איש העסקים נגד עיריית ירושלים: מתחמקת מטיפול בעבירת בנייה של בתו של משה ארנס
לפי העתירה המנהלית שהגיש אנדרו רשקו, עליזה ארנס ובן זוגה האדריכל מנדי רוזנפלד הכפילו את שטח דירתם על חשבון הגג המשותף - אך העירייה סגרה את התיק בטענה ש"אין עניין לציבור". רשקו טוען כי הסיבה לכך היא שהעבריינים הם "זוג אדריכלים מוכר ומבוסס היטב במסדרונות העירייה"
איש עסקים אמריקאי טוען בעתירה מנהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי כי עיריית ירושלים מתחמקת באופן שיטתי, כבר 3 שנים, מלטפל בתלונה שלו על "עבירת בנייה מובהקת ובוטה" בבניין ברחביה. הסיבה לכאורה: העבריינים הם עליזה ארנס, ביתו של שר הביטחון לשעבר משה ארנס, ובן זוגה האדריכל מנדי רוזנפלד - שניהם דמויות מוכרות ומקושרות היטב במסדרונות העירייה. העותר, אנדרו (אברהם) רשקו, שמעוניין לקדם בבניין תמ"א 38, מתאר בעתירתו שרשרת של התעלמויות, סגירות תיקים ללא הסבר, ובסופו של דבר - החלטה מפתיעה ש"אין עניין לציבור".
רוזנפלד וארנס הם הבעלים של הדירה בקומה האחרונה בבניין ברחוב רמב"ן 34, ורשקו הוא הבעלים של 4 הדירות בקומות התחתונות. לטענת רשקו, השניים פירקו את התיקרה של דירתם, ששטחה 89 מ"ר, ובנו קומת גלריה בשטח של 96 מ"ר בתוך גג הרעפים, השייך לכל הדירות בבניין, וכך הכפילו את שטח דירתם. עוד הוא טוען כי רוזנפלד וארנס השכירו את הדירה המורחבת ונהנו משכר דירה גבוה על רכוש שלא שייך להם.
ע"פ העתירה, עליה חתום עו"ד ניר רוזנר ממשרד עוה"ד ארנון, תדמור לוי, עיריית ירושלים מתחמקת באופן עקבי מלטפל בתלונה: "באופן מדהים, במשך תקופה ארוכה עשתה עיריית ירושלים כל שניתן על מנת שלא לטפל באירוע. תלונות העותר לא טופלו, ולאחר מכן נסגרו מבלי שהוא אפילו קיבל יידוע על כך. ובסוף, אחרי לחץ גדול, נקבע על ידי פקח שנשלח כי אכן יש במקום חריגת בנייה אולם מדובר בעניין שאין בו עניין לציבור והתיק נסגר, שוב.
"העותר פנה בערר לפרקליטות המדינה. בשלב זה, היתה המשיבה אמורה להעביר את הערר עם תגובתה לפרקליטות המדינה, וזאת בתוך 90 יום. אלא שבחלוף כמעט שנה, ומשפניותיו לבירור העניין לא נענו, נאלץ העותר להגיש עתירה על מנת לוודא כי הערר עובר לפרקליטות. הערר אכן עבר, וביום 4.6.2025 הודיעה הפרקליטות כי דין הערר להתקבל, והחלטת המשיבה לסגור את התיק בוטלה. פרקליטות המדינה הורתה למשיבה להמשיך ולחקור. על אף שחלפו חודשים רבים מאז ניתנה ההחלטה בערר, המשיבה לא עשתה דבר".
הטענה של מגישי העתירה היא כי ההימנעות של עיריית ירושלים אינה מקרית: "מי שאחראי לעבירת הבנייה ומי שעושה בה שימוש הם זוג אדריכלים מוכר ומבוסס היטב במסדרונות עיריית ירושלים. האדריכל הוא מי שלמעשה נבחר לשמש כמהנדס העיר, לא פחות, אך לבסוף לא נטל על עצמו את התפקיד; והאדריכלית היא לא אחרת מאשר חברת מועצת העיר ה-16, מי שכיהנה בוועדות שונות בעירייה, לרבות ועדת ביקורת".
"ועתה נשאל: האם היתה העירייה פועלת כפי שהיא פועלת כאן אם היה מדובר באזרח מן השורה, שאינו מקושר לעירייה ולגורמים השונים בה?", תהו מגישי העתירה. "האם היתה העירייה מתעלמת מפניות בדבר עבירת בנייה כה בוטה; סוגרת תיקים ללא נימוק וללא ידוע; ולבסוף קובעת שאין עניין לציבור בעבירת בנייה, בשעה שהנחיית פרקליטות המדינה קובעת שאין ולא ניתן לסגור תיק עבירת בנייה בשל 'היעדר עניין לציבור'? והתשובה ברורה".
מהעתירה מסתבר שרשקו פתח בהליכים נגד בני הזוג רוזנפלד ארנס באמצעות המפקחת על הבתים המשותפים, אך מאחר שהיא נפטרה, העניין הושהה. העתירה בפני בית המשפט נוגעת איפוא אך ורק לאופן הטיפול, הלקוי לכאורה, של עיריית ירושלים.
מעיריית ירושלים נמסר: "הטענות בדבר עבירת בנייה לכאורה בנכס ברחוב רמב"ן מוכרות לגורמים המקצועיים בעירייה. מאחר שהעניין תלוי ועומד בערכאה משפטית, העירייה תגיש את עמדתה המלאה במסגרת ההליך המשפטי, כמקובל".
