"מחטף תכנוני": הרכבת מתכננת עוד כניסה לתחנת יצחק נבון בירושלים - השכנים מתנגדים
הצעת הרכבת מופיעה לראשונה בתוכנית מינהל הדיור להקמת בניין בן 41 קומות ליד בנייני האומה. כ-1,000 משפחות הגישו התנגדות: "התוכנית חורגת מרוב כללי התכנון, פוגעת באיזון האינטרסים ותשפיע לרעה על איכות החיים". אופיר לנג, ראש המינהל הקהילתי לב העיר: "משמעות הפרויקט היא שהשכונה הופכת לחלק מתחנת הרכבת"
הוועדה המחוזית ירושלים תדון בסוף החודש בהתנגדויות לתוכנית ביוזמת מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, לפיה יוקם מגדל משרדים בגובה 41 קומות בשדרות שז"ר, לא רחוק מבנייני האומה, וליד בניין היכל המשפט החדש המוקם בימים אלה ואמור להכיל את בתי המשפט הפזורים במבנים ברחבי ירושלים.
לתוכנית הוגשה התנגדות ע"י המינהל הקהילתי, המייצג במקרה הזה 1,000 בתי אב המתגוררים בשכונת משכנות האומה, הסמוכה לאתר המגדל החדש. לטענתם, "התוכנית המוצעת אינה בקשה לשינוי נקודתי, אלא שינוי מערכתי ועקרוני במדיניות התכנון החלה על המרחב העירוני המדובר".
עם זאת, החשש הגדול ביותר שלהם הוא מיוזמת רכבת ישראל להקמת כניסה חדשה לתחנת הרכבת יצחק נבון, במרחק של כ-100 מטר מבתי השכונה. את הרעיון, שעולה בתוכנית המגדל לראשונה ואין לו שום תוקף בתוכניות שקודמו ע"י הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) כנדרש, הם מכנים "מחטף תכנוני".
התוכנית, עליה חתום צוות מתכננים בראשות האדריכל דניאל זרחי, מציעה תב"ע (תוכנית בניין עיר) חדשה, המגדילה את זכויות הבנייה במגרש מ-14 אלף מ"ר, ל-56 אלף מ"ר. חצי מהמשרדים במגדל המשפט אמורים להיות מוקצים למשרד המשפטים, וישרתו את היכל המשפט.
לפי רכבת ישראל, התחזיות ל-2040 כוללות זינוק משמעותי במספר הנוסעים בתחנת יצחק נבון מכ-2,500, עד ל-11,300 בשעת השיא בבוקר. יש הבנה כי במצב הקיים יש עומס מקסימלי על המעליות הקיימות, ולכן, נדרשת הקמת כניסה נוספת לתחנה שתאפשר הקמה של מעליות נוספות. הפתרון שנמצא, בשיתוף פעולה של רכבת ישראל, מינהל הדיור הממשלתי, ועיריית ירושלים, הוא באמצעות השתלבות בתוכנית המגדל. מההתנגדות שהגישה רכבת ישראל לתוכנית, לצורך שיפורה, עולה כי נושא שינוי יעוד היציאה מהתחנה, לתוך שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) עדיין לא הוסדר. יתרה מזאת, מדיון הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית ירושלים עולה כי אין עדיין הסדרה סטטוטורית להקמת המעבר מפתח היציאה המתוכנן במגדל המשפט לתחנת הרכבת. במילים אחרות - התוכנית הנקודתית מקדימה את הדיון בהיבטים השונים של המעבר המתוכנן.
נקודת המוצא של התנגדות המינהל הקהילתי לב העיר עליה חתום המתכנן עלא ברהום, היא כי "התוכנית המוצעת, במתכונתה הנוכחית, חורגת מרוב כללי התכנון שנקבעו לאזור זה ופוגעת באיזון האינטרסים באזור. מדובר בשינוי משמעותי במרחב העירוני, אשר מחייב בחינה אסטרטגית רחבה, תוך שילוב ראייה מתארית כוללת, שאינה ניתנת למיצוי באמצעות תב"ע נקודתית שמשנה תוכנית בסיסית שאושרה".
לצד חששות מהשלכות הבנייה המתוכננת, שאמורה להתמשך כמה שנים, מוטרדים בשכונת משכנות האומה, שאיכלוסה החל לפני כ-10 שנים, מהכניסה החדשה לתחנת הרכבת יצחק נבון: "אנו דורשים את ביטול ההצעה בתוכנית המתייחסת לבניית כניסה לתחנת הרכבת הכבדה – בניית כניסה לתחנת רכבת במרחק של עשרות מטרים בודדים מבנייני מגורים משנה משמעותית את אופי הרחוב ושעות הפעילות בו. הצעה זו שנערכה ללא בדיקה מקיפה על השלכותיה מהווה מחטף תיכנוני".
ד"ר אופיר לנג, ראש המנהל הקהילתי לב העיר, הוסיף בשיחה עם כלכליסט כי העירייה משייכת את הפרויקט לרובע הכניסה לעיר, אך הדבר לא היה ידוע לרוכשי הדירות במשכנות האומה, שמצאו עצמם, אחרי שרכשו את הדירות, באתר בנייה שאינה מסתיימת. "משמעות הפרויקט היא שהשכונה הופכת לחלק מתחנת הרכבת. יש חשש מכמויות הנוסעים שיגיעו לשכונה, ברכב, או בהליכה ברגל, ויעמיסו על המצב הקיים. נוצר מצב שתושבי משכנות האומה מתמודדים כל הזמן עם פרויקטים שהם לא חזו ועם הנחתות".
