מי עומד מאחורי ההתנגדויות למרכז מסחרי של ביג בקריית שמונה?

"זהו מהלך חסר אחריות בכל הקשור לחיי אדם", כותב אביטל. "הקמת המתקן במקום זה עלולה לגרום לפגיעה קשה בחיי אדם בשגרה, עקב תאונות, רעידות אדמה או אירועי טרור ופגיעה של טילים במתקן בקריית שמונה, סיטואציה המוכרת היטב בסביבה זו". במכתבו של אביטל אין בעצם הצעה לנקיטת צעדים מעשיים נגד ביג, שכן למרות התנגדות המשרד, אושרה תוכנית ביג בוועדת הערר. הצעד היחיד שיכול המשרד לנקוט כעת הוא דווקא נגד המפעלים במתחם.

מרכז ביג נמצא כרגע בבנייה ואמור להיפתח במרץ 2009. בניית המרכז עוררה לא מעט התנגדויות מצד גורמים במשרד להגנת הסביבה וגם מצד גורמים בעיר. גבי אדרי, המפעיל את קניון שמונה סנטר בקריית שמונה ובונה מרכז מסחרי נוסף בעיר, עתר לבג"ץ בטענה שתוכנית הבניין של האזור אינה כוללת מסחר - זאת לאחר שבית הדין המחוזי בנצרת כבר דחה טענה זו בעבר. הדיון בעתירה מתוכנן לדצמבר הקרוב.

במכתב ששלח מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ואשר מוען לראש המועצה האזורית גליל מערבי, למנהלי החברות בעלות מפעלי הקירור וליזמי מתחם ביג, הודיע אביטל כי אם אכן ייפתח המתחם, "יראה זאת המשרד להגנת הסביבה כשינוי התנאים בשטח, ועל כן לא ימשיך לתת למפעלים באזור היתרי רעלים כפי שניתנו עד כה. משמעות הדבר היא כי המשרד להגנת הסביבה יפעיל את סמכותו החוקית וישלול את היתרי הרעלים למפעלים המצויים בקרבת ובאזור המרכז המסחרי ביג".

בר זאב מביע תמיהה על כך שהמכתב, ובו איום לכאורה על סגירת מפעלים, נשלח אליו. "אני לא מבין, למה מטפלים בביג? אם יש בעיה עם האמוניה - שיטפלו באמוניה. גם מרכז המבקרים בצוק מנרה נמצא קרוב מאוד למפעלים", הוא אומר. מנכ"ל ביג הוסיף כי הוחלט להקים את המרכז לאחר שוועדת הערר ביקשה חוות דעת ממומחה סיכונים מהטכניון (שמונה על ידי הגורמים הסטטוטוריים), וביג מרכזי קניות קיבלו הוראות בטיחות שונות. בחוות הדעת נכתב: "המסקנה שאליה מגיע המומחה היא כי רמת הסיכון לאוכלוסייה במרכז המסחרי עומדת באמות המידה לסיכון קביל, שהן 10-8 לשנה (הסתברות של אחד ל־100 מיליון). אמצעי המיגון הנוספים מקטינים את הסיכון פי מאה. לפיכך, מוצא הוא כי רמת הסיכון היא אחד למיליארד".

איתן בר זאב

הוועדה התירה בנייה

"אנחנו משקיעים 5 מיליון שקל באמצעי בטיחות, כגון הצפת מגרש החניה במים במקרה של דליפת אמוניה, אטימת החנויות, מסנני פחם ועוד", אומר בר זאב, "בסוף זה יהיה המקום הכי בטוח בצפון". לדבריו, בעבר כבר הציע משרד ראש הממשלה למשרד להגנת הסביבה לטפל בנושא מפעלי האמוניה במסגרת תוכנית לשיקום הצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך ככל הידוע לו, המשרד סירב. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי אינם מכירים הצעה כזו.

אין זו הפעם הראשונה שאביטל מאיים לכאורה בסגירת המפעלים. כבר ביוני 2007 הוא שלח מכתב בנידון. במכתב תשובה ששלחו מנהלי מפעלי פיתוח הגליל והגיע לידי "כלכליסט" נכתב: "איננו מבינים את הקשר שאתה טווה בין הקמת ביג למפעלים, שהרי ביג התחייבו להקים מערכות מיגון רחבות לאכלוסייה במתחם על פי הפירוט שאתם דרשתם... המפעלים אינם יכולים ואינם צריכים להיות בני ערובה של הקמת המרכז המסחרי".

על ההתערבות החריגה של המשרד להגנת הסביבה אפשר ללמוד גם מהיתר הבנייה שנתנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון במאי 2007. בהיתר נכתב: "הוועדה אינה מקבלת את השימוש בבקשה זו כהזדמנות וכמנוף להטלת אחריות על המבקשים או על המפעלים למיגון המפעלים. המפעלים יגישו תוכנית מובנית לטיפול בפתרון נושא האמוניה, ללא קשר לבקשה זו ולפרויקט ביג". בהקשר זה אמר בן זאב: "מעולם לא ראיתי היתר בנייה שיש בו התייחסות להתנגדות או להתערבות של גורם זה או אחר".

בעלי האינטרסים

הקמת מרכז מסחרי חדש בעיר קטנה מעורר לא פעם התנגדויות מצד הסוחרים בה. בקריית שמונה פועלים כיום שני קניונים ותיקים - קניון נחמיה, שבבעלות בני נחמיה וקניון שמונה סנטר, שבבעלות גבי אדרי. אדרי מקים בימים אלה מרכז מסחרי נוסף באזור התחנה המרכזית בקריית שמונה. גם משפחת פישמן מפעילה פאואר סנטר בעיר.

אדרי הצטרף למשרד להגנת הסביבה בבקשת הערר נגד בניית מרכז ביג, שנדחתה באפריל על ידי ועדת הערר המחוזית. טענתו העיקרית של אדרי בבקשת הערר היתה כי המרכז נבנה על קרקע שהתב"ע (תוכנית בניין העיר) שלה אושרה לתעשייה אך לא למסחר. בביג דחו את הטענות, וטענו כי מדובר בקרקע של אלף דונם שעל חלק ממנה הותר מסחר, וכי על החלק הזה נבנה הפאואר סנטר. "ברור לחלוטין ששטח המסחר של 9,000 מ"ר שמתכננת ביג יזרים הכנסות על חשבון מרכזים קיימים אחרים", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "סביר להניח שיש גופים אחרים שמתנגדים לכך".

מעבר להתנגדות של אדרי, אפשר למצוא קשר מעניין בין אנשי המשרד להגנת הסביבה לעיר קריית שמונה. האלוף במילואים שי אביטל היה ראש מטה פיקוד צפון בסוף שנות התשעים, ועל פי בכירים לשעבר בעיריית קריית שמונה, הוא מכיר באופן אישי את הנפשות הפועלות בעיר ונמצא בקשרי חברות עם חלקם. קריית שמונה היא עיר שנהפכת לא פעם לשדה קרב, והקשר בינה לבין הצבא - בייחוד בתקופה שבה כיהן אביטל כראש מטה פיקוד צפון - הדוק ביותר. נוסף על כך אביטל מתגורר בצפון, באזור הכנרת.

קשר אישי לקריית שמונה יש גם לשר גדעון עזרא. השר להגנת הסביבה היה שותף של איזי שרצקי בחלק מהחברות של איתוראן, ואף כיהן כמנכ"ל החברה בשנים 1996-1995. בנו של עזרא עובד כיום כמנהל חשבונות בחברת איתוראן. שרצקי נחשב ליקיר העיר קריית שמונה. הוא הבעלים של קבוצת הכדורגל עירוני קריית שמונה, ותרם כספים ששימשו לשיפוץ האצטדיון העירוני.

בינתיים נמשכות העבודות לבניית המתחם. כל הרשתות הגדולות, ובהן אייס, שופרסל, סופר־פארם ומקדונלד'ס, כבר חתמו על חוזים למתחם, ואם בג"ץ לא יפסוק אחרת, עתידים רבים לפקוד את המתחם כבר בפסח. יש לקוות רק שעם או בלי קשר למתחם ביג, את בעיית האמוניה ימצאו לנכון לפתור.

התגובות:

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לטענות כי קיים קשר לכאורה בינו לבין גורמים בקריית שמונה: "זהו קשקוש מוחלט. המשרד פועל אך ורק לצמצום ומניעת נזק סביבתי לטובת תושבי האזור. אנחנו מטפלים בנושא האמוניה במסגרת טיפול ברעלים".

גבי אדרי מסר בתגובה: "כל הבעיות שיש לביג עם המשרד להגנת הסביבה אינן מענייננו ואיננו פועלים בנושא. הדבר היחיד שמענייננו הוא שהם מקימים מרכז מסחרי באזור שבתב"ע מיועד לתעשייה, ועל העניין הזה הגשנו עתירה לבג"ץ. ב־18 בדצמבר אמור להתקיים דיון בנושא".

איזי שרצקי מסר בתגובה: "לא מנעתי מעולם בנייה בקריית שמונה. אם מישהו רוצה לבנות בקריית שמונה, אני אישית אעזור לו".