שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

בלעדי ל"כלכליסט" - עיר הבה"דים: המדינה תסייע למתמודדות בסגירה פיננסית

ל"כלכליסט" נודע כי כדי לסייע למתמודדות לעמוד בתנאי על פיו עליהן להשיג סגירה פיננסית בטרם ההכרזה על הזוכה, התחייב משרד הביטחון להעביר 2 מיליון שקל לכל מתמודדת

שי פאוזנר 07:0020.05.10

המדינה תשתתף במימון הכנות המתמודדות במכרז להקמתה ולתפעולה של עיר הבה"דים, שפורסם שלשום (ג'). במסגרת המכרז, נדרשות באופן חריג חמש הקבוצות המתמודדות - אלקטרה־אפריקה ישראל, א.דורי־מבני תעשייה־אלטל, אשטרום־שיכון ובינוי, שפיר־ימית ומנרב אחזקות־קונצרן G4S הבריטי - להשיג סגירה פיננסית עוד בטרם ההכרזה על הזוכה.

 

ל"כלכליסט" נודע כי כדי לסייע למתמודדות לעמוד בתנאי הנוקשה, שמשמעותו הכנת תוכנית מפורטת וגיבוש הסכם עקרונות לקבלת הלוואה מהמערכת הבנקאית, התחייב משרד הביטחון בשיחות סגורות להעביר 2 מיליון שקל לכל מתמודדת.

 

 

במשרד מסבירים כי השקעה זו מתקציב המדינה תשיג חיסכון בהיקף כספי הגבוה בהרבה ממנה. הרקע לסעיף החריג הוא בעיות סגירה פיננסית שעיכבו פרויקטים לאומיים, כגון הרכבת הקלה בת"א והנתיב המהיר בכביש 1.

 

הבא בתור: מכרז התשתיות

 

היקפו הכספי של המכרז להקמת קריית ההדרכה הצה"לית בדרום הארץ מוערך ביותר מ־20 מיליארד שקל, מה שהופך אותו למכרז הגדול בתולדות המדינה. היקפו הכספי של שלב ההקמה בלבד מוערך בכ־2.5 מיליארד שקל, ושטחה של עיר הבה"דים ישתרע על פני כ־1,600 דונם. כיום הושלמו עבודות העפר להכנת הקרקע, והמתמודדות על הקמת ותפעול המקום נדרשות להגיש את הצעות המחיר עד סוף השנה. במועד זה תיבחר הקבוצה הזוכה, והעבודות יתחילו מיידית. ההערכות הן כי הקמת הקריה תימשך כשנתיים. במקביל מתכוונים במשרד הביטחון לצאת בקרוב במכרז לבחירת קבלן תשתיות החשמל, המים והתקשורת למקום, שהכנתן אמורה להסתיים עד סוף השנה.

 

המכרז להקמת הקריה ייערך בשיטת ה־PPP (Public Private Partnership): עלות ההקמה תממון על ידי היזם הנבחר והמדינה במשותף, בשיעור שייקבע במסגרת המכרז; והזכיין יתפעל את המקום בתשלום - החל בתחזוקה טכנית וכלה באספקת המצעים - במשך 20 שנה, ואז יועבר למדינה. לפני כשנה, ביולי 2009, קבעה ועדת המכרזים של משרד הביטחון כי חמש הקבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם יוכלו להתמודד בשלב הנוכחי, שלב ה־RPF (הגשת הצעות המחיר).

 

דרישות בכחול ולבן

 

בנוסף לסעיף החריג הדורש סגירה פיננסית בשלב הצעות המחיר המוקדם, מסמכי המכרז כוללים דרישות מפתיעות נוספות. רוב הדרישות האלה נועדו לחזק את התעסוקה והתעשייה המקומית בכלל, והדרומית בפרט.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט" שלשום, אחת הדרישות במכרז מעודדת שימוש ברכיבים תעשייתיים המיוצרים בישראל. לפי הסעיף, אם הזכיין ישתמש ברכיבים המיובאים מחו"ל, תחול על רכישות אלה חובת רכש גומלין מהתעשייה הישראלית. כבר היום משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות הם הגורמים שיוצרים את עיקר רכש הגומלין מול תעשיות זרות.

 

בנוסף יחויב הזכיין הזוכה להעסיק שיעור ניכר מעובדי ההקמה והתפעול במקום מקרב תושבי הנגב. חלקם המדויק של תושבי הנגב בקרב העובדים שיעסיק הזכיין טרם נקבע.

 

ביישובים הסמוכים, ובהם ירוחם, דימונה ובאר שבע, כבר נערכים לקליטת 20 אלף אנשי קבע ובני משפחותיהם שיעברו לדרום. המדרימים החדשים צפויים להגיע הן מעיר הבה"דים והן משני פרויקטים צה"ליים נוספים: בסיס התקשוב המרכזי בצומת שוקת ובסיס טכנולוגי של אמ"ן בבאר שבע, שיאוכלסו ב־2016.

 

מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל.) אודי שני אמר בעקבות הפרסום, "מערכת הביטחון רואה במעבר צה"ל לנגב צעד אסטרטגי למדינת ישראל, הנגב ומערכת הביטחון. פרסום השלב המרכזי במכרז להקמת קריית ההדרכה מהווה נקודת אל – חזור להעברת בסיסי ההדרכה לנגב, ומהווה עוד הוכחה לכך שלמרות הספקנות של גורמים שונים, מערכת הביטחון נחושה להשלים את המעבר לנגב, ובכלל זה גם העברת בסיסי חיל המודיעין ואגף התקשוב לנגב".

 

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ד"ר אודי ניסן אמר, "מערכת הביטחון החליטה בשיתוף משרד האוצר על שימוש בשיטות התקשרות שיסייעו בהתייעלות מערכת הביטחון וכי מערכת הביטחון מהווה נדבך חשוב במאמץ הלאומי לחיזוק הנגב, תוך שותפות מלאה של משרד האוצר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x