$
נדל

בדיקת כלכליסט: מה עשתה הונאת מאדוף להיערכות ביה"ח הדסה בירושלים

ארגון נשות הדסה העולמי, שנפגע קשות מהונאת מאדוף, קיצץ את תמיכתו בגופים בישראל - ובראשם המרכז הרפואי הדסה בירושלים. בית החולים נאלץ לגבש תוכנית הבראה ולבקש לראשונה סיוע ממשלתי: "אין לנו ברירה אלא לשרוד". גם מכללת הדסה ותנועת הנוער ייאלצו ללמוד לחיות עם הרבה פחות

צמרת פרנט ונעמה סיקולר 08:1723.03.09

בספטמבר 2008 התכנסה הנהלת ארגון נשות הדסה במשרדי המטה בניו יורק עם חברת הייעוץ האמריקאית מקנזי כדי לגבש תוכנית ייעול לארגון הפילנתרופי.

 

על פי לוח הזמנים המקורי, הקיצוצים תוכננו לצאת לדרך לקראת סוף 2008 ולהתפרס על כשנה וחצי כדי לאפשר למוסדות הרבים הנתמכים על ידי הארגון להיערך בהתאם. אלא שהמשבר הפיננסי העולמי והונאת הענק של ברנרד מאדוף, שבה הפסיד הארגון 90 מיליון דולר, אילצו אותו להשלים את הקיצוץ בתוך שלושה חודשים בלבד. את הטלפון הראשון, כבר למחרת מעצרו של מאדוף, ביצעו נשות הדסה למרכז הרפואי הדסה בירושלים.

 

המרכז הרפואי, שאותו ייסד ארגון הדסה בשנת 1934, נאלץ כעת לספוג קיצוץ שנתי של 70 מיליון שקל מתמיכת הארגון מתוך כ־156 מיליון שקל שהוקצבו עבורו.

 

בעקבות זאת, המרכז, שכולל את בתי החולים בהר הצופים ובעין כרם, גיבש בדצמבר 2008 תוכנית הבראה שכללה קיצוצים בשכר ההנהלה, ויתור על תקנים והשהיית הפיתוח והמחקר לטובת כיסוי ההתנהלות השוטפת של בית החולים.

"ארגון נשות הדסה ייבא את המשבר הכלכלי לתוך בית החולים", סיפר ל"כלכליסט" גורם במרכז הרפואי הדסה.

 

"כשלהן היו שנים טובות, גם לנו היו. היכולת הכלכלית של נשות הדסה ירדה משתי סיבות - השוק הפיננסי בארצות הברית נפל והוריד את ערך הנכסים, ופרשת מאדוף הוסיפה שמן למדורה. כל זה הוריד את היכולת של הארגון לתחזק פרויקטים שבהם הוא תמך לאורך שנים". הגורם הוסיף כי "בגלל שאנחנו מוסד פרטי, ובגלל שאנחנו צריכים לשלם משכורות וגם להמשיך לטפל בחולים, נאלצנו להיערך בהתאם. אין לנו ברירה אלא לשרוד".

 

העובדים שילמו

 

הראשונים שוויתרו על חלק משכרם במסגרת תוכנית ההבראה של בית החולים היו חברי ההנהלה, ששכרם קוצץ לפני שלושה חודשים בשיעורים של 3% עד 4%. בתחילת מרץ השנה גובשה הסכמה על קיצוץ גם בשכרם של שאר עובדי בית החולים. לדברי הגורם, "במערכות ציבוריות ככלל לא מקובל שהעובדים יוותרו על שכרם, ולכן הוסכם כי מדובר בעזרה שתינתן על ידיהם לבית החולים בצורת הלוואה ארוכת טווח של שבע שנים. הרופאים ויתרו על 4% משכרם, האחיות ועובדים אחרים ויתרו על 2%. נוסף על כך הם ויתרו גם על ימי חופשה ודמי הבראה".

 

לדברי הגורם, בעקבות תוכנית ההבראה, "התקציב לשנת 2009 מאוזן היום, ועומד על 1.6 מיליארד שקל שכוללים את הסכום מארגון הדסה. עיקרו בנוי מהכנסות בית החולים. התמיכה של נשות הדסה יועדה לפיתוח המרכז הרפואי, והקיצוץ גרם לנו להעביר חלק מהכנסות בית החולים לפיתוח ולשקול מחדש התחלת פרויקטים חדשים".

 

פרופ' אבינועם רכס, יו"ר ועד הרופאים הבכירים בבית החולים הדסה, שהיה שותף בגיבוש הסכם ההבראה, מספר כי המשא ומתן שנערך עם הנהלת בית החולים היה מייגע ורווי מתחים, אך נעשה בדרכי שלום: "בית החולים נקלע לאובדן כספים מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

 

"הדרמה היא לשמור את בית החולים ברמה שהוא נמצא". עין כרם "הדרמה היא לשמור את בית החולים ברמה שהוא נמצא". עין כרם צילום: אלכס קולומיסקי

 

חשוב להדגיש שלא היה כאן ניהול לא נכון, אלא הגוף העיקרי שמממן את בית החולים נקלע לקשיים. בית החולים הבין שהדרך להתגבר על הגירעון הצפוי של 130 מיליון שקל בשנתיים הקרובות היא לפנות לעובדים ולבקש קיצוצי שכר. במגזר הרופאים הוחלט במקביל לקיצוצים על הקפאה גורפת של משכורות, וכל עובד שעוזב - לא מגויס עובד אחר תחתיו".

 

"איך נתקדם הלאה"

 

המשמעות העיקרית של הקיצוץ בתמיכה מצד ארגון הדסה היא פגיעה ביכולת של בית החולים להשקיע במחקר ובפיתוח, וגם בפרויקטים מתוכננים כמו מגדל האשפוז החדש שנמצא בימים אלו בבנייה. לדברי הגורם, "הדרמה היא לשמור את בית החולים ברמה שהוא נמצא. נוכל להמשיך ולתפעל אותו מהכנסות השוטפות, אבל השאלה היא איך נתקדם קדימה, איך נחקור ואיך נפתח".

 

הגורם ציין כי "בניית מגדל האשפוז נמשכת. עדיין אין לנו את כל הכסף, אלא רק לשנתיים הקרובות, ואנו מניחים שנצליח לגייס את יתרת הסכום".

 

גזברית ארגון הדסה העולמי מרסי נתן, שנמצאת בימים אלה בארץ לצורך פגישות עם ועד המנהלים של הדסה ישראל לאור מצבו הכלכלי של הארגון, אמרה ל"כלכליסט" כי הארגון אישר את העברת כל 318 מיליון הדולרים לבית החולים לצורך השלמת בניית המגדל, ואין חשש כי בנייתו תידחה.

 

לבית החולים אין כוונה לממש נכסים כדי לכסות על הקיצוצים. לדברי הגורם, "מימוש הוא חד־פעמי - וצריך לדאוג לארגון ולהותיר לו רזרבות. אם נגיע מצב דרמטי - נתמודד. אנחנו לא באי בודד - יש גם מדינה לידינו. יש לנו תרחישי מגירה לסיטואציות קטנות ולא הרסניות, אבל אין לנו תוכנית מגירה לרעידת אדמה".

 

ההפסקה החלקית בתמיכה הביאה את בית החולים לפנות לממשלה בבקשה לסיוע. "אנחנו נמצאים במשא ומתן, ומקווים שהממשלה תעזור לנו, לפחות בטווח הקצר", אומר הגורם. "יש נכונות עקרונית, אבל עוד אין משהו קונקרטי, במיוחד בתקופה של חילופי שלטון. בדרך כלל אנחנו לא גוף מתוקצב, אבל ברגעים של משבר אין ברירה".

 

מדוברות המרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה: "בשל המשבר העולמי ופגיעתו בארגון הדסה בארה"ב חל קיצוץ חד בתמיכה הכספית של הארגון בבתי החולים בירושלים. עקב כך, הנהלת הדסה הכינה תוכנית הבראה הכוללת קיצוץ בהוצאות, שינויים ארגוניים, צמצום והקפאת משרות (כולל ביטול משרת סמנכ"ל ולשכתו), הקדמת פרישה, פריסת תוכניות פיתוח על פני כמה שנים ודחיית תוכניות אחרות, הפחתה בשכר המנהלים הבכירים ובכלל זה המנכ"ל, הפחתה בשיעור נמוך יותר בשכר העובדים במתכונת הלוואה לשבע שנים ועוד.

 

בניית בניין האשפוז ע"ש שרה ווטסמן דוידסון נמשכת כמתוכנן. היא מבוססת על תרומות שהתקבלו במיוחד לשם כך. תוכנית ההבראה אפשרה לנו להציג למועצת המנהלים של הדסה תקציב מאוזן ל־2009, ולהמשיך לתת את שירותי הרפואה המצוינים של הדסה למאות אלפי מטופלינו".

 

עוד גופים נפגעו

 

הונו של ארגון הדסה נחתך בעקבות המשבר, לפי הערכות, מיותר מ־700 מיליון דולר לכ־412 מיליון דולר, ובית החולים בירושלים אינו הגוף היחיד שנפגע מכך. גם תנועת הנוער "יהודה הצעיר", בה תומך הארגון, ספגה קיצוצים. בבלוג שמנהל עדו בנבנישתי, מתנדב בתנועה, נכתב ב־20 בפברואר כי "גם יהודה הצעיר נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי ומ'ידידנו' ברני מאדוף. הפגיעה הכלכלית בארגון הדסה הביאה את התנועה למצב משברי, פיטורים של עובדים רבים וסגירתן של חלק מהתוכניות. גם חברי התנועה והוריהם נפגעו מהמשבר, מה שהוביל לירידה משמעותית במספרי המשתתפים.

 

תנועת הנוער עומדת לספוג מכה נוספת - מרכז "המגשימים" במושבה הגרמנית בירושלים, המשמש את התנועה כמרכז קליטה, תרבות ובית הארחה לאכלוס עולים, הועמד למכירה על ידי ארגון הדסה בסכום המוערך ב־65 מיליון שקל. נכס נוסף, בית ההארחה "יהודה הצעיר" בגבעת משואה בירושלים, מוצע גם הוא למכירה בסכום המוערך ב־70 מיליון שקל.

 

"אין לנו כוונה לממש נכסים נוספים של הארגון בישראל", אומרת נתן. "התמיכה בתנועת הנוער קוצצה מ־8 מיליון דולר ל־6 מיליון דולר בשנה, אבל פעילות התנועה לא תיפגע. לאחר מכירת בית התרבות אנחנו מתחייבים למצוא לתנועה בית חם אחר בירושלים".

 

מוסד נוסף שנפגע הוא מכללת הדסה בירושלים, שמקבלת את מימונה ישירות מהארגון. "נאלצנו לחסוך בעלויות שונות, כמו בהוצאות השוטפות של המכללה, שכוללות עלויות אחזקה, ניקיון, ביטחון ובטיחות", אומרת נשיאת המכללה פרופ' נאוה בן צבי. לדבריה, הפגיעה התבטאה גם בשכר העובדים: "ההחלטה על הפחתה של עד 8% במשכורות נעשתה בהסכמתם ובתמיכתם של העובדים, כדי למנוע פגיעה ישירה בסטודנטים.

 

נוסף על כך, הוחלט על סגירת קמפוס המכללה למשך חודש בחופשת הלימודים, במהלכו לא יקבלו העובדים שכר". לדברי פרופ' בן צבי, הוחלט שלא לבצע השנה שום פעילות חדשה של השקעות פיזיות במכללה, ולדחותן בשנה או בשנתיים. לדבריה, המכללה לא מתכוונת לממש נכסים או לפגוע בפעילויות ההוראה והעבודה בקליניקות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x