משמרים את לשכת רואי החשבון
המטרה: עיצוב בניין לשימור בצורה עדכנית. הפתרון: מתן כבוד למקור עם חזות מודרנית
כיצד משלבים בניין לשימור משנת 1931 עם אדריכלות עדכנית ופונקציונלית, שנועדה לשמש את צרכיה של חברה מתקדמת? בית לשכת רואי החשבון נבנה במקור כמבנה מגורים על ידי האדריכל יצחק שוורץ, החתום על שורה של בתים בולטים בתל אביב של שנות העשרים והשלושים.
זהו בניין משולש בן
הוספת שטחים: "הפרוגרמה של הלשכה היתה מאוד מורכבת", אומר בר אור. "הלשכה מקיימת כ־200 אירועים וימי עיון במהלך השנה, והבניין במתכונתו הקודמת לא התאים לכך. היינו צריכים להוסיף לו אולמות אירועים, חדרי ישיבות, הוצאה לאור ואפילו מחסן חלוקה". המענה על הדרישות התאפשר בבניית תוספת של שלוש קומות, מרתף חניה, הריסת גרם המדרגות המרכזי ובניית גרם מדרגות חדש בצד הבניין. יסודות הבניין חוזקו ונוסף גם ארכיון. "הריסת גרם המדרגות היתה חיונית ליצירת רצף של חללים פתוחים, והיה צורך לשכנע את העירייה שזה לא פוגע בשימור המבנה", אומר בר אור. בסיכומו של דבר, בבניין הלשכה כמה חדרי ישיבות, ובהם אולם הרצאות ל־150 איש. אירועים גדולים יותר אפשר לארח בחצר המבנה.
שימור המבנה: כבוד הוא מילת המפתח בשימור. בר אור ייחס חשיבות מיוחדת לשימור הבניין ולהתאמה פרופורציונלית שתכבד את הבניין המקורי. במבט ראשון, תוספת שלוש הקומות מתחברת בקו אחד עם הבניין הישן, עד שממרחק כמעט אי אפשר לראות את התוספות. המרפסות, החלונות ושאר פרטי העיצוב נותרו כפי שהם.
עיצוב פנים: כשנכנסים לתוך הבניין אין כל סימן לכך שמדובר בבניין לשימור. המשרדים הם בעלי חזות של חברה מודרנית ומתקדמת. עם זאת, כדי לא לטשטש לגמרי את מהות המבנה, קומת הקרקע והקומה השישית של הבניין נועדו לשימור והן זהות למקור, כפי שבא לידי ביטוי בעיקר בגופי התאורה והריצוף.
