בעל חוות בודדים בדרום: "בפרקליטות פועלים כגנבים בלילה"
לטענת בעלי חוות בודדים בנגב, שבוע לפני דיון בממשלה על הצעת חוק בנושא, ובניגוד להנחיית בג"ץ, הגישה הפרקליטות תביעה לפינוי מיידי של חוות בדרך היין שבנגב
בעלי חוות בודדים בנגב מאשימים בימים האחרונים את פרקליטות המדינה בניסיון לבצע מחטף שיטרפד את הסדרת חוקיות אחיזתן של החוות שלהם.
בימים האחרונים קיבלו בעלי חוות באזור המכונה דרך היין, שבקרבת שדה בוקר, מכתבים מהפרקליטות שדורשים את פינויים המיידי ותביעה נוספת להחזרת
נוסף על כך, סוגיית מעמדן התכנוני והקנייני של חוות דרך היין נבדקת על ידי בג"ץ. בעתירה שהגישו החוות לבג"ץ כנגד הפרקליטות נתן בג"ץ הנחיה מפורשת לפרקליטות ש"לא יינקטו צעדים בלתי הפיכים במהלך התקופה".
"הפרקליטות פועלת כגנבים בלילה, ורגע לפני שנושא חוות הבודדים נפתר באה לתקוע מקל במפעל ההתיישבות הגדול והמצליח ביותר שקם בנגב בשנים האחרונות", אמר אייל יזרעאל, בעל חוות בודדים בדרום, שקיבל מכתב פינוי מהפרקליטות.
שמואל ריפמן, ראש מועצת רמת הנגב, אמר בתגובה שלא יעלה על הדעת שפקידים יטרפדו מדיניות שנקבעה על ידי ממשלת ישראל וחזרה וקיבלה אישורים, ובכלל זה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. "צריך לזכור שהמתיישבים הם אנשים פרטיים שסיכנו כל מה שיש להם כדי להפוך את חתיכת המדבר היבשה שקיבלו לגן פורח של חקלאות ותיירות. המפעל הזה גרם לפריחה חסרת תקדים בתיירות לנגב ולביקוש שיא להתיישבות בכל יישובי רמת נגב. אני בטוח", הוסיף ריפמן, "שהשרים וחברי הכנסת יידעו להצביע בעד מדיניות ההתיישבות ויפתרו בחוק את הנושא אחת ולתמיד".
חוות הבודדים הוקמו לפני עשר שנים וכוללות 24 משקים שמתפרנסים מחקלאות ומתיירות. בכל חווה יש שטח של כמה עשרות דונמים בודדים, בדומה למשק חקלאי במושבים. יחד הן יוצרות רצף התיישבותי לאורך רמת הנגב. מיקום החוות נבחר על ידי המדינה וכל חווה נבנתה בשטח שאינו מתאים לכל דרך התיישבות אחרת. הפרויקטים החקלאיים והתיירותיים הפועלים בחוות הם גידול פרות ועזים לחלב, כרמי זיתים וגפנים, מחלבות, יקבים וכן אירוח כפרי.
המשקים הוקמו ביוזמת ממשלת ישראל ובאישורה כחלק מתוכנית הקרויה "חוות דרך היין" להתיישבות בנגב. תהליך האישורים כלל הגדרות נקודתיות של מסלול העלייה על הקרקע, ובשנת 1990 ניתן האישור לחווה הראשונה. בשנת 2006 קיבלה תוכנית דרך היין אישור סטטוטורי מהוועדה הארצית לתכנון ובנייה. לאחר כמה שנים החלה הפרקליטות לטעון שהמתיישבים קיבלו את הקרקעות ללא מכרז.
מיזמים יעברו לרשויות המקומיות
הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון נועדה להקל על הממשלה ורשויותיה לפעול לקידום מיזמים לפיתוח הנגב המשלבים חקלאות ותיירות, ולפתור בעיות הקשורות בתיאום בין הגורמים השונים הנוגעים בדבר.
הצעת החוק מסמיכה את הרשות לפיתוח הנגב לקבוע כללים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי־תיירותי, שבמסגרתו ייעשה שימוש במקרקעין בנגב לצורכי חקלאות, תיירות ומגורים של המחזיק באותם מקרקעין. עוד מוצע שהרשות לפיתוח הנגב תמליץ בפני מינהל מקרקעי ישראל להקצות מקרקעין לצורך הקמת מיזם כזה.
בעניין מיזמים קיימים מוצע לקבוע הוראות מעבר מיוחדות שיאפשרו את המשך ישיבתם בקרקע. בעלי מיזמים חקלאיים־תיירותיים בנגב יוכלו לבקש מהמינהל לתת להם זכויות במקרקעין לצורך המשך ניהול המיזמים.
המינהל ייתן זכויות במקרקעין, ללא מכרז, למי שקיבל הכרה מהרשות לפיתוח הנגב, אך ייתן משקל להסתמכות בעלי מיזמים אלו על החלטות ופעולות רשויות המדינה.
