הקלות בבניית בריכות שחייה ביתיות
ועדת ערר: הוספת בריכה לחצר בית אפשרית גם אם היא אינה מופיעה בתוכנית בניין העיר התקפה
ועדת ערר מחוז תל אביב קיבלה בשבוע שעבר החלטה תקדימית, שלפיה בריכת שחייה פרטית היא חלק אינטגרלי ממגורים צמודי קרקע ולכן אפשר לאשר הקמת בריכה בחצר - גם אם היא אינה מופיעה בתוכנית בניין העיר התקפה באזור מסוים.
ועדת הערר דנה בבקשתו של תושב רמת גן לקבל היתר בנייה
השכנים הגובלים במגרשו של המבקש התנגדו להקמת הבריכה, וטענו שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא היתה מוסמכת להתיר את הקמתה של בריכת שחייה ללא הוראה מפורשת בתב"ע (תוכנית בניין עיר) החלה על המקום. כמו כן, קרבת הבריכה המתוכננת לגבול מגרש השכנים תגרום, לטענת המתנגדים, למטרדי רעש ולהפרעות קשות.
הוועדה המקומית דחתה את התנגדותם, והשכנים הגישו ערר. ועדת הערר דחתה את טענות השכנים וקבעה שאין בהכרח צורך שתוכנית מתאר תקבע באופן מפורש את האפשרות להקים בריכת שחייה פרטית כדי להוציא היתר בנייה להקמתה, אלא יש לבחון כל תוכנית לגופה.
כן ציינה הוועדה שמטרדי הרעש הצפויים דומים למטרדים שעלולים להיגרם משימוש רגיל בגינת הבית.
לדברי עו"ד עופר טויסטר ממשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות', מדובר בהחלטה תקדימית. "לדעת ועדת הערר, בריכה בחצר של בית משותף היא חלק אינטגרלי מחצר המשרתת את הבניין, בהמשך לתפיסה שיש לפרש תב"עות על פי רוח התקופה ולא באופן מקובע בהתאם למועד אישורה גם בהחלטה".
