רמת גן - אני מגיע: נדידתו של הלופט הארץ-ישראלי

בחודשים האחרונים התקיימו כמה פגישות בין עמותת בעלי הלופטים בתל אביב, המונה כ־150 חברים, ובהם יזמים מתוסכלים שמחזיקים עשרות דירות, לבין ראשי עיריית רמת גן.

בעיר חששו תחילה לצאת לקרב מול השכנה הגדולה, אולם הבינו כי משיכת יזמי הלופטים תפתור כמה בעיות במכה - הפיכת מתחם הבורסה למתחם מגורים שיישאר שוקק גם בשעות הערב, אכלוס בנייני תעשייה נטושים ומניעת השתלטות של גורמים עבריינים והומלסים על המבנים, ופתרון למצוקת הדיור של הצעירים בעיר.

נוסף על כך, גם העיר בת ים בישרה לאחרונה כי אחד מיעדיה הוא שילוב בין שימושים של מסחר, מגורים ותעשייה, וכי גם לה יש תוכניות מרחיקות לכת לאכלוס בניינים נטושים ואזורי מסחר.

תרבות הלופטים הגיעה לישראל כ־30 שנה לאחר שהחלה בניו יורק. בארצות הברית הובילו את מהפכת הדיור אמנים ואנשי בוהמה, שלא יכלו להרשות לעצמם מגורים בלב הכרך וביקשו למצוא דיור אלטרנטיבי במרחק סביר מהמרכז. התוצאה היתה רכישת מבני תעשייה שנדחקו מהעיר והפיכתם לדירות מעוצבות ומרווחות בסגנון שלא הוכר עד אז.

הדירות התאפיינו בחללי ענק ללא מחיצות כמעט (לעתים קרובות השירותים והמקלחת ניצבו במרכז החלל הפתוח), בעלי תקרות גבוהות ומראה תעשייתי, אורבני ומחוספס.

לפני כעשר שנים חלחלה אופנת הלופטים לדרום תל אביב. גם כאן התחילו את התופעה אמנים שרכשו חללים ריקים במבני תעשייה, בעיקר ברחוב שוקן, בשכונת מונטיפיורי, וברחובות חפץ חיים, בן שמן ובן אביגדור.

לפי הערכות, מספר הלופטים בתל אביב נע בין1,000 ל־1,500 יחידות דיור. הקושי לדעת את מספרם המדויק נובע מכך שחלקם המשיכו לשלם ארנונה של תעשייה או משרדים, ולכן קשה מאוד לאתר אותם.

היינו תמימים

בעלי הלופטים מדווחים שבתחילה נראה היה שעיריית תל אביב מרוצה מהפיכת דרום העיר למיני־סוהו, והיא אפשרה לבעלי שטחי התעשייה להסב את הארנונה שלהם ממסחר ותעשייה למגורים. גם כאן, הראשונים שהגיעו היו אמנים וצעירים שלא חששו להתגורר באזורים שבלילה נהפכו למתחמי זונות והימורים.

לופט בדרום תל אביב. חללי ענק ללא מחיצות, בעלי תקרות גבוהות ומראה תעשייתי צילום: אוראל כהן

בהמשך הגיעו יזמי הנדל"ן שזיהו את הפוטנציאל. ערן, יזם שביקש שלא להזדהות בשמו המלא, החל לרכוש לופטים ב־2004, וכיום מחזיק בעשרות מבנים שבהם מאות יחידות דיור. "התופעה עניינה אותי מאוד, אבל כיזם נדל"ן היה חשוב לי גם הפן החוקי. נפגשתי עם יזמים אחרים ומחלקת התכנון בעירייה, וסגן ראש העירייה אף התארח באחד הלופטים. בהמשך ביקשנו ארנונה למגורים, וכשקיבלנו אישור בעל פה חשבנו שקיבלנו גושפנקה. בדיעבר התברר שזה לא אומר כלום. היינו תמימים כשלא ביקשנו מהם להתחייב לנו בכתב והסתפקנו בהצהרות שפיזרו לנו".

לאילן, יזם אחר שביקש גם הוא שלא להזדהות, הרעיון של הפיכת מתחם תעשייתי ללופט נראה מהפכני. "אשתי קיבלה מאביה שטח תעשייה בירושה ולא היה לנו מה לעשות איתו. כשהבנו שאפשר להסב את הארנונה מתעשייה למגורים, הפכנו את הקומה ללופט שבו מתגורר בני. מדובר בחיסכון אדיר: ארנונה למגורים ל־100 מ"ר עולה כ־300 שקל לחודש, ולעומתה ארנונה חודשית למבנה זהה יכולה להגיע ל־2,500 שקל. במקביל אלינו שופצו עוד ארבעה לופטים באותו בניין, שניים מהם שימשו קודם לכן כבית בושת ומתחם הימורים".

קנסות של 1.8 מיליון שקל

נחמה (השם המלא שמור במערכת) היא אמנית שעשתה הסבה לתיווך בנישה של דירות לופטים. היא הסכימה לפתוח את הלופט המעוצב שלה ברחוב שוקן בפני מצלמות של אחד מערוצי הטלוויזיה המסחריים, וכמה שבועות לאחר מכן כבר ביקרו אצלה פקחי העירייה. "הם דפקו בדלת והעירו אותי מהשינה בשש בבוקר. בטיפשותי הכנסתי אותם והם צילמו 'הוכחות לכך שאני גרה כאן'. כעת אני ממתינה לזימון לבית המשפט".

לפני כחצי שנה החליטה העירייה למצות את הדין עם בעלי הלופטים, המשכירים - לפי העירייה - דירות במקום שאסור לגור בו. פקחים החלו לדפוק על דלתות הדיירים ולכמה מהם נפתחו תיקים פליליים. במקרה אחד ביקשה העירייה מבעליו של לופט היטל השבחה של 300 אלף שקל, ואחרי שהחליט כי התשלום משתלם הודיעו לו כי מחכה לו גם קנס של 1.8 מיליון שקל. במקרה אחר תבעו דיירים את בעל הלופט שהשכיר להם את הדירה כי נדרשו לפנות אותה לפני סיום החוזה. חוקית, אומרים בעלי הלופטים, לעירייה מותר לעשות זאת, אך בפועל זה תרגיל מלוכלך.

מפנים את הדיירים

כיום, חמש שנים אחרי, ערן מספר כי 80% מהלופטים שרכש ושיפץ ריקים. בבניין אחד, שבו הוא מחזיק 40 יחידות דיור, רק ארבע מאוכלסות. "מיליונים ירדו לטמיון, וגם אי אפשר להשכיר את המבנים הללו. משרדים כבר לא מגיעים לכאן, והדירות כבר עברו הסבה למגורים. היחידים שאפשר להשכיר להם אלה בעלי קזינו ובתי זונות. אם בעלי לופטים יעדיפו להשכיר להם, אזורי הלופטים יחזרו שבע שנים אחורה וייהפכו למתחמים מפוקפקים שמאכלסים בעיקר את עסקי העולם התחתון".

לופט במרכז תל אביב. שכירות חודשית של 50 שקל למ"ר צילום: אוראל כהן

קובי (השם המלא שמור במערכת) פינה גם הוא את שני הלופטים שלו מדיירים שהתחננו בפניו שיאפשר להם להישאר. "הם אמרו לי שלא יוכלו להמשיך להתגורר בעיר בגלל מחירי השכירות הגבוהים", הוא מספר. נחמה, שהחלה לעבוד בתיווך דירות לופט, נותרה מחוסרת עבודה. "הפסקתי להראות לאנשים לופטים, עד שהעירייה תציג מדיניות ברורה בנושא", היא אומרת.

המרמור של בעלי הלופטים מתגבר ככל שאלה מנסים להבין את הסיבות לכך שנהפכו לנרדפים. לדברי אילן, העירייה טענה בפני חלק מבעלי הלופטים שקיימת בעיה של בטיחות המבנים: "הבאתי מהנדס בנייה שבדק את המבנה, שיפצתי את מערכת החשמל והמים והכל בסדר. בצדו השני של הבניין יש בית דפוס עם מכונות ששוקלות טונות, אבל אדם אחד שגר בדירה מעמיס על המבנה?". נחמה, שנתקלה באותן טענות, אומרת: "מעל הלופט שלי יש משרד שעובדים בו עשרות עובדים. אם זה לא בטיחותי -מדוע לא מפנים אותם?".

לדעת בעלי הלופטים, העירייה חוששת מפיתוח אזורי התעשייה, מכיוון שאז לפי החוק היא חייבת לפתח תשתיות נלוות כגון בתי ספר, גני ילדים, קופות חולים ועוד.

הזליגה בדרך?

עצירת המגמה בתל אביב הסיטה את היזמים לערים הסמוכות. "הגעתי למצב שאני כבר לא מוכן לעשות עסקים עם עיריית תל אביב. ברמת גן כבר ביקשו מאיתנו להגיע, ואנחנו נפגשים איתם ועם בת ים. היום אנחנו יותר חכמים ומבקשים מסמכים כתובים עם חתימה של ראש העירייה", אומר ערן. קובי הוסיף כי בעלי הלופטים נהפכו לכוח שאין להתעלם ממנו: "התאגדנו כ־150 בעלי לופטים ויצרנו קשר עם עיריית רמת גן. עשינו את זה מרוב תסכול, ושם מקבלים אותנו בזרועות פתוחות".

מדיניות הפתיחות של עיריית רמת גן ניכרת היטב בהתלהבות שבה הם מתארים את עתידו של מתחם הבורסה. לדברי העירייה, מלטשות היהלומים הוותיקות שננטשו יכולות להיהפך למכרה זהב נדל"ני ולמגורי צעירים. עיריית רמת גן מיהרה לקדם את תוכנית בניין העיר שאושרה בוועדה המחוזית. לפי התב"ע, 30% מכל מבנה ששימש בעבר מלטשות ייועד למגורים. בעלי הלופטים יחויבו בארנונה לפי תעריף מגורים ולא לפי התעריף המקובל בעסקים. לפי הערכות, מדובר במאות לופטים שיכולים להיפתח באזור.

לדברי גורי נדלר, ראש מחלקת תכנון בעיריית בת ים, רעיון הלופטים הוא חלק מתוכנית אסטרטגית רחבה של העירייה שמטרתו להפוך את אזורי התעשייה לחלק מהעיר. בשלב ראשון העירייה מתכוונת להתמקד באזור התעשייה הישן שנמצא במרכז העיר, בשטח של כ־600 דונם.

באזור זה קיימים מבני תעשייה נטושים וכן כמה קרקעות פנויות. העירייה מעריכה שאפשר יהיה לשלב שם כ־3,000 יחידות דיור - 20% מהשטח הבנוי באזור. 1,500 מהם יוקדשו ללופטים, מספר שווה לזה שקיים כיום בתל אביב. עוד אזור שעתיד להכיל מאות יחידות דיור הוא אזור המסחר הצפוני של העיר, המשמש לב המסחר של בת ים כבר 50 שנה.

מעיריית ת"א־יפו נמסר: "העירייה פועלת לאכוף את החוק, תמיד עשתה כך ותמשיך לעשות כך. במקביל, במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נבחנת האפשרות לאפשר במתחמים מסוימים בעיר מגורים באזורי תעסוקה".