• תפריט
נדל"ן

"התוכנית של נתניהו לחיבור הפריפריה לא תחזיק מים"

מומחה התחבורה פרופ' ערן פייטלסון מאמין שרפורמת הרכבות של נתניהו "לא רלבנטית", שאזור המרכז בישראל ייהפך לפקוק עוד יותר ושאין צורך לחבר את המרכז לפריפריה כל עוד אין בה פתרונות תעסוקה. ראיון מפתיע

ליאור גוטמן 06:5824.06.10
בפברואר האחרון נרשם בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו רגע של נחת: לאחר מסע לחצים תקשורתיים ופוליטיים הצליח נתניהו להעביר בממשלה תוכנית תחבורתית גרנדיוזית שתרשת בעשור הקרוב את מדינת ישראל במסילות רכבת וכבישים מהירים. התוכנית, שזכתה לכינוי "נתיבי ישראל", אמורה לפי נתניהו להגדיל עד סוף העשור את מספר התושבים בגליל ובנגב בכ־20%, ולהשוות את רמת החיים בקצות המדינה לזו שמקובלת במרכז הארץ, תוך הורדת שיעור האבטלה בפריפריה לרמה של כ־5%.

 

 

המתווה שמקדם נתניהו הוא יצירת קשר הדוק בין עיור לתחבורה: בהיעדר כבישים ורכבות שינועו פנימה והחוצה ממרכזי האוכלוסייה בגליל ובנגב, המדינה לא תוכל להגדיל את מספר התושבים שם ולצמצם במקביל את צפיפות האוכלוסין בין חדרה לגדרה.

 

התוכנית זכתה לתמיכה מצד ארגונים חברתיים רבים, אלא שמומחה התחבורה פרופ' ערן פייטלסון מפתיע ודווקא תוקף אותה. "התוכנית הזאת לא תחזיק מים", אומר פייטלסון, שכיהן בין 2004 ל־2009 כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, "בנובמבר האחרון קיימנו סימפוזיון לבחינת התוכנית באוניברסיטה, ודעת המומחים הבינלאומיים היתה חד־משמעית: זה לא הפתרון".

 

 

מישור החוף יתמלא בבתים נמוכים

 

ממקום מושבו בשנת שבתון באנגליה מסביר פייטלסון שבלי להפוך עיר לאטרקטיבית, סלילת כביש חדש או מסילת רכבת לא ימשכו אליה תושבים מהמרכז: "תחבורה יכולה להיות פתרון אם לעיר יש יתרון יחסי. אם לירוחם, למשל, אין יתרון יחסי שימשוך אנשים להגיע אליה, לא התחבורה היא שתשפר את המצב".

 

פייטלסון. "אם לא הפכת עיר לאטרקטיבית, בעצם לא עשית כלום" פייטלסון. "אם לא הפכת עיר לאטרקטיבית, בעצם לא עשית כלום" צילום: יואב גלאי

אז איך הופכים את ירוחם לאטרקטיבית? מסבסדים את מחירי הדירות ב־50%?

"גם הורדת מחירי דירות לא תעזור. אם אין לתושב מה לעשות בעיר, הוא בכל מקרה ייסע למרכז וייתקע בפקקים בדרך לתל אביב. שים לב שהיום אין פקקים בין קריית גת לירוחם. אבל אם תקים שם בית ספר לאמנויות ברמה גבוהה או תבנה מרכז מצוינות - אנשים ירצו להיות שם. אם לא הפכת עיר לאטרקטיבית, בעצם לא עשית כלום. בנית כביש וזרקת כסף לריק".

 

אז מה יהיו תוצאות התוכנית?

"אפשר להגיד מה שרוצים, הנייר סובל הכל. אבל לדעתי, אם הרפורמה תעבור כמו שהיא, מישור החוף יתמלא בתים נמוכים ולא תהיה תחבורה ציבורית ראויה שתחבר בין הבתים למרכזי הערים, כי הכל יהיה מבוסס על רכב פרטי. המרכז יגדל ויתחזק והפריפריה תיחלש - בדיוק הפוך ממה שרוצים".

 

פינוי סיני לא הפריח את הנגב

 

עוד פרויקט תחבורתי שצפוי להעביר אוכלוסייה ממרכז הארץ לפריפריה הוא העברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לעיר הבה"דים, מדרום לבאר שבע. במסגרת התוכנית אמור צה"ל לשכן אלפי משרתי קבע בדרום הארץ. המדינה אמורה גם לדאוג למשפחותיהם למקומות עבודה ולבתי ספר. במילים אחרות, עד סוף העשור הקרוב כבישי הנגב אמורים להתמלא במכוניות.

 

לטענת פייטלסון, פיתוח תחבורתי לבדו לא יתרום לתנאי מחיה טובים יותר ולא ימשוך את אנשי הקבע לגור בדרום הארץ. "אפשר ללמוד ממה שקרה בפינוי סיני לנגב בשנות השמונים. אמרו שזה יפריח את הנגב, אבל בפועל זה לא קרה ואנשי הקבע עברו למרכז. אנשי קבע עוברים במהלך הקריירה שלהם ממקום למקום. אם אתה איש קבע שנמצא בדרום, אבל כבר בשנה שלאחר מכן תעבור לרמת הגולן ואחר כך לקריה בתל אביב, אתה תישאר במרכז. לכן ערים כמו מודיעין או ראש העין יצליחו".

 

 

לפיתוח תחבורתי יש מחיר חברתי וסביבתי

 

בראייה מאקרו־כלכלית, פייטלסון טוען שכל פיתוח תחבורתי בישראל נושא בחובו מחיר כבד של אובדן שטחים פתוחים. "לתחבורה יש מחיר. אולי אפשר לצמצם זמן הגעה ממקום למקום, אבל יש מחיר סביבתי וחברתי. אנחנו לא רוצים בישראל פרבור, כי יש לנו מחסור בשטח. המשאב העדין שלנו הוא קרקע, כי אי אפשר לייצרה".

 

בנייה לגובה היא פתרון מתאים?

"כן, אנחנו רוצים שיבנו לגובה. ולכן חשוב להבין שהרפורמה של נתניהו בקרקעות עושה נזק כי היא מחסלת את תוכניות המתאר המחוזיות. הגישה של 'ועדה אחת להכל' (ועדה שתחליף את הוועדות המחוזיות ובה יינתנו היתרי בנייה - ל"ג) לא טובה. אנחנו נחסל את השטחים שלנו לדורות הבאים".

 

אבל האלטרנטיבה תהיה יותר פקקים במרכז.

"באזור עירוני בריא צריכים להיות פקקים, ושלנו לא חמורים יותר מאלו של לונדון או פריז. צריך לאפשר פרבור מרוכז במודיעין או בבאר שבע. אם לא נגן על שטחים פתוחים, יהיו יותר כלי רכב פרטיים על הכביש, יקומו עוד יישובים כגון שוהם וכל המרחב בין הרצליה לנתניה ייסתם בווילות. למה לא בנו שם עד היום, כי אין ביקוש? - יש ביקוש, אבל היתה תוכנית מתאר שהגנה עליה. עכשיו ייקחו את זה", מנבא פייטלסון.

 

לדבריו, בעקבות הרפורמה בקרקעות יוכלו בעליהן לפתח את החלקות בדרך שלא יכלו עד היום.

"מנתניה ועד חדרה נשמר חיץ חקלאי, ואין חיבור דרומה להרצליה. בעתיד כל השטחים הללו ירוצפו בבתים, והפריפריה תידפק - אנשים לא יעברו לגליל אלא לשטח שבין הרצליה לנתניה. המרכז כולו ייסתם, ופתרונות תחבורתיים אַיִן".

 

העניים גרו ויגורו בפריפריה

 

לטענת פייטלסון, חלק מהמודלים לחיבור בין תחבורה לתנאי דיור טובים נעוצים כבר בתקופת ימי הביניים. לדבריו, עד לפני כ־150 שנה אנשים גרו מעל החנות העירונית שלהם כדי להתגבר על המרחק. באמצע המאה ה־19, עם תחילת המהפכה התעשייתית, נכנסה לשימוש מערכת הסעה עירונית מהשכונות המרוחקות למרכז העיר. "הודות לרכבות עירוניות, יכולת לגור רחוק יותר ולא באמצע מדמנת העיר", הוא מסביר.

 

אומרים שפיתוח תחבורתי הוא מדד לאיכות חיים.

"לא בהכרח. השאלה היא האם תחבורה מביאה לצמיחה כלכלית והאם היא מגדילה את התוצר לנפש. התשובה אינה חד־משמעית: אם תבנה רכבת לבית שאן או לאילת, היא לא תצמיח את התוצר. קח את הכסף ותשקיע אותו בשיפור מערכת החינוך, אז תוכל להגדיל את התוצר".

 

זאת בהנחה שיש לך כסף לגור שם.

"מי שלא יכול להרשות לעצמו דירה בחיפה וחייב לעבור לבית שאן לא יוכל לשלם על נסיעה ברכבת כל יום. אז את מי ישלחו לפריפריה? את המסכנים. זה המודל האירופי, זה מחליש אותם ולא נותן להם הזדמנות".

מחירי הדירות הנמוכים, הציבור לא עובר לגור בפריפריה (גם אם יש נתיבי תחבורה ראויים) כי אין עבודה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x