שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

נעצרה תוכנית הבנייה במתחם תע"ש ברמת השרון

בית המשפט מנע את הפקדת התוכנית בשל בקשת התושבים להשלים בדיקה מקיפה של השפעת זיהום הקרקע במתחם לפני הכנת התוכנית

שי פאוזנר 16:5805.02.09

תושבי השרון ועמותת אדם טבע ודין זכו בתביעה שלהם לעצור את הליך הפקדת (אישור רשמי ראשון ־ ש"פ) של תוכנית הבנייה הענקית במתחם תע"ש ברמת השרון. השופטת שרה גדות מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב החליטה לקבל את טענת התושבים ואדם טבע ודין, לפיה אין אפשרות לאשר את תוכנית הבנייה שתקבע למעשה את מחיר הקרקע במתחם, לפני ביצוע סקר מקיף שיבחן את רמת זיהום הקרקע בו, ואת ההוצאה הנדרשת לטיפול בו.

 

מדובר באחת התוכניות הגדולות ביותר לבנייה באיזור המרכז שנמצאות כיום "על המדף" של המדינה. מתחם תע"ש רמת השרון הוא מתחם של 7,460 דונם המשמש כיום כולו לתעשיית אמצעי לחימה. המפעלים במקום אמורים לעבור לנגב ולאחר הפינוי שלהם אמור המתחם להתאים לבנית 22,700 יחידות דיור ופארק תעשייה ותעסוקה של של 1.3 מיליון מ"ר.

 

חשוב לציין, כי כבר לאחר פינוי חלק מהמתחם ממפעלי התעשייה הצבאית, תאושר בנייה בשטח המפונה עוד בטרם יושלם פינוי שאר פעילות התעשייה בו. המפעלים של תע"ש זיהמו במשך השנים את איזור המתחם והזיהום, על פי חשד של גורמים רבים המעורבים בנושא, חדר לקרקע בהיקף גדול גם מחוץ למתחם. בכל אופן, ההחלטה של מינהל מקרקעי ישראל היתה כי המתחם יפונה ויבוצע בו ניקוי של הקרקע.

 

ההתגדות לתוכנית החלה בשנת 2006 כאשר קבוצת תושבי רמת השרון והרצליה הקימו את עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי רמת השרון) שמטרתה להכניס שינויים בתוכנית הבנייה. חברי העמותה הגישו התנגדויות והחלו לנהל פגישות עם גורמי איכות סביבה ועם ראשי ערים במטרה לזכות בתמיכתם. כאמור, העמותה חברה בתביעה הזו לעמותת אדם טבע ודין.

 

 

מתחם תע"ש ברמת השרון מתחם תע"ש ברמת השרון צילום: עמית שעל

 

בין השאר, התבססה התביעה על כך שהתוכנית המקורית כוללת את האמירה, כי "לא יינתן תוקף לתוכנית מפורטת, אלא לאחר שתאושר תוכנית לשיקום מי תהום ו/או להפסקת התפשטות כתם הזיהום... לא יינתן תוקף לתכנית מפורטת, אלא לאחר שיוגשו תכנית פינוי לשטח המפונה על ידי תע"ש בפועל באותו שלב, וסקר סיכונים שיבחן (בחינה של הסיכון שבזיהום הקרקע ־ ש"פ) את כל מעגלי הסיכון ממוקדי סיכון קיימים".

 

מאדם טבע ודין נמסר ל"כלכליסט" כי העמותה למדה על פרסום ההחלטה מהתקשורת וביקשה ללמוד את פרטיה. עוד מסרה אדם טבע ודין, כי בין הטענות שלה בלטה טענה שאפילו סקר הבוחן את זיהום המים באיזור שעלותו עמדה על 17 מיליון שקל בוצע אך טרם פורסמו תוצאותיו. מעבר לכך, שתי העמותות דרשו לבצע סקר מקיף הרבה יותר של הפגיעה בקרקע.

 

עמותת אחל"ה, שיוצגה על ידי עורכות הדין ענת בירן ואפרת לרנר ממשרד יגנס טויסטר בירן ושות', מסרה בתגובה, "אנו מאוד מרוצים מההחלטה המפרידה למעשה בין בחינת הקרקע והרצון של המדינה להאיץ את אישור תוכנית הבנייה".

 

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, אופיר פינס (עבודה), אמר בעקבות החלטת בית המשפט כי "הוועדה הזהירה את תע"ש ואת הגורמים האחרים שזו תהיה התוצאה, אך הם לא שעו לקריאותינו. היום נעשה צעד משמעותי בהחלת עיקרון "המזהם משלם", שקיים כבר באוויר ובים, גם על קרקעות. הציבור בישראל לא יהיה מוכן יותר לקבל קרקעות מזוהמות. על הממשלה והכנסת הבאות לפעול ללא דיחוי לחקיקת ויישום חוק שיקום קרקעות מזוהמות".

 

ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "מטרת מנהל מקרקעי ישראל זהה למטרת העותרים, ואף מחמירה יותר, איננו מסתפקים בסקר קרקע, אלא מטרתנו היא להביא לטיהור מלא של הקרקעות המזוהמות בשטח התע"ש באופן המהיר ביותר לטובתם האמיתית של תושבי האזור, לצערנו העותרים זורים חול בעיני הציבור שכן הפקדת התוכנית לצד ביצוע סקרי הקרקע במקביל תאפשר טיהור מהיר יותר, ואילו עיכוב ההפקדה על לסיום סקר הקרקע יביאו לעיכוב של מספר שנים בטיהור הקרקע המזוהמת, ומכך ייפגעו בראש ובראשונה תושבי האזור. אנו שבים ומדגישים כי ללא הפשרת חלקים מהקרקע לבנייה לא יימצא שום פתרון תקציבי למימון טיהור הקרקע בהיקף של מיליארדי שקלים. החלטת בית המשפט עלולה להשאיר את מפעלי התעש במקומם יחד עם הזיהום שקיים בשטח. ואז אולי יהיה לנו סקר זיהום קרקע ביד, אך ללא אפשרות תקציבית לממן את הטיהור, מה ייתן לנו סקר?"

 

בכתיבה השתתף שאול אמסטרדמסקי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x