שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נדל"ן

"כלכליסט" חושף: התוכנית המלאה לקירוי נתיבי איילון

החברה הגישה לאחרונה את התוכנית לבניית אחד הפרויקטים הגדולים שנעשו בישראל בתחום התשתית: ציר התנועה העמוס במדינה ייהפך לכ-1,450 דונם של קרקע פנויה. כלכליסט חושף את התוכנית המלאה שתיצור שטחים ציבוריים ושטחי בנייה מעל הפקקים

אורי חודי 08:1428.10.08

רעיונות בנוגע לאפשרות קירוי (הקמת תקרה) נתיבי איילון - ציר התנועה העמוס ביותר בישראל - נהפכים כעת לתוכנית של ממש. "כלכליסט" חושף היום לראשונה את התוכנית שהוגשה בערב ראש השנה למשרד הבינוי והשיכון על ידי חברת נתיבי איילון. התוכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול עקרונית להפוך לאחד מהפרויקטים הגדולים אי פעם בתחום התשתית בישראל.

 

התוכנית כוללת קירוי חלקים נרחבים מהכביש, ומציעה לבנות מעין גג מעל הכביש כדי ליצור שטחים ירוקים ושטחים חדשים עם ייעודי בנייה שרובם (אך לא כולם) ציבוריים.

 

כביש מספר 20 - נתיבי איילון - הוא אחד הכבישים העמוסים במדינה. במתכונתו הנוכחית משתרע הכביש על כ־42 ק"מ ממחלף חולות שבדרום ועד למחלף כפר שמריהו בצפון, ועל פי התוכניות הוא עוד עתיד לגדול. בחלקים מסוימים עובר הכביש בין שדות ושטחים פתוחים, ובחלקים אחרים הוא עובר במרחק קיר אקוסטי אחד משכונות מגורים.

 

מקובל לחשוב כי לתוכנית המלאה שמוצגת כאן לראשונה קדמה תוכנית גרנדיוזית פחות, שכללה קירוי מעל נחל איילון (ראו מסגרת). עם זאת, לדברי שי ברס, מנכ"ל נתיבי איילון ואחד מחברי צוות ההיגוי של התוכנית, הקירוי המלא נכלל כבר בתוכניות המקוריות של הקמת נתיבי איילון. "הכביש הוא צלקת בנוף האורבני", אומר ברס. "יש כאלו שחושבים שזה מוסיף חן לנוף, אבל בפועל זה מפריד בין שתי הגדות של העיר. הרעיון הוא להחזיר שטחים לציבור על ידי קירוי חלקים מהכביש. אנו מציעים לבנות בשולי הקירוי, ולהותיר את השטח שנמצא ישירות מעל הכביש כשטח ציבורי. התוכנית הזו תייצר הרבה קרקעות חדשות במרכז".

 

כמו בניו ג'רזי

 

כחלק מהתכנון המוצע חילקו חברי ועדת ההיגוי את נתיבי איילון לשלושה חלקים מרכזיים - צפון, דרום ומרכז. החלק הצפוני משתרע מהרצליה לגלילות, החלק המרכזי ממחלף רוקח ועד לקיבוץ גלויות, והחלק הדרומי מחולון לבת ים. "לכל אזור המאפיין שלו", מסביר ברס. "החלק הצפוני ירוק יותר, ושם הצענו להקים גן גדול שיתחבר לפארק הרצליה. לפי התוכנית אפשר יהיה לבנות שם בשוליים, משהו כמו הסנטרל פארק".

 

המנכ"ל ברס. אנחנו בונים כבישים, אבל איכפת לנו מהסביבה המנכ"ל ברס. אנחנו בונים כבישים, אבל איכפת לנו מהסביבה צילום: עמית שעל

 

"בחלק המרכזי יש קטעים בעלי היתכנות כלכלית גדולה לבניית מרכז משרדים או חניונים ליד הבורסה, ואפשר לחבר את השטח החדש לשטח התעסוקה הקיים. בחלק הדרומי יש בעיקר מגורים, ולכל אורכו איתרנו אזורים נרחבים בחולון ובבת ים שבהם ניתן לעשות פרויקטים של פינוי־בינוי".

 

לדברי ברס, עבודות הקירוי אפשריות מבחינה הנדסית, וכדוגמה הוא מביא מקום בחו"ל שבו נעשתה עבודה דומה: "בניו ג'רזי ראיתי מיזם בנייה מעל כביש מהיר. בנו שם חמישה בנייני מגורים גבוהים, ובדרך משדה התעופה אתה פתאום מוצא את עצמך נוסע מתחת לכל הבניינים. מבחינה הנדסית זה אפשרי אבל זה מייקר מאוד את כל התוכנית, ולכן ההצעה שלנו מדברת רק על בנייה בשוליים ולא מעל הכביש עצמו".

 

ברס טוען כי התוכנית תמנף את הנדל"ן בכל האזור. "על כל השטח שיוחזר יהיה אפשר לבצע איחוד וחלוקה ולהעביר את זכויות הבנייה לשוליים. השטח עתיד להיות בבעלות המדינה ולא בבעלותנו. אנחנו מציעים את התוכנית, ומינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יצטרכו לקחת את זה הלאה. מה שאנחנו אומרים בעצם הוא 'תפתחו את העיניים - אפשר לעשות את זה'. נכון להיום ישנו צורך אדיר בקרקע באזורים שאנחנו מדברים עליהם, ועם התוכנית הזו אפשר לקבל עוד קרקע זמינה - קרקע בערכים כלכליים מצוינים - וגם להחזיר שטח לציבור".

 

פיילוט מחולון לבת ים

 

החלק התכנוני של התוכנית כבר הוגש למוסדות הרלבנטיים, אולם הביצוע כנראה עוד ייקח זמן רב. "בינתיים מדברים על פיילוט ביצועי בקטע שבין חולון לבת ים. במשרד הבינוי והשיכון התלהבו מהתוכנית, אבל נכון להיום לא עושים כלום. אנחנו מציגים את הרעיון ומדגישים שהביצוע אפשרי לא רק תיאורטית אלא גם מעשית. לדעתי זה רעיון אדיר", אומר ברס.

 

ברס, אדריכל במקצועו, מספק תחזית ספק אופטימית ספק מציאותית בנוגע ללוח הזמנים: "גם אם מישהו ייקח את זה על עצמו, אישור התב"ע ייקח שנים. אפשר להוציא תב"ע עקרונית או תב"ע נקודתית, ובתוך כחמש שנים מינימום יהיה אפשר להתקדם. בנוגע לעלות המשוערת — אין לנו סכומים ספציפיים, אבל אין ספק שזה יהיה כלכלי ומשתלם ליזמים".

 

מה יוצא לחברת נתיבי איילון מכל הסיפור? "אנחנו לא מרוויחים כאן כלום", עונה ברס לשאלה בלי לחשוב פעמיים. "החברה היא גוף שאכפת לו מאיכות הסביבה, אף על פי שאנחנו בונים כבישים. אנחנו חושבים שזה רעיון טוב להחזיר שטחים ירוקים במקום השטח שלקח הכביש. אם מסתכלים על רשימת היתרונות מהתוכנית, מגלים שזה פשוט WIN WIN לכולם - גם מוסיפים קרקע במקום שצריך אותה וגם מוסיפים אזורים ירוקים. זה רעיון נהדר ושכרנו יהיה בזה שיבינו שאנחנו גם מודעים לצורכי התושבים.

 

"אנחנו לא נעשה את זה כי אנחנו לא מפתחים נדל"ן אלא פתרונות תחבורתיים תשתיתיים. אם המדינה תטיל עלינו את ביצוע התוכנית וזה יעבור את אישור דירקטוריון החברה נבצע אותה, אבל אני לא חושב שזה נכון כי זו לא המומחיות שלנו. יש גופים אחרים שיכולים לעשות את זה טוב יותר, והגופים האלה צריכים לקום ולקחת את הרעיון ולקדם אותו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x