם. חלק מאנשי המושב חושבים שאפשר לקבל מתנות מהמדינה, אבל זה כבר לא קיים".

שטח ההרחבה במושב הבונים צילום: זהר שחר

"המחירים כפולים"

עוד טוען היזם כי דמי הפיתוח שקבע המינהל נמוכים משמעותית מעלות הפיתוח בפועל. לדברי בנאי, הוא מחזיק בדו"ח של חברת הפיקוח וקסמן גוברים, שלפיו הפיתוח מוערך ב־320 אלף שקל למגרש - כמעט פי שניים מהמחיר שנקב בו המינהל, העומד על 151 אלף שקל למגרש.

"מחירי הפיתוח שקבע המינהל למושב הבונים הם מחצית מן המחיר שקבע ביישובים סמוכים כגון אור עקיבא או עתלית", אומר בנאי. "הגשתי למינהל דו"ח על הוצאות הפיתוח האמיתיות, והם אפילו לא פתחו את המעטפה. נגד המינהל עומדות שלוש תביעות של רוכשי מגרשים הטוענים שעלות הפיתוח היתה גבוהה מהצפוי".

לדברי בנאי, המינהל התנה את טיפולו בחלק מרוכשי המגרשים בכך שיפרו את הסכמי הפיתוח שעליהם חתמו עם החברה שבבעלותו. "איך רשות ציבורית יכולה להתנהג כך?" הוא שואל.

ההרחבה במושב הבונים משווקת כבר יותר משלוש שנים, ובמסגרתה הוצעו לציבור כ־85 מגרשים בני חצי דונם כל אחד. עד כה עברו את כל התהליכים הדרושים כ־20 משפחות, שלוש מהן הן משפחות של בנים ממשיכים. חלק מאותם בתים כבר נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "לפי הוראה של מנהל מחוז חיפה, המינהל אינו מקצה מגרשים נוספים בהרחבה של מושב הבונים עד להודעה חדשה. המינהל הבהיר למושב כי שיווק המגרשים בשלב הנוסף של ההרחבה (שלב ב') יהיה על פי החלטה 1180, אך בשלב זה לא ידוע לנו על התנגדות. המינהל אינו מתערב בזהות הגורם המפתח, ולכן גם לא דרש מהמשפחות להפר את הסכמי הפיתוח שנחתמו עם היזם. "המינהל אישר למושב הבונים הוצאות פיתוח בגובה 151 אלף שקל למגרש. היזם והאגודה, שלא היו מרוצים מהחלטת המינהל, ביקשו שהמינהל יאשר הוצאות פיתוח בהיקף חסר תקדים העולה על 360 אלף שקל למגרש, והמינהל סירב לדון בבקשה שאינה סבירה".