$
נדל

יבואני הברזל עתרו לביהמ"ש: מס על יבוא ברזל יגרום נזק של 400 מיליון שקל

יבואני הברזל דורשים מבית המשפט לעניינים מנהליים לקבוע דיון דחוף בעתירה. "החלטת הממונה נגועה בפגמים רבים המחייבים ביטולה, היא רצופה שגיאות קשות, נשענת על תשתית עובדתית חסרה ופוגעת בזכויות יסוד חוקתיות של היבואנים לחופש עיסוק ולקניין בניגוד לחוק", נכתב

אורי חודי 09:4905.07.09

מספר יבואני ומעבדי ברזל מחטיבת פלדה לבניין באיגוד לשכות המסחר הגישו בסוף השבוע עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, מנהל המכס, רשות המיסים, שר התמ"ת ושר האוצר. המעבדים דורשים לבטל את החלטת הממונה על היטלי סחר במשרד

התמ"ת שהתקבלה לפני כשבועים, בה הוחלט להטיל ערובה זמנית בשיעור של 133 דולר על יבוא טון ברזל לבניין לתקופה של 200 ימים. עוד דורשים יבואני ומעבדי הברזל לקבוע דיון דחוף בעתירה, זאת נוכח הנזק האדיר הנגרם להם, למשק ולציבור כתוצאה מההחלטה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יוסי לוי.

 

לטענת מגישי העתירה מפעלי מתכת ש. כהן, יעקבי ברזל לבטון, איסכור מתכות ופלדות ונוימן תעשיות פלדה לבנייה, על אף שההחלטה זמנית, יש לה משמעות אופרטיבית מיידית על עסקיהם ועל מחירי מוצרי הברזל בארץ, שכן מיד עם הטלת הערובה הזמנית הם מחויבים להפקיד 133 דולר לכל טון של ברזל לבניין המיובא על ידם לארץ. עלות זו מייקרת את הברזל וכפועל יוצא מכך גורמת לעלייה בתשומות הבנייה בארץ.

 

הנזק הנגרם בעקבות ההחלטה נאמד בכ-200 מיליון שקל באופן מיידי, ובהיקף שנתי של כ-400 מליון שקל אם תאושרר ההחלטה. בנוסף, בענף הבניין בישראל מועסקים עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף, ואם יאושר מהלך זה חלקם עלולים להיפגע. בנוסף, מסבירים יבואני הברזל כי השפעת ההחלטה כבר נראית בפועל: "הערובה הזמנית שהטיל הממונה היא לפרק זמן של 200 ימים שבכל יום שעובר הולכים הנזקים ומתעצמים ורב החשש לפגיעה מהותית וקשה בעותרות. בפרט נכון הדבר משום שהעותרות ביצעו הזמנות חומרי גלם הצפויות להגיע לארץ במהלך החודש. רק בגין הזמנות אלה צפוי לעותרות נזק המוערך בלמעלה מ- 10 מיליון שקל".

 

"החלטת הממונה נגועה בפגמים רבים המחייבים ביטולה", כך נכתב בעתירה המנהלית, "היא רצופה שגיאות קשות, נשענת על תשתית עובדתית חסרה ביותר עד בלתי קיימת, נעשתה ללא שמיעת מפעלי העיבוד הנפגעים ממנה ופוגעת בזכויות יסוד חוקתיות של היבואנים לחופש עיסוק ולקניין בניגוד לחוק, שלא לתכלית ראויה ולא באופן מידתי".

 

עוד לטענת היבואנים, הממונה שקל רק שיקולים הנוגעים ליצרנים הגדולים בישראל שהגישו את הבקשה לנקיטה באמצעי הגנה והתעלם כליל מהנזקים האדירים והמשמעויות כבדות המשקל שיהיו להחלטתו לעשרות מפעלי עיבוד, לענף הבנייה ולמשק כולו. החלטה מנהלית שכזו חייבת לקחת בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים וחייבת לערוך איזון בין אינטרסים של כל הגורמים הנוגעים לעניין. כמו כן הממונה התעלם מטענות של גורמים נוספים ובהם הנציבות האירופאית, וממשלת תורכיה הרואים בהטלת ההיטל פגיעה קשה ביחסי המסחר בין ישראל לאיחוד האירופי ותורכיה.

 

במקביל, מסבירים יבואני הברזל בעתירה כי להחלטה שהתקבלה השלכות חמורות על המשק הישראלי: "מאחר והצרכנים העיקריים של מוצרי עיבוד הברזל הם קבלני תשתיות וקבלני בניין, הפגיעה בתחרות תגרום לפגיעה אנושה בענף הבנייה, המצוי באחת התקופות הקשות בתולדותיו. הפגיעה בקבלנים תביא בתורה לפגיעה בלתי-נמנעת ברוכשי הדירות, אשר חלק מהייקור בעלויות הבנייה יגולגל, באופן בלתי-נמנע, לפתחם. מחירי הדירות יאמירו, ועקב כך יאלצו רוכשי הדירות לממן מכיסם את המשך "החגיגה" של יצרני הברזל בתקופה בה המשק הישראלי כולו סובל ממשבר כלכלי קשה".

 

בנוסף לעתירה שהוגשה על ידי יבואני הברזל, הגישו גם התאחדות הקבלנים והחברות שיכון ובינוי, סולל בונה, שפיר, תדהר, מלרג, צ. לנדאו, חופרי השרון, שפונדר יהושע בנייה והשקעות וקן התור עתירה מנהלית משלהם המתייחסת גם היא לאותו הנושא. העתירה מעלה צפי לעלייה של יותר מ-70 מיליון שקל במחירי הפרויקטים התשתיתיים הגדולים בישראל, שנמצאים כבר כיום בעבודה, כאשר הנפגעת הגדולה מהעניין צפויה להיות קבלנית התשתיות הגדולה בישראל, חברת שפיר הנדסה, שהתוספת לעלות הפרויקטים שלה בתחום זה תגיע לכ-58 מיליון שקל.

 

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "ההחלטה של הממונה על ההיצף הייתה החלטת ביניים, ולכשתסתיים החקירה בעניין יובא הנושא להכרעתו של השר. בעניין העתירות, עמדתנו תינתן לבית המשפט".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x